תמונת המצב בדירקטוריון חברת הנדל"ן בראק אן וי מתבהרת והולכת. היום הודיע המיליארדר טדי שגיא, שמחזיק בכ-44% ממניות החברה, כי לא יתמוך במינוים מחדש של הדירקטורים רוברט ישראל ואור לבקוביץ' באסיפת בעלי המניות שתתקיים בשבוע הבא.
רוברט ישראל מכהן כדירקטור בלתי תלוי בבראק אן.וי מאז אוקטובר 2011, בשעה שאור לבקוביץ' מונה לדירקטוריון רק בינואר השנה על ידי בעלי השליטה בבראק, שמעון וינטרוב ורונן פלד, שמכרו בחודש שעבר (יחד עם דני טוקטלי) את מניות השליטה לשגיא תמורת 1.09 מיליארד שקל. בעקבות ההודעה צפויים ישראל ולבקוביץ' לאבד את מקומם בדירקטוריון, במקביל לדירקטורים אחרים שמסיימים את תפקידם ולא עומדים לבחירה מחדש.
מי שהגישו את מועמדותם למינוי מחדש לדירקטוריון הם הדח"צ ברט ואן דן הובל, שיסיים בספטמבר הקרוב קדנציה ראשונה בת שלוש שנים, והדירקטור אולריך טאפה, שמכהן בדירקטוריון מאז אוקטובר 2011 במקביל לתפקידו כמנהל תחום הייזום בחברה. לגבי השניים לא נמסרה הודעה, ולכן הם יקבלו כנראה את תמיכת בעל השליטה החדש.
תמיכת בעל השליטה החדש תוענק גם לשלושת המועמדים החדשים לדירקטוריון: עו"ד נועם שרון, שמספק שירותים מקצועיים לחברת רדזון של שגיא; לודמילה פופובה; ונועה שחם, שתתפוס את כיסא הדירקטורית הבלתי תלויה. על כל אלה יש להוסיף את הדח"צ השני וילם ואן האסל, שיכהן בדירקטוריון לפחות עד מאי 2018.
חצי מהדירקטורים צפויים להתחלף
בסיכומו של דבר, רצונו של שגיא יביא כנראה להחלפת כמחצית מחברי הדירקטוריון של בראק אן.וי ולמינוי שלושה דירקטורים חדשים (מתוך שישה חברים בסך הכל), שלהם אין כל קשר למנכ"לים המשותפים של החברה, גל טננבאום ואופיר רחמים. במצב זה, יאבדו המנכ"לים המשותפים חלק ניכר מבסיס הכוח הקיים שלהם בחברה, ובהיעדר תמיכה רחבה בדירקטוריון, הם עשויים להודיע בחודשים הקרובים על עזיבתם.
בשנה האחרונה נקלעו טננבאום ורחמים למאבק מול וינטרוב ופלד, לאחר שהתנגדו לרצונם של בעלי השליטה הקודמים להשפיע על מדיניות החברה. במאבק זה הייתה ידם של המנכ"לים על העליונה, בעיקר בזכות תמיכה שקיבלו ממרבית הדירקטורים של החברה. ואולם כעת, כשהרכב הדירקטוריון עומד להשתנות, עשוי גם מעמדם של השניים להשתנות.
המאבק בין הצדדים נחשף לעיני הציבור, לאחר שבעלי השליטה דרשו לכנס אסיפת בעלי מניות לצורך הדחת הדירקטור הבלתי תלוי רוברט ישראל, וזאת חודשים אחדים בלבד לאחר שנתנו לו את תמיכתם באסיפת בעלי המניות הקודמת. בעקבות הדרישה הבהירה הנהלת החברה כי "המאבק אינו על שליטה, אלא על ממשל תאגידי תקין". במסמך שהעבירו לפני כחצי שנה לרשות ני"ע ולבורסה, דיווחו המנכ"לים המשותפים על "מחלוקות עמוקות" שהתגלעו בין בעל השליטה וינטרוב והדירקטורית מטעמו נאנסיה קוטסו, לבין שאר חברי הדירקטוריון וההנהלה.
הם טענו אז כי וינטרוב וקוטסו העלו טענות נגד הדירקטוריון וההנהלה ביחס למדיניות הדיבידנד של החברה ואופן יישומה, וביחס לגיוס ההון האחרון שביצעה. כמו כן, טענו המנכ"לים המשותפים כי וינטרוב וקוטסו העלו דרישה לתשלום דמי ניהול לחברות שבשליטת וינטרוב, ואף טענו נגד "ממשק היחסים בין בעלי השליטה בחברה לבין האורגנים השונים של החברה".
יחסים מתוחים בין הצדדים נרשמו, לטענת ההנהלה, גם סביב שתי דרישות נוספות שהגישו בעלי השליטה הקודמים. הראשונה היתה "הפחתה משמעותית שביצעה החברה בדמי הייעוץ והניהול שאותם נדרשה לשלם, על ידי וינטרוב, לחברות פרטיות בבעלותו"; הדרישה השנייה היתה כי החברה תבצע הליך מיוחד של ביקורת לדוחותיה הסקורים לתום הרבעון השלישי של 2016, (שנדרש להתבצע רק בדוחות השנתיים המבוקרים לסוף 2016), וזאת במטרה לאפשר לבעלת השליטה להפסיק את איחוד תוצאות בראק אן.וי בדוח שלה ל-2016.
בראק אן.וי פועלת בשוק הנדל"ן של גרמניה, ועסקיה מתחלקים בין פעילות מניבה של השכרת דירות ושטחים מסחריים לבין פעילות של ייזום, הקמה ומכירה של דירות למגורים. את הרבעון הראשון של 2017 סיימה החברה ברווח נקי של 22.6 מיליון אירו, בהמשך לרווח נקי של 76 מיליון אירו שרשמה ב-2016 כולה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.