השיפוץ בשוק הכרמל: "אם זה יהיה כמו קניון, מי ירצה לבוא?"

על השיפוץ הענק המתוכנן בשוק הכרמל יש הסכמה אחת ומחלוקת אחת: כולם מסכימים, גם הסוחרים, שהשיפוץ נדרש. השאלה הגדולה היא בכמה זמן ובאיזה מחיר. בעירייה מבטיחים שהמטרה היא "לפגוע כמה שפחות בפרנסה של הסוחרים", כלשונה של חנה רומנו, מנהלת מחלקת פיקוח ורישום באגף נכסי עיריית תל-אביב, המרכזת את הליך השיפוץ. "את עיקר העבודה של התשתיות הם בכלל לא ירגישו והעבודה למעלה תיעשה במקטעים. בזמן הזה הם יעברו לשוק זמני שייבנה במיוחד".

אלא שהסוחרים לא ממהרים להאמין: "הלך הרוח הוא שכמעט כולם בעד השיפוץ, אבל כמעט כולם גם נגד", אומר חזי (52), בעל שני דוכני בגדים. "התחושה היא שבעירייה צריכים לעשות את זה באופן שיפגע בנו במינימום, ושהם לא יודעים איך".

"הם אומרים שיעשו את העבודות במקטעים של שלושה חודשים, אבל אין סיכוי שזה יקרה", מוסיף ברוך (72) בעל חנות נעליים בשוק מ-1978. "רק להוציא את הבאסטות מהמקום זו עבודת חמורים, ייקח להם עד 2031 לסיים את זה".

אחרים, שבאופן טבעי לא ממהרים להיחשף בשמם, אומרים דברים חמורים יותר: "אני מאמין שהשיפוץ ייצא לדרך, אנחנו לא יכולים עליהם, השאלה אם זה יקרה בדרך נעימה או בדרך מכוערת", אומר ש', בעל דוכן בגדים: "אם אני אפגע, אני אפגע בהם בחזרה, וזה יכול להגיע מכל כיוון במלוא מובן המילה. אני סבא, אם הנכד שלי יצביע על משהו שלא אוכל לקנות לו, אני אקח את זה מהבית של ראש העיר".

"השיפוץ ייצא לדרך, אבל רק בהסכמה, ואם הוא יהיה בכוח, יש כוח לאנשים לעצור את זה", מוסיף אחר. "אנשים פה עברו הכול, הם לא מפחדים לשבת במעצר. אם זה יפגע לנו בפרנסה, לא יהיה שיפוץ. אני לא מתנגד, אני יזמתי ושכנעתי אנשים לחתום, אבל שהעירייה תעמוד במה שהבטיחה".

אחת הסיבות לחששות הסוחרים נובעת מכך שהתוכניות המדויקות של השיפוץ עדיין אינן ברורות, וקשה מאוד להתמודד עם אי-הוודאות האופפת את השלכותיו. "אין לנו עדיין את התכנון הסופי", מודה חנה רומנו מהעירייה.

"יש כל מיני רעיונות, אנחנו יושבים כל יום עם האדריכלים והסוחרים והמהנדסים. השטח של השוק היה שטח של דרך, לכן קידמנו תוכנית שתשנה את הייעוד שלה לשוק, תב"ע 3888. שוק הכרמל זקוק לשיפוץ מבחינת התשתיות: מעברים, תברואה, שירותים, טיפול בענייני האשפה, ניקוז, הקמת תשתיות למרכז לוגיסטי - וקירוי. אין לנו שום כוונה להפוך את זה למשהו אחר. החזון שלנו הוא להשאיר את השוק כפי שהוא".

ג'נטריפיקציה היא מילה שתל-אביבים, גם ה"צפונבונים" ביותר שבהם, אוהבים לשנוא: מבחינה מילונית, משמעותה הגעתה של אוכלוסייה חזקה למיקום המאכלס אוכלוסייה חלשה, וכתוצאה מכך שינוי של אופי השכונה; בשטח, המילה הזו הפכה שם קוד ל"הנה באים כל העשירים האלה להרוס כל טיפה של אותנטיות שנשארה לנו". בחלק ניכר מהמקרים, המילה "אותנטיות" עצמה היא שם קוד לריח של ביוב והזנחה. האמנות העדינה היא כמובן באמצע: לשפר את מה שטעון שיפור מבחינת תשתיות, אך להיזהר לא לשפוך את התינוק עם מי הביוב.

