הסניף הישראלי של חברת התרופות הווטרינריות פיברו, הנסחרת בנאסד"ק לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר, חתם על הסכם עם חברת זידוס קדילה ההודית, במסגרתו תקים זידוס בהודו מפעל לייצור של מוצריה של פיברו ותשווק אותם בהודו. פוטנציאל העסקה הוערך על ידי השוק ב-150 מיליון דולר לאורך כ-5 שנים.
יונתן בנדהיים, מנכ"ל החברה בישראל ובנו של יו"ר החברה העולמית, מספר: "אנחנו חברה גלובאלית המובילה בתחום של חיסונים ותרופות לבעלי חיים המשמשים בסופו של דבר למאכל אדם. החברה נוסדה על ידי סבא שלי. בשנות ה-70' אבא שלי החליט מסיבות ציוניות להיכנס לפעילות בארץ והיום הפעילות הזו כבר כלכלית מאוד.
"יש לנו מפעל תרופות בנאות חובב, ובסוף 2008 רכשנו מטבע את אביק - לא 'אביק וזה עובר' של התרופות לבני אדם - אלא את הפעילות שלהם בתחום בעלי החיים, ממנה הם החליטו לצאת. למעשה רוב חברות התרופות הווטרינריות הגדולות נולדו כספין-אופים של חברות תרופות שעסקו גם בחיות וגם בבני אדם, אך היום זה כבר לא כך ורוב החברות עוסקות בזה או בזה".
היום הפעילות בישראל הפכה לבסיס העולמי של פיברו בתחום של פיתוח ושיווק של חיסונים, תחום שבו פיברו היא מהמובילות בעולם. "כיוון שישראל היא בקו הנדידה של הציפורים, מגיעות לכאן מחלות רבות של עופות. אחרי שאנחנו מפתחים את התרופה בארץ, אנחנו מוצאים לה גם את השווקים האחרים. בעופות אנחנו בין המובילים, ומפתחים גם חיסונים לבעלי חיים אחרים. לפני שנה וחצי רכשנו בישראל פעילות בתחום של חיסון דגים. צריכת הדגים העולמית גדלה משום שהם מספקים את כמות החלבון הגדולה ביותר לעומת כמות החלבון שהם צורכים. הרכישה הזו לא הייתה בסכום גבוה, אבל נתנה לנו הזדמנות אדירה. יש הרבה אינובציה בענף הדגים בארץ".
בנוסף לתחום החיסונים, פיברו ישראל כוללת גם מפעל לתרופות וטרינריות בפתח-תקווה, ומישראל מתנהלת פעילות השיווק של החברה בטורקיה, שם היא מובילה את הענף בחיסונים, וכן לאפריקה, הודו ורוסיה. הפעילות בישראל מהווה כ-20% מפעילות החברה כולה, שרשמה הכנסות של כ-750 מיליון דולר בשנה שעברה. החברה מעסקיה בישראל 360 עובדים.
היחסים עם החברה ההודית נוצרו עוד בתקופה שפעילות החיסונים הייתה בידי טבע. "החברה הזו הייתה המפיצה של מוצרי טבע, והיום מחברה קטנה היא הפכה לחברת התרופות הרביעית בגודלה בהודו, אם לוקחים בחשבון גם תרופות וטרינריות וגם הומניות. במקביל, ראינו שבהודו הרגולציה נעשית קשוחה יותר ויהיה בקרוב יותר מורכב לייצא לשם, ולכן ראינו הזדמנות בהקמת מפעל משותף, הם מומחים בבניית מפעלים כאלה. הפוטנציאל להרחבה הוא אדיר", אומר בנדהיים.
"כולם מדברים על סטארט-אפים והיי-טק", הוא מסכם, "וכשמדברים על ייצור ועל חקלאות קשה לתפוס את תשומת הלב. אנחנו מסתכלים על עצמנו כהזדמנות עבור מדינת ישראל".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
