בנק ישראל החליט להשאיר את הריבית חודש נוסף לא שינוי ברמה של 0.1%.
מנימוקי ההחלטה עולה כי האינפלציה קרובה למרכז יעד יציבות המחירים אך עדיין, לטווח של 3 שנים נמוכה מהיעד. עוד כותבים בבנק כי הכלכלה הישראלית ממשיכה לצמוח בקצב משביע רצון ונראה כי ברבעון השני הצמיחה של הכלכלה נותרה גבוהה.
באשר לשוק הדיור, כותבים בבנק, כי הנתונים מצביעים על התמתנות בקצב הפעילות כשבחודשים האחרונים מסתמנת יציבות במחירי הדיור ואף ירידה במספר העסקאות.
באשר לתחזיות הצמיחה בבנק ישראל את התחזיות לשנת 2017 לרמה של 3.4% לעומת התחזית הקודמת שצפתה צמיחה של 2.8%. העלאת תחזיות הצמיחה נובעות בעיקר מצמיחה מואצת במחצית הראשונה של השנה, צמיחה שהונעה מהיצוא.
"מזה מספר חודשים מסתמנת התייצבות במחירי הדירות, והאינדיקטורים משוק הדיור ממשיכים להצביע על התקררות השוק. נתוני שוק הדיור ממשיכים להצביע על התמתנות הביקוש והאטה בפעילות. בחודשים האחרונים מסתמנת יציבות במחירי הדירות, נרשמה ירידה בהיקף העסקאות בקרב כל סוגי הרוכשים ובקצב המכירות של דירות חדשות. בקצב החודשי של מתן משכנתאות חדשות נמשכת מגמת התמתנות, עליית ריבית המשכנתאות נעצרה ואף מסתמנת ירידה מסויימת בריבית בחודשים האחרונים".
להערכת בנק ישראל, האינפלציה בארבעת הרבעונים המסתיימים ברבעון השני של 2018 תעמוד על 0.8%, ובסוף 2018 - על 1.5%.
כאמור, חטיבת המחקר של בנק ישראל העלתה את תחזית הצמיחה ל-2017, הסיבה לעדכון על-פי הבנק היא כי הנתונים הראשוניים מהרבעון השני מצביעים על-כך "שהיצוא וההשקעות צמחו מהר יחסית להערכתנו בעת עריכת התחזית הקודמת". בבנק מציינים כי "בטווח התחזית (השנה וחצי הקרובה) נראה המשך גידול בקצב הצמיחה של היצוא, בין היתר עקב ההתאוששות הצפויה בסחר העולמי, וכן של ההשקעות בענפי המשק.
מנגד, קצב הצמיחה של הצריכה הפרטית צפוי להתמתן לאחר שבמשך תקופה ארוכה הוא היה מהיר יחסית לקצב הצמיחה של השימושים האחרים ושל התוצר. למעשה, התחזית משקפת מעבר הדרגתי לצמיחה שמבוססת פחות על הצריכה הפרטית ויותר על היצוא". בנוסף מציינים הקדמת הרכישות של כלי רכב מתבטאת בין היתר בכך שקצב הצמיחה השנתי ב-2017 נמוך מהקצב ב-2016, אולם אנו מעריכים שבניכוי השפעה זו הוא ידמה לקצב ב-2016 ויעמוד על מעט למעלה מ-3.5%. בינואר 2019 צפויים שינויים נוספים במיסוי על כלי רכב, ואנו מעריכים כי גם הם יובילו להקדמת רכישות וכי זו תגביר את קצב הצמיחה ב-2018".
עמית ביליה, אנליסט בבית ההשקעות יצירה: "בנק ישראל, כצפוי, הותיר את הריבית לחודש יוני ברמה של 0.1%. זו ההחלטה ה-27 במספר שבמסגרתה בנק ישראל לא משנה את הריבית מאז הוריד אותה בפברואר 2015.
"בנק ישראל שכמעט ולא התערב במסחר במט"ח במהלך יוני מקבל אתנחתא בשבוע האחרון בדמות התחזקות משמעותית של שער הדולר, כאשר התקוות הן שלמול הקו המתהווה של הבנקים המרכזים בעולם תמשך מגמה זאת ותעזור לבנק להגיע ליעד האינפלציה בטווח הקצר שעדיין מעט מתחת ליעד.
"לדעתנו, לא מן הנמנע שמגמה זו עליה מצביע בנק ישראל תגרור עליה בפרמיית הסיכון ובחוב של חברות הבינוי והייזום".
"חלק מהצעות החוק הפרטיות (שנוגעות לפעילותנו) לוקות בהתייחסות לטווח הקצר" אמרה נגידת בנק ישראל ד"ר קרנית פלוג במסיבת עיתונאים לרגל פרסום החלטת הריבית. הנגידה נשאלה האם היינו נדרשים להקמת וועדות חקירה פרלמנטריות והצעות חוק שנועדו להצר את צעדי בנק ישראל. "יש רצף של הצעות חוק פרטיות שחלק לא-מבוטל מהן נוגע לנושאים הקשורים לבנקאות.
