אין ספק שהמאה ה-21 בעולם ההשקעות שייכת למוצרי המדד. תעשיית קרנות הסל (ETF) העולמית כבר נושקת להיקף נכסים של 4 טריליון דולר, וסכום זה צמח בממוצע בכ-20% מדי שנה מאז שנת 2000. חלק הארי של הכספים המנוהלים במוצרי מדד מרוכז בארה"ב, כשרבים מהם מוחזקים בכלל על ידי משקיעים מחוץ לארה"ב.
גם בישראל גילו בשנים האחרונות המשקיעים המקומיים, הן המוסדיים והן הפרטיים, את היתרונות של השקעה בקרנות סל, במיוחד עבור יתרות מט"ח בתיק ההשקעות או בחשבון הבנק. ETF אמריקאיות מאופיינות לרוב בדמי ניהול נמוכים, בסחירות גבוהה ובמגוון רחב של מדדים שאינם מוצעים בתעשיית מוצרי המדד המקומית. למרות כל היתרונות האלה, להשקעה בקרנות סל בארה"ב קיים חיסרון משמעותי מאוד עבור "גברת כהן מחדרה", שעלולה לשלם מחיר גבוה בגין החזקה ב-ETF אמריקאית.
מס על כל דולר מעל 60 אלף דולר
השקעה בניירות ערך היא הרבה מעבר לכניסה לשוק בעיתוי הנכון ובחירה באפיק ההשקעה או במניה הטובה ביותר. לסוגיות כמו עלויות השקעה ומיסוי יש לעתים תכופות השלכות כבדות על ביצועי תיק ההשקעות שלנו, שלרוב הן מהותיות יותר מאשר אם נשקיע בגוגל או בפייסבוק.
בהשקעה בנכסים בישראל מוטל עלינו מס בגין תקבולי ריבית או דיבידנד, ונוסף על כך מס רווחי הון, במידה שהרווחנו. כשאנחנו משלבים בתיק שלנו השקעות בנכסים מחוץ לישראל, עלינו להביא בחשבון גם את מדיניות המיסוי במדינה שבה רשום הנכס.
למה הכוונה? למשל, בארה"ב מונהג מס עיזבון, החל על כל הנכסים העוברים בירושה, כאשר בעליהם מגיעים לגיל 120. עבור רוב האמריקאים לא מדובר בגזירה נוראית, מכיוון שהמס חל רק על עיזבון ששוויו הכספי לפחות 5.5 מיליון דולר, נכון ל-2017.
מי כן צריך לדאוג ממס זה? דווקא משקיעי חוץ בארה"ב - כלומר, מי שאינו בעל תושבות אמריקאית. כדאי להביא בחשבון שגם אם אין לכם גרין קארד, ואפילו אם כף רגלכם לא דרכה מעולם על אדמת אמריקה, ייתכן שבני הזוג שלכם או ילדיכם יחויבו במס עצום בגין כספי ירושה, שמקורם בהשקעות שביצעתם בנכסים בארה"ב.
ניקח לדוגמה משקיע ישראלי שהחזיק בתיק השקעות בסך חצי מיליון דולר, שהושקע כולו במניות ובקרנות סל אמריקאיות, וביום פטירתו הוריש את הכספים האלה לילדיו. במקרה זה, קיים סיכוי לא מבוטל כי במהלך העברת הבעלות על ניירות הערך הרשומים בארה"ב ליורשים, ייגבה מהם אותו מס ירושה החל על משקיעים שאינם תושבי ארה"ב.
חשוב להדגיש כי מדובר במס דיפרנציאלי, שחל על כל דולר מעל 60 אלף דולר ומגיע לשיעור מירבי של 40%. כלומר, במקרה של נכסים בשווי חצי מיליון דולר, תיתכן חבות מס של יותר מרבע מסכום זה. עבור השקעות של יחיד בארה"ב בסך מיליון דולר ויותר, היורשים של משקיע זר שהלך לעולמו, עשויים להיפרד מסכום של יותר ממיליון שקל, לפני שיוכלו לקבל לרשותם את הבעלות על ניירות הערך האמריקאיים שנכללו בעיזבון.
למעשה, מס זה חל על כל נכס אמריקאי, כולל נדל"ן למסחר או למגורים בארה"ב, פיקדונות בבנקים אמריקאיים, מניות ואג"ח הרשומים בארה"ב. בהשקעה ב-ETF אמריקאיות יש מלכוד נוסף למשקיעי חוץ: גם השקעה בקרן על מדד מחוץ לארה"ב - למשל, EEM, העוקבת אחר מדד השווקים המתעוררים - תהיה חייבת במס הירושה, וזאת בשל העובדה שהקרן התאגדה בארה"ב, ולפיכך המשקיעים בה כפופים למס זה, אף שאינה משקיעה בנכסים בארה"ב.
מס העיזבון בארה"ב מוטל רק על יחידים
לפני שאתם רצים למכור את כל ההשקעות שלכם בארה"ב ומפסיקים להשקיע במקום שמציע את מגוון חלופות ההשקעה הגדול בעולם, חשוב להדגיש על מי חל מס הירושה האמריקאי, וכיצד ניתן בכל זאת להיחשף לשווקים בארה"ב ולהימנע מדרישת המס הזאת בעתיד.
