בניגוד לטענות שר האוצר משה כחלון: השפעת הוצאת מחיר למשתכן ממדד מחירי הדירות מוערכת בכאחוז בלבד, כך עולה מבדיקת "גלובס" מול הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
מדד מחירי הדירות רשם בחודש האחרון עלייה מזערית של 0.1% וב-12 החודשים האחרונים עלייה מצטברת של 4.5%. שר האוצר התלונן בשבוע שעבר כי הלמ"ס הייתה מדווחת על ירידה במחירי הדירות מתחילת השנה אלמלא שינוי מתודולוגי שהביא להוצאת עסקאות "מחיר למשתכן" מהנוסחה לחישוב מחירי הדירות.
כחלון הוסיף וטען בראיון לרינה מצליח בערוץ 2 כי "בנק ישראל הוציא מהמדד את המחיר למשתכן. למה? זו לא עסקה?" שאל כחלון רטורית והשיב "כי אם היום את מכניסה את המחיר למשתכן למדד את רואה צניחה, אבל לא יכניסו את זה כדי שאולי הבנקים לא ייפגעו". בלמ"ס ובבנק ישראל אמרו ל"גלובס" כי לבנק לא הייתה מעורבות בהוצאת הדירות כפי שטוען שר האוצר.
כחלון התייחס בדבריו לשינוי בנוסחת חישוב מדד מחירי הדירות שהוכנס על ידי הלמ"ס ב-15 במארס. השינוי הביא לכך שהופחת המשקל של עסקאות "מחיר למשתכן" בשקלול העסקאות במדד לעומת המצב טרם השינוי. הסיבה לשינוי הייתה העברת נתונים שאפשרה ללמ"ס לדעת אילו מהדירות שנמכרו הן במסגרת "מחיר מטרה" ו"מחיר למשתכן" ואילו הן דירות רגילות שנמכרו בשוק החופשי.
מרגע שהתקבלו הנתונים החסרים עברה הלמ"ס לחשב את עסקאות מחיר למשתכן ומחיר מטרה בדרך שונה מזו של הדירות בשוק החופשי. ההיגיון מאחורי השינוי הוא שהמחירים המוזלים של הדירות הנמכרות במחיר למשתכן אינם משפיעים ביחס של 1 ל-1 על מחירי הדירות בשוק החופשי שנמצאות באותו אזור. חישוב שערכה הלמ"ס לבקשת "גלובס" העלה כי אילו הלשכה הייתה ממשיכה לחשב את המדד בהתאם לנוסחה הישנה - הדבר היה מוריד נקודת אחוז אחת בלבד מהמדד.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
