ענקית המחשוב הבינלאומית HPE (לשעבר HP) תשלם 1.6 מיליארד שקל מס בגין עסקת רכישת הקניין הרוחני של חברת מרקורי הישראלית ב-2006. זאת, בנוסף לסך של כמיליארד שקל מס ששולם כבר לרשות המסים בגין העסקה - כך נקבע לאחרונה במסגרת הליך בוררות בינלאומית שהתקיים בין רשות המסים לחברה. במסגרת הבוררות הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יבוטלו שומות שהוצאו לחברה על ידי רשות המסים בהיקף של כ-4 מיליארד שקל לשנת 2009, וכן שתי שומות שהוצאו לחברה עבור השנים 2007 ו-2008 בהיקפים גבוהים הרבה יותר - כ-9 מיליארד שקל וכ-7.2 מיליארד שקל (בהתאמה).
HPE רכשה את מרקורי, המספקת מערכות טכנולוגיה לאופטימיזציה של עסקים (BTO) בנובמבר 2006 תמורת 4.5 מיליארד דולר במזומן - ברכישה שנחשבה בזמנה לרכישה הגדולה ביותר של HPE בתחום התוכנה. עסקת הרכישה בוצעה בשני שלבים - בשלב הראשון נרכשו לכאורה המניות של מרקורי, ובעלי המניות הישראלים שילמו על כך את המס הנדרש מהם; אולם בהמשך - לכאורה ללא קשר לעסקה הראשית - בשנת 2009, הועבר הקניין הרוחני של מרקורי לחברת המחשוב הבינלאומית במחיר נמוך משמעותית - בתמורה ל-963 מיליון דולר.
בעקבות העברת הקניין הרוחני טענה רשות המסים כי מדובר בעסקה אחת - עסקה למכירת הקניין הרוחני, שיש למסות אותה על פי השווי המלא שעומד על 4.5 מיליארד דולר, ולא הסך של כמיליארד דולר ששולם בגין העברת הקניין הרוחני בשלב מאוחר יותר. בהתאם, הוציאה רשות המסים שומות מס מלאות לחברה.
HPE - באמצעות עו"ד יניב שקל ממשרד משה שקל ושות' - התנגדה לשלם את סכום השומות החדשות, והצדדים הגיעו בהסכמה לבוררות בינלאומית. במהלך הבוררות התקיימו דיונים והתקבלו מספר חוות-דעת של מומחים בינלאומיים בנוגע לסכום המס שיש לשלם. לבסוף, הסכימו הצדדים לסיים את המחלוקת בתשלום סך של 1.6 מיליארד דולר שנקבע בחוות-הדעת האחרונה בתיק, שניתנה על-ידי מומחית אמריקאית.
אקזיטים במחלוקת
HPE לא הייתה החברה היחידה שקיבלה בשנים האחרונות שומת מס לפי שווי מכירת המניות, במקום שווי ה-IP (הקניין הרוחני) כפי שהצהירה. כפי שפורסם ב"גלובס" באוקטובר 2013, על רקע הפריחה בענף ההיי-טק, חברות היי-טק ישראליות שביצעו אקזיטים, עלו על הכוונת של רשות המסים. במסדרונות הרשות התגלעו לא מעט מחלוקות על היקף המס שהן אמורות לשלם. זאת, על רקע מה שמכונה ברשות "שינוי מודל עסקי".
הרקע למחלוקת הוא אופן ביצוע עסקאות הרכישה של חברות טכנולוגיה ישראליות בידי חברות בינלאומיות: בשלב ראשון - רכישת המניות של הסטארט-אפ הישראלי, לעתים במאות מיליוני דולרים; ובהמשך - לכאורה ללא קשר לעסקה הראשית - מעבירות החברות הרוכשות את הקניין הרוחני, ה-IP של החברה הישראלית, לחברות הקשורות אליהן במחיר נמוך משמעותית, לעתים במיליונים ספורים בלבד או עשרות מיליונים. בפועל, החברות הזרות הרוכשות מתעניינות בטכנולוגיה (ה-IP) ולא בכוח האדם בחברה הישראלית. אולם, שיקולים של חיסכון במס מניעים את כל הנוגעים בעסקה לבנות את העסקה כעסקת מכר מניות ולא כעסקה למכירת ה-IP.
לפי עמדת הרשות, אקזיטים ישראליים המתבצעים בשני שלבים מהווים מכירה אחת, וימוסו בהתאם - ולא לפי הסכום הנמוך שננקב בשלב השני של העסקה. על-רקע עמדתה זו, הרשות הוציאה לחברות שומות מס גבוהות בעשרות אחוזים מהסכומים הראשוניים, דבר שגרר מחלוקות מול הרשות, שחלקן נדונות בבית המשפט. גורם ברשות המסים מסר ל"גלובס" כי קיימים לפחות חמישה מקרים נוספים הנידונים בימים אלה בבתי המשפט, העוסקים במחלוקת האמורה.
גם מיקרוסופט שילמה יותר מס
אחד המקרים הללו אף הגיע לאחרונה לסיום, כשהמחוזי מרכז קבע כי חברת מיקרוסופט תשלם מס בסך של כ-100 מיליון שקל בגין העברת פעילות החברה-הבת "ג'יטקו" ממיקרוסופט-ארה"ב למיקרוסופט-ישראל. השופט ד"ר שמואל בורנשטיין קיבל את עמדת פקיד שומה-כפר סבא נגד הערעור שהגישה חברת ג'יטקו נגד שומות המס שהוצאו לה, לפיהן עליה לשלם מס בשל העברת הפעילות בין החברות הקשורות.
פסק-הדין עסק בעסקה לרכישת חברת ג'יטקו על-ידי מיקרוסופט-ארה"ב, והעברת פעילותה למיקרוסופט-ישראל. ג'יטקו היא חברה ישראלית שהוקמה ב-1992 ועסקה במתן פתרונות בתחום התמיכה הטכנית האוטומטית ליצרני ציוד אלקטרוני. בשנת 2006 היו לגי'טקו חוזים עם מספר יצרנים גדולים, בהם HP, DELL, קנון ועוד, והיא העסיקה 150 עובדים.
בנובמבר אותה שנה רכשה מיקרוסופט-ארה"ב את מניותיה של ג'יטקו, בתמורה לסך של 90 מיליון דולר. בהתאם להסכם הרכישה, זמן קצר לאחר מכן הועברה כל פעילותה של ג'יטקו למיקרוסופט-ישראל, וכן עברו עובדיה למיקרוסופט-ישראל. ביולי 2007, כחצי שנה לאחר רכישת המניות, נחתם הסכם נוסף בין ג'יטקו לבין מיקרוסופט למכירת הקניין הרוחני של ג'יטקו (הסכם ה-IP) ממיקרוסופט-ארה"ב למיקרוסופט-ישראל בתמורה ל-26.6 מיליון דולר.
הפער שבין המחיר ששולם בעסקת המניות לבין זה שננקב בהסכם ה-IP עמד בבסיס השומה שהוצאה לג'יטקו. לגישת פקיד השומה, התמורה שנקבעה בהסכם ה-IP לא שיקפה את שווי השוק האמיתי של העסקה, כפי שניתן ללמוד ממחיר עסקת המניות. ביהמ"ש קיבל את עמדת רשות המסים, לפיה יש למסות את מכירת מלוא הפעילות.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