לא יהיה מופרך להסיק, שההכרזה החגיגית על שיפוץ מגיעה רק אחרי כמה שנים שבהן החספוס והרעש התקשטו בפנינים קולינריות משגשגות, שמשכו קהל חדש, אנין יותר, אך גם כזה שמגיע בזכות, ולא למרות, "האותנטיות". לאור זאת, בעירייה טוענים בתוקף שהעבודות יתרכזו בעיקר בתשתית ובקירוי, אבל ישנה "תשתית" נוספת, חזקה יותר: כשהוקם השוק, לפני כמאה שנים על-ידי קבוצת עולים מרוסיה, אישר להם ראש העיר דאז מאיר דיזנגוף לעסוק במסחר לאורך רחוב הכרמל. מאז, הועברה הבעלות על הדוכנים מיד ליד, ולאחר הקמת מנהל מקרקעי ישראל הופקעו אדמות השוק, וזכויותיהם של הסוחרים טרם הוסדרו, אף שהמשיכו לאחוז בקרקע.

השיפוץ מהווה הזדמנות עבור הסוחרים להסדיר את הזכויות ונראה שהם שמחים לעשות זאת, אבל ההסדר המשפטי נראה מורכב: הפתרון המוצע כרגע הוא תשלום של 200 אלף שקל תמורת חכירת הקרקע לתקופה של 49 שנים עבור דוכן שגודלו 7 מטרים. התשלום המדובר הוא לעירייה, וכרגע הסוחרים זועמים על מה שהם רואים כתוספות מיסוי.

"בתחתית השוק", אומר ברוך, "יש לעירייה עסק עם עבריינים שלקחו הכול בחינם, השתלטו על שטחים, בנו שם מה שהם רוצים ואף אחד לא דיבר איתם, מי יכול לדבר איתם בכלל? להם לא אכפת לשלם כמה לירות כדי שהכול יהיה חוקי. הם לא מתפרנסים מהבאסטות אלא מדברים אחרים".

"אני בת 60, נולדתי בבית חולים הדסה שהיה ברחוב בלפור, מבית התינוקות הביאו אותי לכאן, לשוק, ופה גדלתי", אומרת י', המחזיקה בחנות ובדוכן בגדים. "את לא יכולה 60 שנה לא להתייחס למקום ולתת לכל אחד לעשות מה שבא לו, איך שבא לו - לגדול ימינה, שמאלה, אחורה, קדימה, ואז לבוא ולהגיד 'עכשיו יש פה חוק'".

"העירייה הכירה באבא שלי שישב כאן 40 שנה וכבר נמצא בפנסיה 20 שנה, אבל היום, לצורך השיפוץ, הוא נחשב פולש", מוסיף סוחר אחר. "יש לנו זכות, אין לנו טאבו, והתשלום שהם רוצים מאיתנו בתמורה לטאבו הוא מוגזם. יש פה אנשים מבוגרים, מאיפה יביאו כל-כך הרבה כסף? ועל מה? גם לא תהיה לנו עבודה וגם 200 אלף? 50 שנה הוא פה ופתאום הפך להיות עבריין?".

"מי שלא מופיע ברשומות שלהם לא קיים", אומר חזי משוק הבגדים. "אני רשום שם עם שני דוכנים, אבל מאיפה אביא להם 400 אלף שקל? אני לא עני, אבל לא מעניין אותם מאיפה תביא סכום כזה. השיטה של העירייה היא הפרד ומשול כי אחרת אנחנו כוח חזק מאוד. יש בתחתית השוק אנשים שהבאסטה שלהם בגודל 3-2 מטר ופתאום הפכה ל-15 מטר. הבטיחו להם שלא יגעו בזה, אבל זו הבטחה מילולית בלבד".

"אנחנו בעד השיפוץ, אבל לא בתנאים שהעירייה רוצה לעשות", אומר רפי, הסוחר בשוק כבר 35 שנים (אביו סוחר בשוק כבר 70 שנים) ושכיהן כיו"ר ועד הסוחרים. "אני הבאתי את המצב הקיים שהשיפוץ ייצא לפועל, אבל ברגע שראיתי שכל אחד מהצדדים מושך לאינטרס שלו - עזבתי. יש פה אנשים שמתנגדים כי הפרנסה קשה. שכנענו את עצמנו שנסתדר ואנחנו יודעים שאין ברירה, אבל בינתיים העירייה לא עומדת בהתחייבויות שלה וכל פעם זה מתפוצץ על משהו אחר. למשל, הדוכנים במעברים: עכשיו זה בלתי אפשרי להשאיר אותם שם בגלל משטרה ומכבי האש. בעניין התשלום, נוסף עכשיו מס שבח ורכישה למדינה, בלי קשר ל-200 אלף שצריך לשלם לעירייה. אם עכשיו הם לא עומדים במה שהם אומרים, מה יהיה בשיפוץ?

"וגם בעניין התכנון הם לא הולכים נכון. שילמו מיליונים לאדריכלים ולמהנדסים. תשתיות להחליף זה בסדר, אני לא רוצה לעמוד בתוך חושך, אבל קירוי? מקום סגור עושה לי לא טוב. אני רוצה לראות שמש. תעשו סיבוב בתקווה, האווירה עכורה אחרי השיפוץ. השוק סגור, הרעש של המאווררים באוזניים.

