מה הנשיא ידע - ומתי נודע לו?

שני חיוויים מימי פרשת ווטרגייט נחקקו בזיכרון הקיבוצי האמריקאי.

אחד בקע מגרונו של ג'ון דין, פרקליט הבית הלבן. הוא הזהיר את הנשיא ריצ'רד ניקסון, בסרט הקלטה מפורסם ממארס 1973, כי פרשת ווטרגייט שקולה כנגד "סרטן, סמוך לנשיאות, והוא מתפשט. הוא מתפשט יום אחר יום. הוא גדל גיאומטרית" (http://tinyurl.com/dean-cancer1973).

שני בא מפיו של הווארד בייקר, סנאטור רפובליקאי ממדינת טנסי, שהיה לימים מנהיג הרוב בסנאט וראש מטה הבית הלבן בחלק קריטי של כהונת רונלד רייגן. ביוני 1973, בשימוע בוועדת המשפטים של הסנאט, בייקר הציג את השאלה הפשוטה והקצרה: "מה הנשיא ידע? ומתי נודע לו?" (what-when-http://tinyurl.com/bakerאר)

דין התכוון להזהיר את הנשיא. זמן קצר אחר כך הוא יחליט שמספיק ודי, יתפטר, ויציע את שירותיו לחוקרי הפרשה בקונגרס. דין ינעץ את המסמר הראשון בארונו של ניקסון.

אשר לבייקר, הוא כלל לא התכוון להזיק לנשיא. אדרבא, הוא קיווה לעורר ספקות כלפי עדותו של דין.

אבל הניסוח הקולע שלו קבע את הפרמטרים של חקירת ווטרגייט. כאשר לא היה עוד ספק מה הנשיא ידע ומתי, והתברר חד משמעית שהוא ניסה לשבש את הליכי החקירה, בייקר היה אחד האנשים שהודיעו לו כי אפסו סיכוייו להתחמק מהדחה בידי הסנאט. ניקסון היה הנשיא הראשון, והיחיד, בתולדות ארה"ב, שהתפטר.

ג"ון דין סיפק את החשד המבוסס הראשון, שידו של הנשיא הייתה במעל. העיתונות שאלה אז את הביטוי הציורי "האקדח המעשן" (smoking gun), משרלוק הולמס, כדי לתאר את החשד. בהיעדר עשן כזה, בלשונו של דובר הבית הלבן בימים ההם, ווטרגייט לא הייתה אלא "פריצה מסוג גימ"ל".

ג'וניור הסתבך

החיוויים של 1973 חוזרים ונשמעים זה חודשים, מאז נפתחו החקירות על קשרי מטה הבחירות של דונלד טראמפ עם הביון הרוסי. איפה האקדח המעשן? מה טראמפ ידע ומתי? בהיעדר תשובות, גם הפחות להוטים שבתומכי טראמפ יכלו למשוך כתפיים, ולחשוב את העניין להגזמה עם מניעים פוליטיים.

לא עוד. כמובן, איש אינו יודע לאן דברים יתגלגלו, ואם החשדות יבשילו לכלל חקירות פליליות, שלא לומר כתבי אישום. אבל ב-48 השעות האחרונות אנחנו יודעים מה עשו בנו של הנשיא וחתנו וראש מטה הבחירות שלו ביולי 2016. האקדח מתחיל לעשן.

דונלד טראמפ הצעיר, בנו של הנשיא הקרוי על שמו, הסכים במהירות מסחררת לקבל עורכת דין רוסייה במגדל טראמפ במנהטן. זה היה בשבוע שלאחר בחירת אביו למועמד המפלגה הרפובליקאית לנשיאות.

ג'וניור הסתבך. כאשר טלפנו אליו מן ה"ניו-יורק טיימס", בשבת שעברה, הוא אישר שפגישה כזאת אמנם יצאה אל הפועל. אבל הוא טען שלא היה לה כל קשר לגניבת הדואל ממערכת המחשבים של המפלגה הדמוקרטית. הרוסייה רצתה לדון איתו באימוץ ילדים רוסיים באמריקה. ולדימיר פוטין שם קץ לאימוצים לאחר שהקונגרס בוושינגטון קיבל ב-2012 חוק להענשתם של מפירי זכויות אדם ברוסיה (http://tinyurl.com/magnitsky-act2012).

יומיים אחר כך הגיעו לידי ה"ניו-יורק טיימס" העתקי ההתכתבות האלקטרונית, שקדמה לפגישת ג'וניור עם עורכת הדין ממוסקבה. היא לא התיישבה עם גרסת הבכור לבית טראמפ. טראמפ ג'וניור הקדים את העיתון רק בכמה דקות בפרסום ההתכתבות, בחשבון הטוויטר שלו (http://tinyurl.com/donaldjr-email).

