המדינה מסדרת מנוף בורסאי להיי-טק: המוסדיים ייענו לקריאה?

האם המדינה מצאה מנוף חדש להגדלת המימון של הציבור בישראל, בעיקר דרך מנהלי החסכונות שלו, במגזר ההיי-טק המקומי? אתמול (א') הודיעו משרד האוצר ורשות ני"ע כי פרסמו מכרז להקמת ארבע קרנות השקעה בהיי-טק, במה שנראה על פניו כבשורה. עיון במסמכי המכרז מלמד כי מדובר בצעד מעניין, שמרחיב את היצע הכלים הסחירים להשקעה ולגיוון התיק, שהבורסה מציעה לציבור הרחב - אבל לא בצעד שבהכרח יביא להתנהלות מוסדית אחרת ביחס להיי-טק הישראלי.

למעשה, האוצר מנסה להשתמש במודל דומה לזה של קרנות המנוף כדי להביא עוד כסף לתעשיית ההיי-טק המקומית. קרנות אלה התחילו לפעול ב-2009, בעקבות משבר האשראי העולמי שפרץ זמן קצר קודם לכן, במטרה להחיות את שוק החוב הקונצרני. שלוש קרנות המנוף גייסו כ-4.5 מיליארד שקל - כרבע מהסכום מהמדינה, והיתר מהגופים המוסדיים - כשהייחוד בהן היה "כרית הביטחון" שהעניקה המדינה, באמצעות התחייבות לספיגת הפסדי השקעה עד שיעור מסוים על ידי המדינה.

בניגוד לקרנות המנוף - שהיו קרנות השקעה פרטיות ולא סחירות, שרק המוסדיים נכנסו אליהן - צפויות קרנות ההיי-טק להיות קרנות סחירות, כמו קרנות הנאמנות המוכרות, שישקיעו עד לפחות 30% מנכסיהן (ביום ההקמה) בחברות מו"פ - שבדרך כלל נמצאות מתחת לרדאר של המשקיעים המוסדיים הגדולים, או שאינן נגישות לקהל הרחב במסגרת ניהול השקעות מגוונות. זאת, תוך מתן כרית ביטחון בדמות ספיגת הפסדים, מוגבלת, על ידי המדינה. מדובר במעין קרן הון סיכון סחירה, שפתוחה להשקעה גם לציבור הרחב - ובכך מביאה את עולם קרנות ההון סיכון למי שהיה חסום מלהגיע אליהן.

האם מדובר בפתרון מבורך, שיגדיל את מעורבות המוסדיים בשוק ההון סיכון בישראל? כלל לא ברור. "להקים קרנות מנהלות 'אד-הוקיות' זה בעייתי, ואף נדון לכישלון", אמר היום גורם מוסדי בכיר בהתייחסו לתוכנית האוצר. "כשבודקים את תעשיית ההון-סיכון בישראל, שקיימת כבר 20 שנה, רואים שקרנות רבות לא הצליחו להניב תשואות טובות למשקיעים, כשבהקשר זה ההגנה יכולה לעזור. אינני בטוח אם המוסדיים ייכנסו לזה, הם יחפשו גופים יותר מתמחים. זה מתאים לגופים קטנים יותר ולציבור שרוצה חשיפה".

תקופת קיום הקרן תוגבל ל-15 שנה

כיצד ייראו הקרנות החדשות של האוצר? ארבע הקרנות ינהלו לפחות 400 מיליון שקל בנכסים כל אחת. הן יספקו למשקיעים "כרית הגנה מפני הפסדים" וגם יהיו זכאיות ל"אשראי מגובה בערבות המדינה". כרית ההגנה תהיה 50 מיליון שקל או 20% מסכום ההשקעות בחברות מו"פ, לפי הנמוך מביניהם, כאשר "מנהל קרן טכנולוגיה עילית שקיבלה הגנת מדינה", יוכל להעביר למדינה בקשה לנטילת אשראי מגובה בערבות המדינה בהיקף מוגבל.

מבחינת הנכסים המנוהלים המותרים להשקעה, נקבע על ידי האוצר ורשות ני"ע במכרז כי "עד תום חמש שנים מיום הצעתן לראשונה של יחידות קרן, ירכוש מנהל הקרן בעד הקרן ני"ע של חברה ישראלית למחקר ופיתוח בשווי שלא יפחת מ-30% ולא יעלה על 50% משווי הקרן בעת הקמתה". הרשות רשאית להגביה את הרף העליון להשקעה בני"ע של חברות מו"פ עד לשיעור של 75% מסך נכסי הקרן במועד הקמתה.

