מומחים לכחלון וכ"ץ: אמצו את "נעים לירוק" לטיפול בפקקים

עשרות מומחים בכירים לכלכלה, תחבורה ותכנון קוראים לשר התחבורה ישראל כ"ץ ולשר האוצר משה כחלון לאמץ את תוכנית "נעים לירוק", המספקת תמריצים חיוביים לנהגים כדי להפחית נסועה בשעות עומס ובאזורי העומס. בתחילת השנה הסתיים שלב הפיילוט של התוכנית, במסגרתו הפחיתו המשתתפים את הנסועה שלהם ב-16.4% בממוצע - שיעור שמוכיח לטענת מוביל התוכנית, ניצן יוצר, כי מדובר בפתרון ארוך טווח לבעיית הגודש.

אחדים מ-43 המומחים החתומים על הקריאה לשר האוצר משה כחלון ושר התחבורה ישראל כ"ץ הם ראש המועצה הלאומית לכלכלה לשעבר, פרופ' יוג'ין קנדל; היועץ הכלכלי לשעבר לשר האוצר, פרופ' עומר מואב; מנכ"ל משרד האוצר לשעבר, אוהד מראני; מנכ"לי משרד התחבורה לשעבר דורון שורר ואלכס לנגר; מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה לשעבר, פרופ' אורי מרינוב; ושר האוצר לשעבר, יגאל כהן אורגד. לצדם חתומים עשרות אנשי אקדמיה בתחומים הרלוונטיים, ומנכ"לים לשעבר של חברות תשתית ותחבורה.

"אנו סבורים שהטיפול בגודש יכול להצליח רק באמצעות שילוב מדיניות של ניהול הביקוש יחד עם הגדלת ההיצע", כתבו המומחים. "... המודלים של משרד התחבורה מראים שללא מדיניות ניהול ביקושים, בשנת 2040, לאחר שיושקעו בתשתיות התחבורה כמעט 300 מיליארד שקל, בעיקר ברכבות, עדיין רוב הציבור יגיע ליעדו באמצעות רכב פרטי ובתנאי גודש קשים".

ניצן יוצר התפטר לפני חודשיים מחברת נתיבי איילון כדי לקדם את נעים לירוק. בעבר, כסמנכ"ל כלכלה וכספים בחוצה ישראל, היה ממקדמי כביש 6 והנתיב המהיר לתל אביב, ובשנים האחרונות קידם בין השאר את הנתיבים המהירים הנוספים המתוכננים. לדבריו, בשלב היישום המלא של "נעים לירוק", עלותה למדינה מוערכת בכמיליארד שקל בשנה, שיינתנו כהטבות מס בפטור מתשלום אגרת רכב. זאת לעומת עלויות של 30-40 מיליארד שקל שגורמים הפקקים.

ההיגיון של "נעים לירוק" מבוסס על התאמת הנסועה לקיבולת הכבישים. במצגת המסכמת את שלב א' בפרויקט, מוסבר כי "נתיב אופייני בדרך בין עירונית דו-מסלולית מעביר 2,000 כלי רכב בשעה. כאשר הביקוש גדול מההיצע ב-10%, כלומר 2,200 כלי רכב בשעה, ייווצר כעבור שעה פקק של 3 ק"מ וכעבור שעתיים פקק של 6 ק"מ. כלומר, הקטנת הביקוש ב-10% במהלך שעתיים מבטלת תור של 6 ק"מ". על רקע זה, נתוני הפיילוט הראשוני מהווים הצלחה משמעותית.

בשלב הנוכחי מבקשים יוצר ושותפו לקידום הפרויקט, פרופ' הלל בר-גרא מאוניברסיטת בן גוריון, לקדם החלטה על פיילוט מורחב שייקרא "נעים לירוק 3". מטרות "נעים לירוק 3" הן בחינה נוספת של ההשפעות ההתנהגותיות (מעבר לתחבורה ציבורית, עבודה מהבית, שינוי זמני נסיעות וכדו'), הבאת הציוד הטכנולוגי הנדרש לבשלות מלאה (אמינות, ממשקי משתמש, פרטיות ועוד), ובחינת המתכונת התפעולית לשלב היישום המלא, בין השאר מי יפעיל את הפרויקט, מה יהיה גובה התמריצים, מדדים של איכות שירות, עלויות וחלוקת סיכונים.

