פלוג: מוקדם לדעת אם נעצרה מגמת העלייה במחירי הדירות

נגידת בנק ישראל קרנית פלוג אמרה למנהלים בענף הבנייה כי "אחרי עשור של עליית מחירים מסתמנת בחודשים האחרונים התייצבות, אם כי מוקדם לדעת אם אכן נעצרה מגמת העלייה". פלוג הוסיפה כי "ישנה הסכמה רחבה בקרב מקבלי ההחלטות שרצוי להימנע מתנודות חדות במחירי הדיור. היינו רוצים לראות ירידה הדרגתית במחירי הדיור", אמרה.

נגידת בנק ישראל אמרה את הדברים במפגש שקיימה ביום חמישי האחרון עם מועצת המנהלים של ענף הבנייה שקם בתחילת השנה ביוזמתו של נשיא התאחדות בוני הארץ רוני בריק, וכוללת בכירים מכל קשת הפעילים בענף. לדברי הנגידה, "אנו רואים הבדלים בין האזורים השונים, בתל-אביב ובמרכז המחירים עלו יותר והמגמה דומה גם בשכר הדירה".

לדברי פלוג, האתגר של ענף הבנייה הוא תכנון לטווח ארוך. היא הזכירה את ההשפעה הדמוגרפית על הבנייה ואמרה כי "מדובר בכוח חשוב לשינויים במחירי הדירות, המניע את הביקושים בטווחי זמן ארוכים. בשנות השבעים הייתה תופעה של 'בייבי בום' בישראל, שיצרה את המצב הקיים כעת בו קבוצת גילאי 30-44, הגיל בו בדרך כלל רוכשים דירה, היא קבוצה בעלת משקל גבוה באוכלוסייה שרוכשת דירות. שינויים דמוגרפיים אלה ואחרים היו צפויים, אבל ככל הנראה הם לא הופנמו בתהליכי התכנון.

"בהסתכלות אזורית, ניתן לראות מתאם בולט בין משקל קבוצת הגיל הזו באוכלוסייה באזורים שונים, לבין העלייה במחירי הדירות של 3.5-4 חדרים. לא במקרה באזור תל-אביב, למשל, חלה עליית מחירים גבוהה במיוחד לאורך שנים, לאור העלייה החדה יחסית של שיעור האוכלוסייה הצעירה, שהתווסף על חוסר הגמישות בהיצע", אמרה.

פלוג הוסיפה כי "על פי תחזית דמוגרפית של הלמ"ס, האוכלוסייה בישראל תוכפל עד 2059. נתון זה צריך לעמוד בבסיס התכנון קדימה. הצורך המרכזי הוא להגדיל המלאי תכנוני. התהליכים בתחום הבנייה ארוכים, ואם רוצים להיות מוכנים לגל הבא, ברור שהמשימה המרכזית היא יצירת מלאי גדול וזמין שניתן לשחרר במהירות".

נשיא התאחדות בוני הארץ, רוני בריק, אמר לפלוג כי "מערכת הייצור של ענף הבנייה הישראלי נמצאת כיום בבעיה. אנחנו מתמודדים עם בעיות כמו הקשחה לא פרופורציונלית של מצב המשק, לתנאי אשראי בכל המגזרים המרכיבים את הענף. יתר רגולציה חונק חברות ביצוע אשר עליהן מבוסס הענף כולו. יש כאן חוסר אחידות בנתונים שאמורים לאפשר תכנון עסקי מושכל של מנהלים בענף וחשיבה מקובעת של ספקי אשראי במערכת הבנקאית, אשר גורמת לא פעם לפגיעה ישירה בעבודות בנייה ובהתקדמות הטיפול הממשלתי במחסור בפתרונות דיור".

בריק הזהיר גם מפני הקפאת השוק: "אנחנו מברכים על 'מחיר למשתכן' והתוכניות הממשלתיות שנולדו בממשלה הזו. אבל ההקפאה בשוק כתוצאה מההגרלות המתוכננות של מחיר למשתכן היא מסוכנת. היינו בסרט הזה עם יאיר לפיד. ההקפאה תגרום לכך שמחירי הדירות ישובו לעלות. אם היה ניתן לבנות 100 אלף יחידות דיור בשנה, שר האוצר היה בונה אותן. אבל יש בירוקרטיה, ויש חסמים ויש פקידות שלא מסייעת ואם הבנייה תיעצר כתוצאה מהירידה בביקושים, הציבור ישלם את המחיר".

ארנון פרידמן, יו"ר חברת אשדר, ציין במפגש כי בסופו של דבר, השחקנים בענף מעוניינים ביציבות לטווח הארוך. "עליית המחירים עשתה טוב לקבלנים בטווח הקצר, אבל התוצאה היא שגם מחירי הקרקעות עלו ואז קונים קרקע יקרה והסיכון גדל. הבעיה היא שאנחנו חווים ניסיונות להשפיע על השוק ולקבל תוצאה מיידית, שבה הציבור יקבל הנחה משמעותית. זו טעות. ברמת המאקרו לא יצליחו לענות על הביקושים. בנקודות מסוימות, בעיקר בפריפריה, שבה המדינה יכולה לאשר הרבה יחידות דיור ולהסיר חסמים - יכול להיווצר היצף של היצע, שישפיע על קבלנים וגם על נוטלי המשכנתאות אשר קנו כבר דירות באותם אזורים".

אלי אביסרור, מנכ"ל חברת אביסרור ויו"ר ארגון קבלני באר שבע והדרום, הזהיר אף הוא מהפגיעה בפריפריה: "מחיר למשתכן אמורה להיות תוכנית אחידה בכל הארץ, אבל במרכז הארץ זוכים בדירות מקבלים הנחה של 800 אלף שקל במחיר הדירה ובדימונה מדובר בהנחה של 100 אלף שקל, אם בכלל. אם רוצים להביא צעירים לפריפריה, צריכים לשנות את השיטה. יש להחזיר את שיווק הקרקעות לשוק החופשי ולתת מענקי הסתגלות לצעירים שבוטלו מזמן. השיטה הנוכחית שבה ממשלה משווקת אלפי יחידות דיור בפריפריה ולוחצת על ראשי הערים לבנות באמצעות הסכמי הגג - תיצור בעיות. בדימונה יש 9% אבטלה. מי יקנה שם את הדירות?".

בכרי הענף הציגו חסמים וצרכים שונים שלו בפני הנגידה. בקרב היזמים נשמעה דרישה להרחיב את מקורות המימון לבנייה. לנגידה הוצגה גם תמונה קשה של מצב החברות הבונות בנייה ציבורית (בנייה חוזית) ותשתיות.