אפילו בגידה

ההתכתבות לא השאירה כלל ספק: מקורות רוסיים הציעו לספק למטה הבחירות של טראמפ חומר מרשיע על הילארי קלינטון. את המסר כתב איש יחסי ציבור בריטי, המייצג בדרך כלל מוסיקאים. היו לו לבריטי קשרי מסחר קודמים עם קונצרן טראמפ. הוא ייחס את הגילויים הממשמשים ובאים על קלינטון לתובע הכללי של רוסיה, שווה ערך פחות או יותר ליועץ המשפטי לממשלה בישראל.

(אין לי כאן המקום לפרט את זהות המשתתפים בפגישה הזו ובהכנתה. אפשר למצוא מפתח מפורט ב"וושינגטון פוסט", http://tinyurl.com/russia-whos-who)

את התנהגותו של דונלד ג'וניור אפשר כמובן לפטור בהסבר שהוא היה חסר כל ניסיון פוליטי, וגילה "נאיביות". בעלי ניסיון פוליטי היו יודעים שעליהם להתרחק מפני כל מגע עם סוכן זר, בייחוד מישהו המייצג את רוסיה, או מתיימר לייצג אותה.

על פי ההסבר הזה, להיטותו של דונלד הצעיר לעזור לאבא אולי העבירה אותו על דעתו, אבל אינה מוכיחה כוונות זדון, ואינה שקולה כנגד שיתוף פעולה מודע עם הביון הרוסי, או "אפילו בגידה" (כפי שאמר אתמול, בהסתייגות קלה, הסנאטור טים קיין, שהיה מועמד הדמוקרטים לסגן נשיא בשנה שעברה).

ייתכן. אבל פרשת טראמפ הצעיר פוגעת קשה בטענות הנגד של הנשיא ושל אנשיו. אבא הכריז זה לא כבר, שאיש מאנשיו לא עמד בקשר עם הרוסים במהלך מערכת הבחירות "עד כמה שידוע לי". ובכן, ברור למדי שנוסף על בנו בכורו, לפחות ארבעה מבכירי מטהו עמדו בקשר עם נציגי רוסיה: יושב ראש המטה פול מאנאפורט, חתנו ג'ארד קושנר, האיש המכהן עכשיו כשר המשפטים ג'ף סשנס (Sessions), ומי ששימש זמן קצר כיועץ הנשיא לביטחון לאומי, הגנרל בדימוס מייק פלין.

איכות גבוהה

החקירה המשולשת - התובע המיוחד במשרד המשפטים ושתי ועדות הביון של הקונגרס - תצטרך להשיב על השאלה הקלאסית של הסנאטור בייקר מלפני 44 שנה: מה הנשיא ידע, ומתי זה נודע לו?

צילה של פרשת רוסיה הוא עכשיו ארוך, כבד וקודר יותר ממה שהיה בנקודה כלשהי. הנזק שהוא מסב לנשיאות טראמפ "מתפשט יום אחר יום. הוא גדל גיאומטרית", כפי שאמר ג'ון דין ב-1973 על ווטרגייט. קשה להדביק את קצב הגילויים. הנשיא עצמו נמנע מלצייץ על תלאות בנו, אבל שלח הודעה שוות ציוץ בידי דוברת הבית הלבן: "בני הוא אדם בעל איכות גבוהה, ואני משבח את שקיפותו". זו הצהרה שצרפתים היו מגיבים עליה ב-voila.

הבית הלבן נקלע לעמדת התגוננות, המסיחה את דעתו ומזיקה לסדר יומו. יעיד המשבר הסובב עכשיו את ניסיון הסרק של הרפובליקאים למצוא תחליף לחקיקת הבריאות השנויה במחלוקת של ברק אובמה. מנהיג הרוב הרפובליקאי בסנאט הודיע אתמול, שהוא מבטל את רוב פגרת הקיץ של עמיתיו בניסיון נואש לחוקק משהו. השנה הראשונה של נשיאות טראמפ מתנדפת והולכת.

הנשיא התעופף אתמול לפריז, להיות אורח הכבוד בחגיגות יום הבסטיליה, על פי הזמנה קצת מפתיעה של ידידות מצד הנשיא החדש עמנואל מקרון. קשה להאמין שטראמפ ייתקל בהמונים משולהבים לאורך השאנס אליזה. סקר אחרון של מרכז פיו (Pew) מראה, כי רק 14% מן הצרפתים נותנים בו אמון. אובמה נהנה מאמונם של 84% (http://tinyurl.com/trump-favor-pew062017). הנשיא שוחר הרייטינג חורק שיניים ונושך שפתיים.

■ רשימות קודמות ב-yoavkarny.com. ציוצים (באנגלית) ב-twitter.com/YoavKarny