"אנחנו בוחנים בצורה עניינית את הצעות החוק השונות ועושים עבודה מקצועית לפני שאנחנו מגבשים את עמדתנו. חשוב להדגיש שההסתכלות שלנו על ההצעות החוק היא הסתכלות מקצועית שמתייחסת להשלכות של הצעות החוק לאורך זמן וחלק מהצעות החוק לוקות בהסתכלות לטווח קצר".
פלוג התייחסה למספר הצעות ובהן אסדרת פעילות הגמ"חים, וריביות המשכנתא. לגבי הצעה לגרייס על תשלומי המשכנתא למובטלים אמרה פלוג "זאת הצעה מאד בעייתית כי היא מתערבת ביחסים שבין הבנק ללקוח. הרבה פעמים כשלקוח מתקשה לשלם תהיה פריסה מחדש לטובת שני הצדדים. ההתערבות של המחוקק ביחסים האלה לא נכונה ועלולה להביא לכך שהלקוחות היותר חלשים ייאלצו לשלם ריבית יותר גבוהה.
"מעבר לכך יש כאן סוגייה יותר רחבה בכך שהצעת החוק מטפלת רק בסוגייה של תשלומי המשכנתא ומציפה סוגייה רחבה יותר והיא שביטוח האבטלה בישראל מאד מאד קמצני. תקופת הזכאות מאד קצרה בכל השוואה בינלאומית. הטיפול צריך לבוא בשיפור ביטוח האבטלה לא רק בתשלומי משכנתא, אלא גם בשכר דירה, ארנונה ותשלומי חשמל ומים".
דוגמאות נוספות שהעלתה פלוג הייתה הארכת תקופת הצינון למפקח על הבנקים לשלוש שנים - "אני חושבת שזו הצעה גרועה" אמרה פלוג "היא תצמצם את המאגר של מפקחים פוטנציאליים לכאלה שהם או מיליונרים או פנסיונרים. הדוגמה של המפקחת הנוכחית היא של אדם שהיה במערכת הבנקאית ועושה את העובדה בצורה הטובה ביותר".
בנושא מחירי הדירות אמרה פלוג בהתייחס לביקורת שמתח שר האוצר משה כחלון כי "תפקיד קביעת המתודולוגיה הוא של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה אנחנו חושבים שהמתודולוגיה מתאימה ויש חשיבות לכך שהמדידה תהיה מקצועית ולא תיעשה להשגת מטרות אחרות".
בנושאי מקרו כלכלה אמרה פלוג כי "האינפלציה צפויה לרדת בתקופה הקרובה לפני שתשוב ותעלה לתחום היעד בעוד כשנה. בכוונת הווועדה המוניטרית להותיר את הריבית על כנה כל עוד הדבר יידרש כדי לבסס את האינפלציה בתחום היעד". לגבי השקל אמרה פלוג כי "אנחנו חושבים שהשקל מיוסף ביתר, חלק מהייסוף נובע מהביצועים הטובים של כלכלת ישראל. עם זאת המדיניות האולטרה מרחיבה שבהן נוקטים הבנקים המרכזיים במדינות שאנחנו סוחרים איתם - מוסיף לחוזק של השקל.
"עצם ההחלטה להקים וועדת חקירה פרלמנטרית משקפת את הרצון של הציבור להבין איך ולמה התרחשו הפסדי האשראי ללווים גדולים. אני חושבת שחשוב שהדיונים בוועדה יהיו ענייניים ורציניים ושהמטרה תהיה לתקן את מה שלא תוקן ולא לייצר כותרות ודי קל לייצר כותרות כשחובטים בגורמים כאלה ואחרים.
"הפיקוח על הבנקים חשוף לביקורת ובנושאים של לווים גדולים. כמובן שהכנסת סוברנית לעשות את הבדיקות שלה אם היא חושבת שכדאי לבקר את הגופים הציבוריים. ההצעה להפוך את וועדת החקירה הפרלמנטרית שהיא גוף פוליטי למעין גוף שיפוטי שיוכל לדרוש מגופים מהמגזר העסקי להופיע בפניה, להציג מידע עסקי לזמן אנשים שכבר לא בתפקידם - הנושא הזה עלול להיות בעייתי ולגרום פגיעה לא מידתית במגזר העסקי וזה עלול להיות מדרון חלקלק.
"נושא נוסף שמטריד אותנו היא האפשרות לחשוף דוחות ביקורת של גופי הביקור השונים כמו הפיקוח על הבנקים או רשות שוק ההון - מטרת הביקורת לתקן ואם הדוחות נחשפים נראה התדיינות אינסופית ועבודה אינטנסיבית של עורכי דין ויחצ"נים על הניסוח המדוייק של הדוחות ובסופו של דבר יפגעו במטרה שלשמה נועדה הביקורת".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