אילו ני"ע ייכללו כהשקעת יעד בקרנות אלה? כאלה הכלולים במדד ת"א טק עילית, או ני"ע שהבורסה מסווגת בענפי הטכנולוגיה והביומד ובמדדים עם חברות בעלות מאפיינים דומים, קרנות חוץ ואופציות המשקיעות בני"ע אלה. נוסף על כך, נקבע במכרז כי "שיעור ני"ע כאמור הנסחרים בבורסה מחוץ לישראל, לא יעלה על 50% משווי נכסי הקרן הנסחרים בבורסה".

ומה לגבי תקופת הקיום של הקרנות האלה? על פי המכרז, "תקופת קיומה של קרן לתקופה מוגבלת לא תעלה על 15 שנים, וניתן להאריך את התקופה כאמור בתקופה אחת נוספת, שלא תעלה על שלוש שנים". אם לא הוגבלה בהסכם הקרן תקופת קיומה של קרן, החל מ"תום השנה השביעית ממועד הצעת יחידות הקרן לראשונה", תידון הארכתה, ו"לאחר מכן, אחת לחמש שנים".

דמי ניהול של עד 2% מהנכסים

המכרז מכוון במוצהר, ובצדק, לגורמים בעלי ניסיון בתעשיית המו"פ, או בשמה האחר - תעשיית ההון סיכון. באוצר וברשות ני"ע נקבו ב-7 בספטמבר כמועד האחרון להגשת ההצעות המתחרות, כשמתוכן ייבחרו הגופים הזוכים.

כמו כן, דמי הניהול של הקרן יהיו גבוהים, כמקובל בקרנות ההון סיכון ובשאר קרנות ההשקעה הפרטיות, ולא כפי שנהוג בתחום קרנות הנאמנות הסחירות. כך, דמי הניהול יהיו עד 2% מהנכסים בחישוב שנתי, והמכרז קובע כי "מנהל קרן רשאי לקבוע בתשקיף כי יגבה שכר כחלק יחסי מהרווח שצמח לקרן" - כלומר, דמי הצלחה.

המהלך הנוכחי של האוצר ושל רשות ני"ע אינו מכתיב למוסדיים מה לעשות, אלא מנסה לספק להם תמריץ שיצדיק השקעה שלהם בקרנות החדשות - וזאת בדומה לקרנות המנוף, שקמו לאחר המשבר הכלכלי הגדול של 2008.

המהלך, כפי שמציגים אותו האוצר ורשות ני"ע במסגרת מסמכי המכרז, נעשה כחלק מניסיון לקרב בין שוק ההון הישראלי לתעשיית ההיי-טק ולשפר את הממשק בין המשקיעים הישראליים, ובעיקר הכסף הישראלי, לחלק המוביל של "אומת הסטארט-אפ".

אגב, בממשלה מסבירים את הצורך בהקמת הקרנות הללו בכך ש"ממשלת ישראל רואה חשיבות בהקמתן של קרנות טכנולוגיה עילית, לטובת הגדלה וגיוון של מקורות ההון לחברות מו"פ, ולטובת פתיחת אפיק השקעה חדש בפני הציבור, לרבות ציבור החוסכים באמצעות גופים מוסדיים (כגון קרנות פנסיה, קופות גמל וקרנות נאמנות). לאור זאת, הוחלט על תמיכת המדינה במספר קרנות טכנולוגיה עילית, באמצעות מתן הגנה על כספי המשקיעים בקרנות, ובאמצעות מתן אפשרות לנטילת אשראי מגובה בערבות המדינה על ידי מנהלי הקרנות, בעבור הקרנות".

עיקרי המכרז להקמת קרנות ההשקעה

יוקמו ארבע קרנות השקעה בהיי-טק

הקרנות ישקיעו 30% עד 50% מנכסיהן בחברות מו"פ, והן ייסחרו בבורסה

הקרנות יהיו פתוחות להשקעה גם בפני הציבור הרחב

הקרנות יהיו זכאיות ל"כרית הגנה" מפני הפסדים מהמדינה, עד סכום של 50 מיליון שקל, או 20% מסכום ההשקעות בחברות מו"פ (הנמוך מביניהם)

הקרנות יהיו זכאיות ל"אשראי מגובה בערבות המדינה"

המועד האחרון להגשת הצעות מתחרות במכרז לבחירת הקרנות הזוכות: 7 בספטמבר 2017