"חברות לא באות לבורסה בגלל הרגולציה והעלויות הכבדות"

נדמה כי באחרונה מתחילה לנשב רוח חדשה בבורסה לניירות ערך בתל-אביב, כשיותר ויותר חברות חדשות בוחרות להפוך לציבוריות ומנפיקות בה את מניותיהן. ואולם, העדנה היחסית אינה מבשרת בהכרח על תום תקופת היובש של הבורסה, והיא גם לא מעידה על הסרת הגורמים שהובילו לירידה במספר החברות הציבוריות הנסחרות כאן בשנים האחרונות - ובראשם החסמים הרגולטוריים והפיננסיים, המעיקים על החברות הבורסאיות, ובעיקר על הבינוניות והקטנות שביניהן.

מי שחווה את ההוויה הזו, הן כחברה ציבורית והן כחלק מפעילותה השוטפת, היא חברת קו מנחה , שנמצאת בשליטת משפחת בגס, ובראשה היו"ר אבי בגס. קו מנחה נסחרת כיום בבורסת תל-אביב לפי שווי שוק של 123.6 מיליון שקל, לאחר שמנייתה טיפסה בשלוש השנים האחרונות בכ-11%.

קו מנחה, העוסקת באספקת מידע ממוחשב בנושאי שוק ההון, משפטים, כספים, מיסוי ונדל"ן, הוקמה ב-1981 והיתה מפיצת המידע הבורסאי הראשונה בישראל. מנהלי החברה פתחו את המסחר בתל-אביב בפברואר האחרון, לציון 25 שנה למסחר בבורסה.

"מרוב עצים לא רואים את היער"

בראיון ל"גלובס" שופך בגס אור על המציאות של חברה ציבורית בינונית בגודלה, תוך שהוא חולק כמה מתוכניות החברה וגם חושף את הבעיות שצצות לא אחת בשוק בשל הלך הרוח הציבורי.

"הובלתי את הרכישה של קו מנחה ב-1999 כחלק מהרחבת סל המוצרים של קבוצת יפעת בעולמות שוק ההון", מספר בגס. "רצינו אז להיכנס למערכות מידע ממוחשבות, ומבחינתנו קו מנחה היתה הזדמנות טובה. החברה היתה כבר ציבורית, וההחלטה לרכוש אותה היתה כדי להרחיב את עולמות המידע בשוק ההון להעברת מידע בזמן אמת".

- בעלי חברות ציבוריות רבות מלינים על הרגולציה המושתת עליהם. גם אתה חש כך?

בגס: "כשנכנסנו לקו מנחה, העלויות של החזקת חברה ציבורית היו כ-300 אלף שקל בשנה, ואילו כיום העלויות הן לפחות מיליון וחצי שקל בשנה. פעם הדוח השנתי של חברות בגודל שלנו היה בין 20 ל-40 עמודים, ואילו כיום מדובר בדוח של 150-300 עמודים. זה מקשה על החברה הציבורית וגם על המשקיעים.

"כמי שרואה עשרות חברות בשנה כמשקיע וצריך לקבל החלטת השקעה, אני רוצה דוח מנהלים של שניים-שלושה עמודים, שמסביר בתמצות מה קרה עם החברה המסוימת. בדוח הכספי שנדרשות החברות הציבוריות לפרסם, לעומת זאת, יש מאות עמודים שמסבכים, וזה מרתיע. התקציר שמסביר למשקיע הסביר, לא קיים, ופשוט הולכים לאיבוד. מרוב עצים לא רואים את היער".

"למרות הכוונות הטובות", מוסיף בגס, "עודף הרגולציה מזיק: בחברות ישראליות מסוימות, כמו צ'ק פוינט, למשל, יש היגיון בסחירות בחו"ל - יש לה שם חיבור נכון יותר עבורה, בשוק גדול יותר. לעומת זאת, לחברות היי-טק קטנות הבורסה בתל-אביב צריכה להתאים, אבל היא לא. מדוע? בגלל העלויות הגבוהות של הרישום הראשוני והניהול השוטף.

