מה הרס למנכ"ל את הקריירה?

לעיתים החלטה אחת שגויה יכולה לחבל בקריירה מרשימה, כפי שקרה למנכ"ל מצליח שלא מוצא עבודה ראויה מזה זמן. מבט חטוף על קורות-החיים שלו מלמד על בחור איכותי במיוחד, עם השכלה משובחת ששיגרה אותו מיד בתום הלימודים לקריירה בחברת ייעוץ מהמובילות בעולם, בה עבד מספר שנים, מתקדם במהירות מפוזיציה של חוקר מתחיל לתפקיד בכיר בהנהלת החברה בישראל. בהמשך הוא נשלף להקים יחידה עסקית בחברת ייעוץ אחרת, ממותגת גם היא, אתגר גם בו עמד בהצלחה, מוביל את היחידה להישגים מקצועיים ועסקיים נאים.

סופרמרקט של עובדים

אבל אז, לאחר כ-15 שנה בחברות ייעוץ, החליט שהגיע זמנו לעבור לצד הלקוח, מהלך טבעי כשמדובר בתחילת הקריירה, הרבה יותר מסובך בהמשכה. מדוע? כי עובדי חברות ייעוץ מובילות עם ניסיון של שנתיים-שלוש, הם מצרך מאד מבוקש בחברות שמבקשות לגייס עוזר חשב, מנהל פרוייקטים, פלנר, מנהל פרסום, מנהל מותג וכו', כאשר גם מצידם של העובדים יש רצון עז לעבור צד, שכן אצל הלקוח עובדים פחות קשה ומרוויחים יותר.

לעומת זאת, בשלבים מאוחרים של הקריירה מעבר שכזה הוא מורכב מאד כי תפקיד בכיר בחברת ייעוץ שונה במהותו מהתפקיד המקביל בארגונים הגדולים, הגם שמדובר באותו מקצוע / תחום עיסוק. אם ניקח למשל מנהל קבוצת לקוחות במשרד פרסום, מנהל תחום בחברה הנדסית או מנהל תחום במשרד רואי חשבון, הרי שעבודתם שונה לחלוטין מזו של מנהל שיווק, סמנכ"ל תפעול וסמנכ"ל כספים. לכן חברות יעדיפו לגייס מנהלים עם ניסיון מקביל במקום להכשיר מנהלים מחברות הייעוץ למיניהן (ייעוץ הנדסי, ייעוץ אסטרטגי, משרדי פרסום, משרד עורכי דין, פירמת רואי חשבון וכו').

דממת אלחוט

ואכן, למרות ששימש סמנכ"ל בשני גופי ייעוץ גלובאליים הוא לא הצליח למצוא תפקיד מקביל בחברה איכותית (גם לא תפקיד בדרג אחד נמוך יותר), מסתפק בפניות מחברות קטנטנות ובלתי אטרקטיביות. בייאושו הוא כבר עמד לסגור על תפקיד סמנכ"ל בחברת ייעוץ שלישית, מוותר על החלום לעבור לצד הלקוח, אבל אז קיבל הצעה לעמוד בראש עמותה, משוכנע שהוא סולל את דרכו לניהול חברה עסקית בהמשך. גם בתפקיד זה הצליח לחולל מהפך לשביעות רצונם של מקימי העמותה, ולאחר 4 שנים החל לחפש את היעד הבא בקריירה.

רק שמרגע זה ואילך, דממת אלחוט. גם הקשרים הענפים שיצר במהלך 15 שנות עבודה בחברות ייעוץ מובילות לא עזרו, בקושי הצליח להגיע לראיונות. התוצאה אפס הצעות עבודה, אף לא מחברות קטנות. מדוע? כי גופים עסקיים לא מעוניינים ביוצאי עמותות, מוכשרים ככל שיהיו, זאת משום התדמית הנמוכה ממנה סובלות עמותות שמקרינה ישירות על עובדיהן, במיוחד על המנהלים. המשמעות היא פגיעה מהותית בערך המותג ובערך השוק של המנהל, כפי שקרה למנכ"ל הנ"ל שארבע שנים בעמותה הצליחו לגמד 15 שנות קריירה מצליחה במגזר העסקי.

או שלישי או ציבורי

איך פותרים את הבעיה? הפתרון הפשוט הוא המשך קריירה במגזר השלישי. לאור הצלחתו בתפקיד האחרון לא חסרות עמותות שתשמחנה להעסיק אותו, מה גם שהוא איננו מוכוון כסף ומוכן להסתפק בשכר הצנוע יותר שמשלם המגזר השלישי. כיוון נוסף הוא מעבר למגזר הציבורי, לגופים הרלוונטיים לתחום פעילותה של העמותה אותה ניהל. שם טווח התפקידים שהוא יכול לעשות רחב יותר, הן משום שבמגזר הציבורי ישנה יותר מוביליות בין מקצועות ותחומי עיסוק, והן משום שהוא פחות רגיש לתדמיתן של עמותות.

להערכתי כל אחד מהכיוונים הללו עדיף על המגזר העסקי, אליו יהיה לו מאד קשה לחזור, בוודאי לתפקיד שיהלום את כישוריו.

הכותבת היא מומחית לשוק העבודה. לתגובות: orna@rudi-cm.com