שמרון, מסר, זהר, ויסגלס, כהן, פילוסוף ושות'. משרד עו"ד א.ש. שמרון, י.מלכו, פרסקי ושות', שבכירו מככב בכותרות החשדות, הוא רק הדוגמה העכשווית למבנה הבסיסי המפוקפק-משהו של מערכת כלכלית-משפטית-פוליטית-ביורוקרטית שבנויה על פרוטקציה ומאכערים.
כמה משרדי עורכי דין גדולים ומכובדים נבנו ונבנים על נגישות וקרבה לצמרת הרחבה והארוכה? זה מתחיל בפקיד הזוטר שנזקקים לחתימתו היקרה על מסמך שטות ביורוקרטית, ועובר לפקידים בכירים, רגולטורים, חברי כנסת, ראשי עיריות ומועצות, מנהלי גופים ממשלתיים ציבוריים - והכי לשרים, הכי הכי הכי לראשי הממשלה. לדורותיהם. עו"ד דוד שמרון צמוד לראש הממשלה בנימין נתניהו. הוא עורך הדין הפרטי שלו, קרוב משפחתו, נאמן לו ולרעייתו. יחסיהם נבנו לעומק כמו היחסים בין עו"ד אורי מסר למי שהיה ראש הממשלה אהוד אולמרט.
מסר היה נאמנו ואיש סודו של אולמרט ובמשך שנים שותפו למשרד עורכי דין. לצד הפריחה העסקית של מסר בימי אולמרט העליזים בירושלים, בכנסת, בממשלה ובמשרד ראש הממשלה, פרח גם משרד עורכי הדין של אלי זהר - חבר ותיק וקרוב של אולמרט, שלימים הוביל את ההגנה בתביעות השחיתות.
לפניו חגג בגדול משרד עורך הדין דב ויסגלס, האיש הקרוב והחבר של ראש הממשלה אריאל שרון המנוח ושני בניו, שמאז משמר את מעמדו כ"פרשן" פוליטי. עוד עורך דין שפרץ באותם ימים ומאז הוא יורם ראב"ד, איש צוות החווה ההיא. לפניו היו ימי הפאר והפריחה של עו"ד דורון כהן, שהיה החבר, הגיס, איש אמונו של ראש הממשלה אהוד ברק.
במקביל פרח אז גם משרד הרצוג פוקס נאמן, שההרצוג שלו הוא ההרצוג של יצחק (בוז'י), שהיה מזכיר הממשלה של ברק. לפניהם עשה הון מהקרבה לברק עו"ד אלדד יניב, שהתמחה אצל ויסגלס ויישם בגדול את תורת הקשר שלו.
בימי ראש הממשלה יצחק רבין נעה הפריחה למשרדו של עו"ד אבי פילוסוף, אז בן זוגה של הבת דליה, שקיבל תמיכה מסיבית משפחתית מרעיית ראש הממשלה לאה רבין. מהצד, לאורך השנים, נהנה בשקט משרדו של עו"ד רם כספי, שהתחיל כחבר ומקורב לשמעון פרס המנוח, ומאז הוא ממשיך לטפח קשרים.
יאיר אורגלר, ניב אחיטוב, דיקנים ודירקטורים. 13 דירקטורים, רובם "סופר מקצוענים" על-פי כל אמות-מידה סבירות, אישרו לנוחי דנקנר לבצע את עסקת "מעריב" הכוחנית, המפוקפקת, קוביית הדומינו הראשונה שנפלה ומוטטה את האימפריה.
בקיץ 2012 הגישו בעלי מניות מיעוט בדיסקונט השקעות, תביעה נגזרת נגד החברה והדירקטורים שלה על רשלנות והפרת אמונים. השבוע, במחוזי בלוד, התברר כי נתפרת עסקה הקוברת עמוק את האחריות על הכישלון המהדהד תמורת 100 מיליון שקל, רובם מהביטוח, ומיעוטם, בערך 15 מיליון שקל, במימון אישי של 13 המופלאים. מה שאומר כמה מאות אלפי שקלים, אחרי קיזוזים כאלה ואחרים, על אישור עסקה שקברה עשרות רבות מיליוני דולרים של הציבור.
מעבר לשאלה אם זה נגמר בעליבות כזו אז למה שדירקטורים לא יגלו אחריות, ישקלו שיקולים, יעזו להתנגד לבעלי שליטה ולא יסתפקו עוד בארוחות, כסף וכיבודים, יש תמיהה גדולה: שניים מהדירקטורים, פרופ' יאיר אורגלר ופרופ' ניב אחיטוב היו דיקנים חזקים של הפקולטה למנהל עסקים באוניברסיטת תל-אביב. אורגלר גם היה יו"ר הבורסה ואחיטוב מנהל מכון המחקר הנרי קראון למחקר עסקים בישראל.
שני אלה העמידו אלפים בעלי תואר מוסמך במינהל עסקים, שמנהלים ויושבים בצמתים הגדולים של הארץ. הפקולטה בניהולם, אגב, מתהדרת על-פי דיווחיה גם בהיותה היחידה בישראל שזכתה באקרדיטציה הבינלאומית של ה-AACSD, הארגון הבינלאומי המוביל של בתי הספר לניהול. אז מה הם לימדו אם בסוף הצביעו בעד העסקה הזו?
גנור, מיסטר X, הסיכה שתפוצץ את "קודש הקודשים"? טוטו השמות בימים האחרונים בשאלה איזה בכיר יסגיר עד המדינה הצפוי מיקי גנור, והעובדה שבכירי ביטחון כאלה ואחרים מתחילים לדבר, לא רק למסור מידע שקט אלא גם "לציטוט", כלומר להתראיין, מאפילים רק על שאלה אחת: לאן באמת נשואות פניהם של בכירי החקירה במשטרה? האם לשמות ולתפקידים גבוהים ככל הניתן, או לחשיפה עמוקה ולניקיון יסודי במה שכונה היסטורית "קודש הקודשים" - מערכת הביטחון על אנשיה הגדולים לדורותיהם ומאות המיליארדים המתגלגלים בה בחשאיות.
stella-k@globes.co.il
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