ב"נעים לירוק 3" אמורים להשתתף 40 אלף איש במשך 4-5 שנים, לעומת 1,200 שהשתתפו בתחילת "נעים לירוק 1" בשנת 2013, ו-395 שהתמידו בו עד לסיומו ב-2015. עלות הפיילוט הנוסף אמורה להסתכם ב-85 מיליון שקל.

"כיצד תמומן הטבת המס?" שואלים רטורית המומחים במכתבם לשרים ומשיבים: "תוך עשר שנים היקף ההטבה הכולל יכול להגיע לכמיליארד שקל בשנה (בהנחה שעד אז יצטרפו ל"נעים לירוק" מיליון כלי רכב, וההחזר הממוצע לרכב יהיה אלף שקל בשנה), כלומר כ-2.5% מכלל המסים הנגבים מבעלי כלי הרכב בישראל כיום. עלות הגודש נאמדת בכ-2-3 אחוזי תוצר. לפיכך סביר שההכנסות ממיסוי הגידול בתוצר יכסו את ההטבה כולה".

בנוסף, כותבים המומחים, "היום ניתנת הטבת מס המכונה 'מיסוי ירוק', שמטרתה לפעול להקטנת הזיהום מכלי רכב. הטבה זו ניתנת רק על יסוד מאפייניו הטכניים של כלי הרכב - צריכת דלק נמוכה. ההטבה ניתנת בשלב רכישת כלי רכב חדשים. ההטבה לחלוטין אינה מביאה בחשבון את אופי השימוש ברכב. כך נוצר פעמים רבות מצב שהטבות מס ניכרות ניתנות לכלי רכב המבצעים נסיעות רבות מאוד בתנאי גודש. הסטת ההטבה משלב הרכישה לשלב השימוש, תשיג את המטרה של המיסוי הירוק - הקטנת הזיהום באופן יעיל יותר".

לפיכך, סיכמו, "אנחנו קוראים לשרי התחבורה והאוצר לקדם במהירות את השלב הבא של 'נעים לירוק'* בשלב זה לא נדרשות החלטות ליישום המדיניות אלא רק ללימוד והוכחה קפדנים של משמעויותיה ושל היתכנותה".

תגובות המחייבות הטלת קנס

במשרד האוצר מסרו היום "לא נתייחס" בתגובה למכתב המומחים, כאילו בריאות הציבור ועלויות של עשרות מיליארדי שקלים בשנה הן עניינם הפרטי של מקבלי ההחלטות במשרד. גם אם הסיבה האמיתית לתגובה זאת היא פעילות מאחורי הקלעים כדי להניע שוב את התוכנית, יש לציבור זכות לדעת על כך גם כעת.

ממשרד התחבורה נמסרה תגובה בעייתית הרבה יותר, הכוללת עיוות בוטה המציג הטבת מס כאגרת גודש: "מדובר בתוכנית תיאורטית, שכל מטרתה היא הטלת אגרת גודש על הנהגים. השר ישראל כ"ץ הודיע זה מכבר כי הוא מתנגד באופן חד-משמעי להטלת מס נסועה או אגרת גודש, וכי למשרד התחבורה אין כל כוונה לגבות או לאשר תשלום של אגרות מנהגים עבור השימוש בכביש.

"הטענה כי התוכנית נועדה לתת תמרוץ כספי לנהגים שישנו את הרגלי הנסיעה שלהם היא אחיזת עיניים, שכן משרד האוצר לא הצביע על שום מקור תקציבי למימון התוכנית - תוכנית אשר עלותה נאמדת במיליארדי שקלים ומשמעותה היא גביית כסף נוסף מציבור הנהגים".

תגובת משרד התחבורה מעוררת את המחשבה שחייב לקום מנגנון שכר ועונש על שקרים בזירה הציבורית. מנגנון כזה יכול להיות בדמות ועדה ציבורית, שתדון באמירות של פקידים ומקבלי החלטות שהניתוק שלהן מהאמת ברור וניתן להוכחה, ותהיה בעלת סמכות להטיל קנסות אישיים. הקנסות ופרסום תוצאות השימועים עשויים לסייע בהבראת השיח הציבורי.

 הגודש מזיק פעמיים