ראשית, מס העיזבון בארה"ב מוטל רק על יחידים - כלומר, משקיעים פרטיים שניירות הערך רשומים על שמם. לעומת זאת, חברות או קרנות נאמנות, פנסיה ואחרות, שרכשו נכסים בארה"ב, פטורות מחבות מס. זאת, לאור העובדה שמדובר בגופים "החיים לנצח".
המשמעות היא שכספי הפנסיה שלנו שמושקעים בארה"ב, אינם כפופים למס זה - לא ישירות ולא בעקיפין, כחלק מסך הנכסים האמריקאיים שמוחזקים על ידינו באופן אישי (דירה להשקעה בפלורידה, למשל).
גם משקיעים פרטיים שכל ההשקעה שלהם בארה"ב מסתכמת בפחות מ-60 אלף דולר, אינם צריכים לדאוג ממס זה. ואולם, מהן האפשרויות העומדות בפנינו, אם אנו מעוניינים להשקיע סכום גבוה יותר בארה"ב במסגרת תיק ההשקעות שלנו?
מי שמחזיק ביתרות מט"ח בבנק בחו"ל, או שיש לו גישה לבורסות זרות מחוץ לארה"ב, יכול למצוא פתרון בהשקעה בקרנות סל אירופיות. מי שקיבל בירושה קרן סל על מדד S&P 500, הנסחרת בלונדון או בפרנקפורט, לא יחויב במס ירושה בארה"ב, אף שמדובר בחשיפה טהורה לשוק האמריקאי.
לפתרון זה יתרון בנוגע למגוון מוצרי המדד שבהם ניתן להשקיע, וכן עבור משקיעים בעלי יתרות מט"ח, שכן אין צורך לבצע המרה כדי להשקיע ב-ETF. לעומת זאת, משקיעים פרטיים שיבקשו להשקיע במוצרים אלה מחשבון שקלי, יידרשו לשלם לא מעט עבור המרת המטבע, ובמקרים רבים גם עלויות הקנייה והמכירה של ני"ע בבורסה זרה אינן מבוטלות.
הדרך הנוחה ביותר עבור משקיע פרטי בישראל להשיג חשיפה לשווקים בארה"ב בלי שתרחף מעליו עננת מס הירושה שם, היא רכישת מוצר מקומי על מדד אמריקאי. תעשיית מוצרי המדד בישראל מציעה יותר מ-200 תעודות סל וקרנות מחקות, העוקבות אחר מדדים בארה"ב - החל במדדי שוק רחב כמו S&P 500, נאסד"ק וראסל 2000, דרך מדדים ענפיים, כמו סקטור הפיננסים, טכנולוגיה ובריאות, ועד למדדי נישה, כמו תחום הסייבר ואג"ח קונצרניות בארה"ב.
כאן, מעבר לבחירה במדד הרצוי להשקעה, יש לרוב גם אפשרות לגדר את החשיפה המטבעית, שנוצרת לנו בעת ההשקעה בארה"ב. כמחצית מאותם מוצרי מדד מקומיים על השוק האמריקאי מוצעים בגרסה מגודרת מט"ח. באופן זה, גם ההשקעה במוצר נעשית בשקלים, וגם החשיפה עצמה - כלומר, ביצועי המדד - הם בשקלים.
פתרונות ההשקעה של תעודות הסל והקרנות המחקות בישראל רלוונטיים כשיש לנו שקלים בתיק ההשקעות. אבל מה עושים אם בחשבון הבנק שלנו יש דולרים, שאותם אנחנו רוצים להשקיע בנכסים אמריקאיים? במקרה כזה אפשר כמובן לרכוש ETF באירופה, אבל ייתכן כי עלויות ההשקעה בהן יהיו גבוהות. חלופה נוספת למשקיעים בעלי יתרות מט"ח היא השקעה בקרן נאמנות מקומית נקובה בדולר.
נכון להיום, יש שתי קרנות כאלה שמתמקדות במניות אמריקאיות: אפסילון ETF מניות ארה"ב נקובה דולר, והראל מחקה S&P 500 נקובה בדולר - כשהאחרונה היא קרן מחקה. היתרון בסוג מוצר זה הוא האפשרות להשקיע יתרות דולריות בנכסים אמריקאיים, ללא צורך בהמרתן לשקלים, וכמובן בלי לחשוף את היורשים למס ירושה אמריקאי.
חשוב להדגיש כי מס העיזבון המדובר, כמו גם מסים אחרים המוטלים על השקעות בישראל ובחו"ל, הוא עניין מורכב שדורש בחינה מוקדמת לפני קבלת החלטה להשקיע בנכס זה או אחר - ולכן מומלץ להיוועץ עם מומחה מס לפני שמקבלים החלטה בעניין.
*** הכותב הוא מייסד ומנכ"ל אינדקס מדדים בע"מ, המתמחה במחקר ופיתוח, חישוב ועריכת מדדי ניירות ערך למגוון צרכי השקעה. לכותב יש אינטרס אישי באמור לעיל וכן, יובהר כי חלק מהמוצרים המצוינים לעיל מנוהלים על ידי לקוחות החברה. אין באמור ייעוץ/שיווק השקעות ו/או ייעוץ מס המתחשב בנתונים ובצרכים האישיים של כל אדם ו/או תחליף לשיקול דעתו של הקורא ואין באמור משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירת ני"ע או מוצר פיננסי כלשהו
מוצרי מדד על השוק האמריקאי
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.