חוק הצינון - לא ממש בריא

1. "רוצים לדעת מה תמצא הוועדה שליברמן, שר הביטחון, מינה? אז הנה התשובה, והיא נכונה ואמיתית עד מאוד: כל אנשי 'הדלת המסתובבת' מהצבא וממשרד הביטחון לתעשיות הביטחוניות הזרות, לתעשיות הביטחוניות המקומיות, לרכש ביטחוני וגם ליצוא הביטחוני - הקפידו ומקפידים לשמור על חוק הצינון. מה זה מקפידים? הקפדה יתרה וחמורה ואפשר להוכיח את זה", אומר בכיר ביטחוני לשעבר ששמו אינו מוזכר או קשור לכל הפרשיות הנחקרות. "למה? כי אנחנו מכירים את החוק, כי אנחנו לעולם לא נרצה שיתפסו אותנו עוברים על החוק, כי בכל מקרה של הסתבכות תמיד נוכל להוכיח שהצטננו כיאות - ובעיקר כי אפשר להסתדר מצוין תוך כדי הקפדה על החוק".

2. ביום חמישי האחרון, כאשר חשיפת סודות "הדלת המסתובבת", מלב מערכת הביטחון אל הביזנס הביטחוני הגדול הגיעה לממדים שאי-אפשר עוד להתעלם מהם, וההכרה שעוד הרבה ריקבון עמוק הולך להתגלות כאשר עד המדינה מיקי גנור יתחיל למסור מידע - הודיע שר הביטחון אביגדור ליברמן על הקמת ועדה מייעצת לקביעת כללים ועקרונות לפעילותם של פורשי צה"ל ומערכות הביטחון מול מערכת הביטחון בעסקאות רכש, התקשרויות, מכרזים ביטחוניים ומחקר ופיתוח.

לא בכדי בחר ליברמן ברשימה שחבריה מוערכים בציבור: יו"ר הוועדה השופטת בדימוס הילה גרסטל, סגן הרמטכל לשעבר משה קפלינסקי, מנכ"ל משרד הביטחון לשעבר תא"ל (מיל') פנחס בוכריס ונציב שירות המדינה לשעבר שמואל הולנדר. 4 חודשים הקציב השר לקבלת תמונת מצב והמלצות.

3. חוק הצינון, הוא "חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) תשכ"ט - 1969", חל על כל השירות הציבורי כולו, בכלל זה צה"ל, שב"כ, המוסד ובכירי משרד הביטחון. יותר מזה, החוק מתייחס באופן ייחודי לאנשי הביטחון. כמו כן כבר נקבע מזמן כי כל הנחיות היועמ"ש לממשלה בדבר הוראות הצינון, בכללן המגבלות והבקשות להפחתת המגבלות, כמו גם כל התקדימים שהוחלו על פקידים, חלים על הצבא ומערכת הביטחון כולה.

על פי צה"ל, החוק מוקפד במיוחד על מי ששימש לפחות 7 שנים בקבע, מדרגת רב-סרן ומעלה. עוד מודגש, כי הצבא מקפיד ליידע את כל המשתחררים שהחוק חל עליהם, בכלל זה שיחות שנערכות לקראת השחרור. יהיה המשוחרר אשר יהיה, תהא דרגתו הגבוהה אשר תהא. גם הליכי בקשה לקיצור הצינון זהים. סעיף 11 לחוק קובע כי היה ומי מנדרשי הצינון הביטחוניים יבקש היתר לפטור מלא או חלקי, תוקם ועדת שלושה שבראשה יעמוד שופט מחוזי. המדינה, המשרד שבו הועסק המבקש, יתבקש להציג את דעתו ועמדתו.

4. להלן האיסורים המרכזיים לענייננו. סעיף 2. מי שטיפל אגב מילוי תפקידו בשירות הציבור, בעניין פלוני של אדם פלוני, לא ייצג אחרי פרישתו מהשירות את האדם באותו עניין כלפי המוסד של שירות הציבור שבו שירת. סעיף 3. מי שפרש משירות הציבור והיה מוסמך בתקופת שירותו להחליט על רכישת טובין או שירותים, או להורות על רכישות אלה, או שהיה ממונה על חייל או שוטר שהיה מוסמך לקבל החלטות כאלה - לא ייצג לאחר פרישתו את האדם או החברה או הגורם בפני עובד בשירות הציבורי שהיה כפוף לו ערב פרישתו, ולא יבקש ממנו להעניק זכות לו עצמו ולצורך עסקיו, בין בהסכם ובין כמעשה של רשות, כשההענקה מסורה לשיקול דעתו של אותו עובד.