"אני זוכר בתור ילד, אין מדריך תיירים שכיבד את עצמו ולא הביא לפה חמישה-שישה אוטובוסים ביום. אבל אם זה יהיה כמו קניון, מי ירצה לבוא לפה? אנשים באים בשביל הצעקות והסירחון. 90% מהשיפוץ שרוצים לעשות פה זה לא בשבילנו, זה בשביל הבוחרים של ראש העיר. כבר לא גר פה מסביב לשוק הדור הקודם של פעם. עכשיו גרים פה רופאים, עורכי דין, אנשים שמתלוננים על רעש, על ריח, וראש העיר צריך לתת להם תשובות. יחידות דיור, משרדים, חניונים. מי ירוויח מזה, אנחנו? לא. העירייה".

בניגוד לקודמו, יו"ר ועד הסוחרים הנוכחי, יעקב יחזקאל, טוען דווקא כי "השיפוץ הוא קודם כול לטובת הסוחרים. מי שמגיע לשוק לשעה של קניות לא רואה את זה, אבל כל התשתיות פה קורסות. השוק בכלל לא מואר כי בעלי הדוכנים יצרו לעצמם גגות שמסתירים את האור מעמודי החשמל. הביוב קורס אחת לשבועיים. חייבים שיפוץ, הכול כאן פיראטי.

"אני מבין את החששות של הסוחרים, אף על פי שחלקם ניזונים מכל מיני שמועות. אנשים מפחדים על מקום העבודה ויש להם את החשש ובגלל זה הם מתנגדים, כי הם מעדיפים להישאר במצב הקיים. אבל אנחנו נעשה אספות הסברה ואני מקווה מאוד שהחשש יתפוגג. נעבור אחד-אחד, נתפור לכולם את הבעיות".

- מה לגבי בעלי החנויות?

"החנויות בבעלות פרטית. אין אפשרות לגעת בהן והעירייה לא מתעסקת איתן. בעלי החנויות לא חייבים לחתום, אבל לחלק מהסוחרים, כמוני, יש גם חנות וגם דוכן והאינטרס שלי הוא לחתום".

- יש טענות על תחושה של "הפרד ומשול".

"זה מגיע מצד הסוחרים של הבגדים. הזמנו אותם, ועד היום הם לא הגיעו, כי לא האמינו שזה יקרה וחלקם ניזונו מכל מיני שמועות לגמרי לא נכונות. לא נוגעים לאף אחד בגודל של הדוכן, כולם יחזרו למיקום המקורי שלהם והכול יהיה בסדר - למעט המעברים. אם תהיה בעיה, נסגור את זה מול העירייה או בפיצוי כספי. אני מאמין שבסך הכול אף אחד לא ייצא מקופח".

- חלקם חושש שהשיפוץ ידלל את תנועת הקהל, כפי שלטענתם קרה אחרי השיפוץ בשוק התקווה.

"זה לא בר השוואה. שוק התקווה הוא שוק קטן ומקומי, ולא ממוקם באזור תיירות ומסחר כמו שוק הכרמל. גם התמהיל של שוק הכרמל הוא יותר מגוון: סופרמרקטים, פירות, ירקות, בגדים, מיצים, בשר, מסעדות, חומרי ניקוי - כמות החנויות היא פי עשרה יותר גדולה. אבל גם שם, אחרי השיפוץ, הרבה יותר נעים".

- מה לגבי הטענות שהקירוי עלול לשנות את אופיו של השוק?

"יש כרגע שתיים-שלוש תוכניות. הקירוי האחרון שהראו לנו הוא קירוי מחומר שמבודד חום וקור. את לא מתארת לך כמה אנחנו סובלים מתחת לשמיים. בקיץ השמש קופחת על הראש ובחורף זה גשם וחול עם כל הפחים שמתעופפים עלינו, זה נס שעוד לא קרה פה שום דבר לאף אחד. הקירוי של השוק בסך הכול בא למנוע מאיתנו ומהקהל שמש, גשם ורוחות בהתאם לעונת השנה".

- האם תגיעו להבנה גם על גובה התשלום?

"אני מאמין שב-80% נגיע להסכמה גם על גובה התשלום, זה עדיין במשא ומתן. יש כאן אוכלוסייה של בעלי עסקים שמצבם הכלכלי לא שפיר ואפילו גרוע, ולקראתם נבוא עם הסדר של פריסת תשלומים רחבה בליווי של הבנק. אם יהיו בעיות לאנשים בודדים, העלינו רעיון שאולי דרך העירייה ישלמו את זה במסגרת הארנונה, אבל זה עדיין לא סגור".

- ולוחות הזמנים?

