עוד ייצוגית נגד בזק: "כשלים חמורים בהחלטות הדירקטוריון"

ההליכים האזרחיים הנלווים לחקירה הפלילית בפרשת בזק  ממשיכים להיערם: הבוקר (ב') הוגשה לבית המשפט המחוזי בתל-אביב בקשה נוספת לאישור תביעה ייצוגית נגד בזק, המתמקדת על-פי הנטען בה ב"כשלים חמורים שנפלו בהחלטות הדירקטוריון של בזק", אשר היו בהם כדי להשפיע באורח משמעותי על בעלי המניות של החברה. זאת, ביחס להסכם הרכישה של yes בחודש מארס 2015 וההחלטה להמשיך את ההתקשרות של yes עם חברת חלל תקשורת בשנת 2016.

בתביעה נטען כי הנזק שנגרם לבעלי המניות כתוצאה מירידת ערך מניית בזק נאמד על-ידי מומחית מטעם התובעים (ד"ר רימונה פלס) בסך של 2 מיליארד שקל.

מאז פרוץ החקירה ב"פרשת בזק" הוגשו לבית המשפט מספר הליכים משפטיים אזרחיים שבסיסם החזר כספי לציבור המשקיעים ולבזק בגין הנזקים שנגמרו לה לכאורה בעקבות המעשים הנחקרים במסגרת הפרשה. בין היתר הוגשו לבית המשפט שתי בקשות לגילוי מסמכים לפני הגשת תביעה נגזרת בקשר לאירועים שסבבו את עסקת בזק-yes, בקשה נוספת לחשיפת מסמכים לפני הגשת תביעה נגזרת בכל הנוגע לעסקת yes-חלל וכן 3 בקשות לאישור תביעות ייצוגיות בגין הנזק שנגרם לציבור המשקיעים בעקבות העסקה. הליכים אלה הצטרפו לתביעה נגזרת שהוגשה לבית המשפט לפני כשנתיים, בסמוך לביצוע העסקה, במסגרתה העלה התובע שאלות ותהיות על כשרות עסקת בזק-yes ועל הליך קבלת ההחלטות בה.

הגם שרבים מפרטי החקירה עדיין אסורים בפרסום, בסוף השבוע פרסה רשות ניירות ערך בפני בית המשפט תמונה מעודכנת של הפרשה, והתברר כי מה שהחל כ"פרשת בזק-yes" התעצם והפך ל-3 פרשות - האחת עוסקת בחשדות בנוגע להוצאת מסמכים וחומרים מסווגים מישיבות בזק; השנייה עוסקת בחשדות בנוגע להתנהלות של בכירים ונושאי משרה סביב עסקאות בעלי עניין - בזק-yes ו-yes-חלל; והשלישית עוסקת בעבירות דיווח וטוהר המידות לכאורה, פרשה שמגיעה עד מנכ"ל משרד התקשורת, שלמה פילבר.

תמונת החשדות המצטיירת היא של בעלי השליטה ונושאי משרה בכירים בחברות ציבוריות ומובילות במשק, שנהגו לכאורה בכספי החברה כבשלהם, קידמו את האינטרסים האישיים שלהם, העבירו מידע אסור בלי מעצורים וקיבלו בתוך כך מיליארדי שקלים. הדרמה הזאת התרחשה לכאורה מתחת לאף של ציבור המשקיעים ועל גבו.

התביעה הייצוגית החדשה הוגשה על-ידי 3 בעלי מניות בבזק באמצעות עו"ד יעקב דוידוביץ', בין היתר בטענה כי בעסקת הרכישה של yes נפלו כשלים מהותיים, ובהם העובדה שהערכת השווי של yes הייתה מופרזת, בשעה שזו התבססה בעיקר על האומדנים של נציגי בזק ו-yes.

באשר לתמורה הנוספת שנקבעה בעסקה, הנוגעת לתשלום של 170 מיליון שקל בגין עמידה של yes ביעדי תזרים חופשי בשנים 2015-2017, נטען בתביעה כי "נפל בה כשל מהותי הגובל לכאורה אף במעשה פלילי".

באשר לעסקת קבלת השירותים מחלל, נטען בתביעה כי תחת לנצל את עמדת המיקוח העדיפה של חברת yes המאפשרת לה להשתחרר מההסכם, כמו גם לנצל את חוסר הוודאות הקיים בנסיבות שנוצרו בספטמבר 2016 לאחר פיצוץ לוויין עמוס 6 - החליטה בזק להמשיך את ההתקשרות עם חברת חלל, ואף העלתה את התמורה עבור חלל בעניין, זאת בניגוד לטובתם של בעלי המניות. 

בין הנתבעים בתביעה החשוד מספר 1 בפרשה - בעל השליטה בבזק, שאול אלוביץ'; בנו, אור אלוביץ', החשוד אף הוא במעורבות בפרשה כדירקטור בבזק; רעייתו של אור, הדירקטורית אורנה אלוביץ'-פלד; וכן עמיקם שורר, אשר כיהן כדירקטור בחברות בזק, חלל תקשורת ו-yes והוא אחד הנחקרים במסגרת חקירת רשות ניירות ערך.

עו"ד דוידוביץ' מתייחס בתביעתו להליכים הייצוגיים שהוגשו בפרשה לפני תביעה זו, ובין היתר הוא טוען כי ההבדל בין בקשה זו לשתיים אחרות הוא שהן הוגשו "טרם זמנן", מאחר שטרם נתגבש הנזק. "סיום תקופת הנזק הגיעה בעת מינויו של מר דוד גרנות ליושב-ראש בזק ביום 29.6.17", נטען.