סעיף 4. "איסור עבודה או טובת הנאה בעסקים שהיו בטיפולו של עובד ציבור". מי שפרש משירות הציבור ובתפקידו היה מוסמך להחליט על פי שיקול דעתו על הענקת זכות לאחר, או להמליץ על הענקת זכות, או שהיה ממונה על עובד אחר המוסמך לכך - לא יבקש ולא יקבל זכות מאדם שנזקק במהלך עסקיו להחלטתו בתחום הסמכות שהייתה לו. סעיף 5 - מי שמילא תפקיד בחו"ל לא יוכל לקבל משרה, תפקיד או עבודה כשכיר ולא כשכיר, או להתקשר בעבודה, או לרכוש זכות בעסק, להיות בעל מניות או חבר הנהלה.

5. אז אם הכל טוב, שמור, מוקפד, מוסבר, מודגש ומוסדר - ויש להניח שגם נשמר - איך קורה שתיבת הפנדורה של המעברים המהירים מדי מהמדינה לייצוג אחר הולכת להתפוצץ בפרצופה של מערכת הביטחון בעוצמה אדירה?

ובכן, כל הסייגים והאיסורים הללו מתייחסים לשנה אחת בלבד. שנה אחת. 356 ימים כולל שבתות, חגים, אירועים וכולל חודשים רבים שבהם איש מערכת הביטחון נהנה משכר מלא, בין אם מדובר בימי חופש שנצברו במשך שנים, חודשי הסתגלות או כל שם אחר. בחוק כתוב שכל התנאים, המגבלות והסייגים בתוקף "...כל עוד לא עברה שנה אחת מהיום שבו פסקו יחסי הכפיפות". בכל המתייחס למי שמילא עבודה בחו"ל - החוק מגביל לשנתיים. או במקרים שבהם ועדה מיוחדת, "ועדה למתן היתרים ופטורים", תחליט להגדיל את המגבלות משנה אחת לשנתיים.

6. כך קורה שבפועל אי-אפשר, ככל הנראה, למצוא מישהו שעבר על חוק הצינון. כמו כן נדיר, אם בכלל, שהתקיימה בישראל אי-פעם אכיפה של החוק והטלת מאסר של 6 חודשים ככתוב בחוק.

הסידור הוא כזה: משתחררים, מתחילים בשיחות "חולין", בתי קפה, כנסים, נסיעות לחו"ל, שומרים על קשר, סוגרים תנאים לעתיד, לפעמים גם חותמים חוזים שייכנסו לתוקף רק בתום שנת הצינון המלאה. בעסקאות שסמויות מהעין אין לדעת מתי בדיוק החלו השיחות או נחתמו העסקאות כל עוד הן נושאות את מועדי סיום הצינון. אגב, זה קרה לא פעם גם במקרים של פקידים בכירים במשרד האוצר, לדוגמה, ש"סגרו" תפקיד בכיר לאחר הצינון - אלא שהחשיפה של אלה גבוהה מאוד, והדברים פורצים לתקשורת. זה בניגוד לעבודת בכירי המערכת הביטחונית שהיא חשאית, סמויה, ולכן הדברים לא ידועים וכך מתאפשרת התמשכותם הבעייתית במיוחד.

7. מה תוכל ועדת גרסטל לעשות נוכח המצב הזה? לשנות את תנאי חוק הצינון? להאריך את זמן הצינון? אם כך, וכדי שלא תעלה טענה של אפליה לרעה נגד אנשי מערכת הביטחון, תהיה חובה להחיל את זה על כל שירות המדינה - מה שאומר חובה של המדינה לשלם משכורת לכל בכיריה גם שנתיים ושלוש אחרי סיום עבודתם. פתרון אחר, שקשה לראות אותו מתקיים: שקיפות מלאה בעיסוקים, בעסקים, במהלך השירות ואחרי סיום תקופת הצינון. בביטחון כמו בבנק ישראל ובאוצר.