שר האוצר, משה כחלון, יביא מחר (ב') לאישור הקבינט החברתי-כלכלי הצעה לפיה חברת עמידר תגייס מיליארד שקל באמצעות הנפקת אג"ח לטובת רכישה של כ-1,000 דירות למלאי הדיור הציבורי.
על פי המתווה, שיובא לאישור שרי הקבינט החברתי-כלכלי, תגייס חברת עמידר הון מהגופים המוסדיים ומהבנקים באמצעות כאמור, הנפקת אג"ח. החזר ההלוואה שימומן מתקציב המדינה ייפרס על פני 10 שנים. התקציב המיועד למימון רכישת הדירות תוקצב בתקציב המדינה לשנים 2017 ו-2018, ומובא בחשבון במסגרת ההתחייבויות לשנים 2019 ואילך בתקציב משרד הבינוי והשיכון.
את היוזמה לגיוס הכספים לטובת רכישת דירות לדיור הציבורי, הגה לראשונה יו"ר עמידר, יצחק לקס, בשנת 2015. אז דובר על גיוס של 2.5 מיליארד שקל מגופים מוסדיים על ידי שעבוד דירות הדיור הציבורי לטובת אג"ח. עוד כללה היוזמה של לקס הצעה כי 40 אלף הדירות שמנהלת עמידר עבור המדינה יירשמו על שם עמידר - מה שיגדיל את ההון של עמידר - ובמקרה של הנפקה, לשמש כסוג של בטוחה ולהקטין את גובה הריבית.
יתרון נוסף של התוכנית במתכונת שהוצעה היה מעבר להפיכת החברה בפועל לחברה ציבורית, כפופה להוראות הרשות לניירות ערך ובהתנהלות הכוללת שקיפות ציבורית. החברה אף נערכה בשנתיים האחרונות ליציאה להנפקה.
אלא, שהיוזמה נתקלה בהתנגדות נחרצת של שר השיכון, יואב גלנט, שתקף את התוכנית ואף האשים את לקס ב"הפרטת הדיור הציבורי" וב"ניסיון למקסם רווחים על חשבון האוכלוסייה החלשה". בשל המחלוקות הקשות בין גלנט ללקס, נמנע כחלון מלדבוק בגרסה מועדפת לתוכנית, והתוכנית לא יצאה אל הפועל.
לפני חודשיים, במסגרת מסיבת עיתונאים משותפת שקיימו כחלון וגלנט, הציע גלנט לקדם את התוכנית שלא באמצעות עמידר אלא באמצעות חברת פרזות שתפעל לגייס את הכסף, ובתנאים שונים: הנפקה פרטית ולא ציבורית, ללא העברת הדירות לבעלות עמידר (זאת, למרות שפרזות היא חברה משכנת קטנה שהתמזגה בסוף 2016 עם עמידר, והיום היא חברת-בת של עמידר). לפני חודש, למרות עמדתו של גלנט, הוחלט בשיתוף משרד האוצר כי המהלך ייצא לפועל באמצעות חברת עמידר.
על רקע המתחים בין לקס לגלנט, העיתוי בו תובא מחר ההצעה לאישור הקבינט החברתי-כלכלי אינה מקרית, שכן היום הוא היום האחרון של לקס בתפקידו. נכון להיום, אין ללקס מחליף, גם זאת על רקע אי-ההסכמות בין כחלון לגלנט החלוקים בדעתם בנוגע לזהותו של ממלא המקום לתפקיד.
יש לציין, כי באוצר יש מי שמביעים חשש ליכולתה של עמידר לממש את המהלך, נוכח העובדה ש-7 מתוך 11 הדירקטורים בחברה, פורשים מהתפקיד בימים אלה. שבעת הדירקטורים הפורשים היו שותפים להכנת החברה להנפקה, ולאור חילוקי הדעות בין השרים, לא ברור מתי יחליפו את מקומם דירקטורים חדשים.
נכון להיום ממתינים בתור לדירות 2,500 זכאים לדיור ציבורי. מטרת ההנפקה היא רכישת 1,000 דירות דיור ציבורי שתביא לחיסול או לקיצוץ במספר הממתינים. נזכיר, כי עד שנות ה-70' בנתה המדינה במרץ דירות דיור ציבורי בכל רחבי הארץ ומספרם הגיע ל-100 אלף. בשנת 2000, החלה המדינה למכור לזכאים את דירות הדיור הציבורי בהנחה משמעותית, ומכרה שליש מהדיור הציבורי שבבעלותה בהנחה של עד 90%. בכספים שקיבל משרד האוצר בגין רכישת הדירות, הייתה המדינה אמורה לרכוש דירות חדשות למלאי הדיור הציבורי. אלא, שלפי דוח מחלקת המחקר של הכנסת, רק 7.5% מתוך כמעט 3 מיליארד שקל שקיבלה המדינה הושקעו למטרה זו. גם בשנים האחרונות הולך ונשחק מלאי הדיור הציבורי, שכן על כל דירה שנרכשת ומתווספת למלאי, נמכרות 4-5 דירות לזכאים. על כן, המלאי היום עומד על 40 אלף דירות בלבד.
מהאוצר נמסר כי אין כל קשר בין מועד הגשת ההצעה לקבינט לבין עזיבתו של לקס.
"תרגיל חשבונאי מפוקפק"
גיוס הכסף לרכישת הדיור הציבורי באמצעות הנפקת אג"ח עורר בזמנו הסתייגות באגף החשב הכללי משום שמדובר למעשה בכלי עוקף תקציב ובהרחבה פיסקלית לכל דבר. כפי שהסבירו באגף החשכ"ל, היות ומדובר בהוצאה שמגובה בתקציב המדינה יש לרשום אותה כחוב ממשלתי - ולפיכך להגדיל במיליארד שקל את הגירעון התקציבי ובהתאם את יחס החוב לתוצר, אחרת הדבר ייחשב בעייני סוכנויות דירוג האשראי לחשבונאות יצירתית בסגנון יוון לפני המשבר. עמידר איננה חברה עסקית ואין לה מקורות הכנסה עצמאיים. היא משמשת רק צינור להעברת תקציב מדינה. באופן דומה נמתחה בעבר ע"י בנק ישראל ביקורת על גיוס אג"ח על ידי הרכבת, שהורחב עם הזמן מ-1 ל-3 מיליארד שקל.
בנוסף נטען כי במקום שהמדינה תממן את רכישת הדירות ישירות מתקציבה, תגייס עמידר את הכסף בעלויות מימון גבוהות יותר המוערכות ב-1% עד 2% מהיקף הסכום - עלות עודפת שבה יישאו אזרחי המדינה. כך למעשה, המדינה מייקרת את עלויות המימון שלה בעשרות מיליוני שקלים שיתחלקו בין המלווים, עורכי הדין ויתר השותפים להנפקה.
רשות החברות טענה כי הנפקת האג"ח תהווה כלי לשיפור הממשל התאגידי ולהגברת השקיפות בחברה, וכן להוספת רשות ניירות ערך כרגולטור נוסף על החברה. מנגד, נטען כי מקרה חברת החשמל ממחיש כיצד החוב הסחיר הופך למנוף נוסף בידי העובדים ללחוץ על המדינה, כשהחשש הוא מבעיות בפרעון האג"ח והשפעתן על דירוג האשראי של המדינה.
מהאוצר נמסר בתגובה כי החשב הכללי רוני חזקיהו צפוי להכריע בנושא בקרוב.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
