הלו"ז של הנגבי מראה שהוא בקושי עסק בענייני תקשורת

השר צחי הנגבי, ששימש כממלא-מקום שר התקשורת במשך שלושה חודשים, בין מארס למאי 2017, קיים בסך-הכול 17 פגישות או פעילויות הקשורות למשרד התקשורת. זאת, למרות שהתקופה בה כיהן במשרד הייתה תקופה סוערת בעיקר בכל מה שנגע לענייני תאגיד השידור הציבורי, שעלה בסופו של דבר לאוויר לאחר תיקוני חקיקה שאושרו ברגע האחרון.

על פי הנתונים שפורסמו אתמול (א'), שהועברו לעמותת "הצלחה" על ידי היועץ המשפטי של המשרד לפיתוח אזורי (שבו מכהן הנגבי כשר במשרה מלאה), בעקבות בקשת חופש מידע שהוגשה על ידה, הנגבי לא עסק כלל בנושא התאגיד ובשינוי החקיקה שבאופן רשמי הובל על ידי משרד התקשורת, או שעסק בכך מעט מאוד.

לקראת סוף מארס, בעקבות פשרה פוליטית שהושגה בין ראש הממשלה בנימין נתניהו, לשר האוצר משה כחלון, הודיעה הממשלה על רצונה לתקן את חוק השידור הציבורי כך שהתאגיד שאמור היה לקום באותם ימים יפוצל, ויוקם תאגיד ציבורי נפרד שיספק לתאגיד המקורי את כל משדרי החדשות והאקטואליה שלו. ההצעה (שממתינה כיום להכרעה של בג"ץ בחודש הבא) עוררה סערה וגררה ביקרות ציבורית חריפה, ובהמשך גם שונתה ורוככה (כך שלמשל נאסר לפטר את עובדי התאגיד על רקע הפיצול), אך כאמור, על פי לו"ז הפגישות והפעילויות שהועבר מטעמו של הנגבי, אין כמעט עדויות לכך שהוא עצמו עסק בכך בפועל.

שלוש פגישות מתוך ה-17 שמופיעות בלו"ז עשויות להיות קשורות באופן כזה או אחר לתאגיד. ב-16 במארס השתתף הנגבי בפגישה עם מנכ"ל משרדו ועם מנכ"ל משרד האוצר וצוותי המשרדים בפגישה שנערכה במשרד לפיתוח אזורי. עוד קודם לכן באותו יום נועד בעניין כלשהו עם מ"מ היועצת המשפטית של המשרד. יומיים לפני כן ערך הנגבי פגישה בכנסת עם מנכ"ל משרדו ועם המשנה ליועמ"ש, וגם בה ייתכן שנידונו עניינים הקשורים לסוגיית התאגיד.

כפי שכבר פורסם בזמן אמת לאחר שהפשרה בין נתניהו לכחלון הוצגה לציבור לראשונה, במהלך הדיונים הסופיים לקראת גיבושה, השר הנגבי שהה בחו"ל ומי שטיפל בנושא היה השר יריב לוין. מנכ"ל המשרד, שלמה פילבר, סיפר באותם ימים בתקשורת כי הוא שמר על קשר עם הנגבי, והשניים החליפו דעות בנושא תיקוני החקיקה, באמצעות הודעות טקסט בטלפון הסלולרי.

אגב, בחודש מארס, לאחר כניסתו לתפקיד של הנגבי, פורסם גם תזכיר הצעת חוק נרחבת מטעמו של משרד התקשורת שנגעה להקמת רשות תקשורת מאוחדת שתפקח על כל גופי המדיה במדינה, תחליף את מועצת הכבלים ואת הרשות השנייה שמפקחות על הגופים המסחריים, ותפקח גם על תאגיד השידור הציבורי ועל גלי צה"ל. ההצעה שזכתה לכינוי החוק לפיקוח על התקשורת הוסרה לבסוף מסדר היום על ידי נתניהו כחלק מהדיל עם כחלון, אך גם כאן, לפי הנתונים שנמסרו ל"הצלחה" לא נראה שהנגבי עצמו עסק בכך, בוודאי לא בצורה נרחבת.

לדברי עו"ד אלעד מן, היועץ המשפטי של הצלחה, "הלו"ז שנמסר שומט את הקרקע מתחת לטענות כי הנגבי פעל כשר בפועל לכל דבר ועניין ולא רק באופן שולי ואקראי". לדבריו, נתוני הפגישות מחזקים גם את העתירות שהוגשו לבג"ץ בעניין התאגיד שלפיהן מינויו של הנגבי כממלא-מקום של נתניהו במשרד התקשורת "בא רק כדי למלא דרישה פורמלית של אי מעורבות ישירה של ראש הממשלה, בעוד שבפועל הוא זה שניווט את מהלך הדברים גם בתקופת כהונתו של הנגבי".

במה בכל זאת עסק הנגבי במהלך כהונתו הקצרה? ארבע פגישות מתוך ה-17 אפשר לייחס לענייני ערוצי הברודקאסט, ערוץ 2 וערוץ 10, וייתכן שהן קשורות לסוגיית הפיצול. אחת מן הפגישות האלה, ב-10 במאי, התקיימה עם מנכ"ל חברת החדשות של ערוץ 2, אבי וייס. ארבע מהפגישות קשורות לענייני חברות הסלולר (פרטנר וגולן טלקום), עוד שתי פגישות קשורות לדואר ישראל.

הלו"ז מוכיח גם, כי כפי שנטען כלפי הנגבי הוא כמעט ולא הגיע למשרד התקשורת עצמו, כשרק פגישה אחת מבין ה-17 שמוזכרות בו נערכה במשרד עצמו.

מהשר הנגבי נמסר היום: "המסמך שמסרתי לתנועת הצלחה אכן משקף את ההיקף המוגבל של מעורבותי במשרד התקשורת בעת כהונתי כמ"מ השר, בשל מחויבותי לכהונתי כשר לשיתוף פעולה אזורי; פעילותי כשר המופקד על ייצוג ישראל בפעילות הבינלאומית של משרד החוץ על פי הסמכת ראש הממשלה; ופעילותי כשר המופקד על המשא ומתן בין ישראל לבין הוותיקן".