"אני מקווה ששיפוץ המקטעים יימשך כשלושה חודשים, אבל יכולות להיות הפתעות. אני מבין את הפאניקה. בחלק מהמקטעים נעביר את הדוכנים לסוף השוק, בגן הכובשים, נתחבר לתשתיות של חשמל ונשתדל לעזור כמה שאפשר לכולם. אי אפשר לעשות את השיפוץ ולהשאיר את הדוכנים. עם כל הצער, נסגור לתקופה קצרה ככל האפשר ונעזור לכל מי שצריך".

גם חנה רומנו מהעירייה ממהרת להרגיע את הרוחות: "אני לא רואה את זה כהתלהמות, אלא כפחד משינוי", היא אומרת. "מבחינתם, נפל עליהם דבר חדש, וטבעי שיגיבו כך. ברגע שתהיה ודאות זה יעבור. אני רוצה שהפרנסה שלהם תגדל ותעזור בפיתוח העיר ושהשוק ישגשג. בינתיים דיברתי איתם פעמיים, בקבוצות, כי לכל אחד יש צרכים משלו והם לא רצו להתערבב. אז לשוק הבגדים זה חדש - הם לא רגילים שהממסד איתם, לא מאמינים שאני איתם - אבל רוב הסוחרים איתנו. יש להם שמאי מטעמם (זאב כהן) ועורך דין (אמנון זכרוני) ואנחנו מנהלים משא ומתן. עד נובמבר אני מאמינה שכבר נהיה מאוחדים".

- הסוחרים מדברים על מדיניות מכוונת של "הפרד ומשול" בין השוק הצפוני לשוק הדרומי.

"אני לא עושה אבחנה בין צפון לדרום. מבחינתי, שוק הכרמל הוא שוק אחד ואני מתייחסת לכולם אותו הדבר. חלק מהסוחרים היו איתנו בקשר מתחילת הדרך וחלקם לא האמין שיהיה שיפוץ. ברגע שהחלה להתגבש התוכנית, הרגשתי שהחובה שלי היא להגיע אל כולם. ערכנו כנסים בבניין העירייה, לפי הרשומות השמיות של הסוחרים, צלצלתי אליהם באופן אישי והזמנתי אותם לבוא. פתאום ירד להם האסימון שעומד להיות שיפוץ. השינוי הוא תמיד קשה, אבל זה היה ביוזמתי, כדי שלא תהיה אי ודאות. ועד הסוחרים היה איתנו בקשר כל השלוש שנים האחרונות, לכן הם גם יודעים מה קורה. החדשים קצת חוששים, עד שיתרגלו אליי ויאמינו בי. מבחינתי, זו שליחות היסטורית: שוק הכרמל הוא לא רק הפנינה של העיר אלא של המדינה. אנחנו ניגשים לזה בהמון רגישות וכבוד כדי שהשוק ימשיך להיות כמו שהוא".

- מה לגבי הטענות כלפי אלה בחלק הדרומי שהרחיבו על דעת עצמם את הדוכנים שלהם?

"כדי לא להיכנס לזה, אנחנו מתבססים על המדידות שעשינו ב-2009 וב-2011, עוד לפני שידעו שהולכים לשפץ. לפי המדידות האלה, נחזיר את אותו הדוכן, באותו הגודל, באותו המיקום, אחרי השיפוץ. מי שמאז הרחיב באופן לא חוקי, הפיקוח העירוני מטפל בו - לא ניתן פרסים לאף אחד".

- והדוכנים הממוקמים במעברים?

"ישנן כמה אופציות שונות של תכנון, לצורך בטיחות וביטחון, מכבי אש וחלילה פיגועים. האחת היא שנציע לדוכנים במעברים מקום חלופי, השנייה היא שנמצא שיטת תכנון שלא תזיז אף אחד והשלישית היא שניתן פיצוי כספי. כרגע אנחנו בודקים איתם את כל האלטרנטיבות".

- מה בעניין המיסוי שצפוי להתווסף לתשלום על החכירה?

"לא נעשה חוזה וננטוש. צריך לפתור את העניין גם מבחינת המיסוי למדינה ואנחנו פועלים גם שם. אנחנו מטפלים בזה כדי לא לפגוע בסוחרים".

- איך התוכנית של העירייה להקים 320 יחידות דיור מסביב לשוק צפויה להשפיע על הסוחרים?

"במסגרת ההתחדשות העירונית של כל סביבת השוק, הרעיון הוא גם לשמור על הצביון של כרם התימנים, אבל אני לא מתעסקת בזה. מדובר בשטחים פרטיים של אנשים מסביב לשוק ובבינוי שימשיך את האופי של כרם התימנים.מאפשרת שם בנייה של שלוש קומות עם גג חלקי. כל אחד יחליט, בזמן שלו, אם הוא משלים את זה לשלוש קומות או לא. אין שום קשר לשיפוץ השוק".