קרנות ההיי-טק אמורות למשוך משקיעים פרטיים ומוסדיים שייהנו מפוטנציאל התשואות של הסטארט-אפים המקומיים. האוצר מספק רצפה להשקעה בקרנות ההיי-טק ולאחרונה פרסם מכרז לגופים המוסדיים לנהל קרנות כאלה. השאלה אם גופים כאלו יכולים ומתאימים לנהל השקעות טכנולוגיות? אחרי הכול, ההצלחה בהרבה מקרים היא לא דווקא בגלל הטכנולוגיה, אלא בגלל הקרבה לשוק האמריקאי והקרבה לשוק האמריקאי בכלל. לגופים הזרים וגם המקומיים שעוסקים בהון סיכון יש ניסיון של שנים רבות, שמאפשר להם להגדיל את סיכויי ההצלחה.
למוסדיים אין את היתרון הזה, אבל יש להם מתנה גדולה מהאוצר - תהיה רצפה להשקעה, כלומר ההפסד של המשקיעים בקרן יהיה מוגבל.
הקרנות האלו יוצעו לקרנות פנסיה וגופי השקעה גדולים. גם היום הגופים האלו משקיעים בקרנות הון סיכון, וכעת שיש להם רצפה להפסד, והטבות נוספות, הם צפויות להשקיע בקרנות החדשות. אבל, בחיסכון הפנסיוני יש דמי ניהול - מי ישלם אותו? ובכן, זה עובד כך - גופי הפנסיה מוגבלים בגבייה של דמי ניהול נוספים על כספים שעברו לניהול חיצוני (וקרנות היי-טק זה ניהול חיצוני) ללא יותר מ־0.25% מהחיסכון בשנה.
אלא שלגבי הקרנות טכנולוגיה, הרי שאלא ככל הנראה יוחרגו משעור דמי הניהול האלו, ויאפשר לגופי הפנסיה לבחור בהן גם אם דמי הניהול יעלו על 0.25% מסך דמי הניהול של הקרן.
מי יתמודד על ניהול קרנות ההיי-טק?
מנהלי קרנות הנאמנות הישראלים הם, ככל הנראה, אלו שינסו לקדם את קרנות הטכנולוגיה החדשות. חלקם כבר הביעו התעניינות וחלקם כנראה יחבור לגופי טכנולוגיה, או אנשים שמתמחים בהשקעות טכנולוגיות.
למדריכים באתר הון:
קרנות הי-טק - כל מה שצריך לדעת
מחשבון דמי ניהול בקרנות נאמנות
* המדריך נכתב בשיתוף מערכת אתר הון, מדריכים פיננסים. המידע והנתונים במאמר אינם מהווים המלצה לרכוש או למכור מניות, קרנות נאמנות וניירות ערך אחרים; וכן אינם תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים של כל אדם.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