"הפורטה שלנו צריך להיות סביב עולם הטכנולוגיה. לא סתם אנחנו ה'סיליקון ואדי' - וזה מוחמץ לגמרי בבורסה בתל-אביב. יש בישראל 8,000-9,000 חברות טכנולוגיה מוכרות ועוד מספר דומה ב'גראז'ים', ויש אנשים שרוצים להשקיע בחברות טכנולוגיה. לכן, יש לעשות עם חברות הטכנולוגיה את מה שעשה אבי כץ בקרן הגשמה, כשאפשר לציבור הרחב להיכנס בסכומים נמוכים יחסית להשקעות בנדל"ן".

בהקשר זה, מוסיף בגס: "אני תומך ברעיון שהיה למנכ"ל הבורסה הקודם - 'המסחר בכל דבר' בישראל (יוזמה לאפשר מסחר בכל ני"ע, כולל כאלה שלא הונפקו בישראל, בבורסה המקומית. נקראת גם "המסחר הכפוי"; ר"ש). זה היה רעיון מצוין להגדלת העניין בבורסה בתל-אביב".

- האוצר ורשות ני"ע הציגו תוכנית להקמת קרנות השקעה סחירות בהיי-טק, כשהם כיוונו למוסדיים ולציבור.

"הרעיון של האוצר ורשות ני"ע מסובך. חברה שעוברת את שלב האנג'לים, למה שהיא לא תגייס את הכסף ישירות מהשוק במקום דרך קרן מנהלת? בשלב האנג'לים קשה להעריך את השווי, אבל בשלב מאוחר יותר צריך השקעה ממש נזילה. דוגמה טובה היא חברת אלגומייזר, שמפתחת כלי פרסום באינטרנט, שנכנסה במיזוג הפוך לשלד של מה שהיה עיתון 'מעריב'. בשלב שהיא נכנסה, היא היתה חברה צעירה, ומאז היא צמחה וכל בעלי המניות בה קיבלו החזקה נזילה וגם העלאת ערך מהיום הראשון. קרנות ההיי-טק של האוצר יותר מורכבות ומסובכות".

- החברות, ולא רק בהיי-טק, לא שועטות לבורסה מעצמן. מה יביא אותן לבורסה, לדעתך?

"הן לא באות, כי הרגולציה ועלויותיה כבדות, ודרישות ההון העצמי מקשות אף הן".

- רשות ני"ע עושה דה-רגולציה בשנים האחרונות.

"השינויים מבורכים, אבל הם צריכים להיות תכופים וגדולים יותר".

"הבורסות צריכות שינוי מהותי"

"ברור לי לגמרי", אומר בגס, "שהבורסות במבנה הנוכחי, לא רק פה, יצטרכו לעבור שינוי מהותי. אנו חיים בעולם שיש בו הרבה פחות צורך במתווכים. קבלת ההחלטות בכסף תיעשה על ידי בינה מלאכותית ומכונות, ויהיה פחות צורך בגופי השקעה ויועצים, כך שכמו שהבנקאות משתנה רדיקלית, גם שוק ההון ישתנה.

"היתרון פה הוא שאנו מדינה קטנה ומתקדמת טכנולוגית. עם זאת, יש לנו בורסה לא מתקדמת ביחס לעולם, גם בהיצע המוצרים - למשל, בכל הנוגע ל'שורטים'. לכן, על הבורסה ורשות ני"ע לפשט את הרגולציה, וזה המפתח. בכלל, לתפיסתי, מבחינה טכנולוגית אנחנו נמצאים כיום בקצה של התחלת השעה הראשונה מתוך 24 השעות של המהפכה הטכנולוגית".

- מה עמדתך לגבי הלך הרוח השלילי בציבור נגד בעלי שליטה בחברות הציבוריות?

"אני חושב שמעטים גרמו פה נזק לרבים ולכלכלה כולה. רוב המנהלים ובעלי השליטה בחברות ציבוריות בישראל הם אנשים הוגנים, שבחלק לא קטן מהמקרים דווקא בגלל הרוח השלילית נמנעים מלהכניס עסקים פרטיים טובים לשוק הציבורי. לאורך השנים רוב המוסדיים שמחזיקים בקו מנחה, ביקשו שנכניס לחברה הציבורית עסקים פרטיים שיש לנו, כמו קבוצת יפעת. אף שהיתה פנייה אלינו מרוב המוסדיים, לא עשינו את זה, וזה קרה בגלל הרתיעה מ'המוסיקה' נגד עסקות בעלי עניין. הרי גם אם תמכור נכס טוב במחיר טוב לחברה הציבורית שבשליטתך, יטענו שדפקת את הציבור".

- שקלת למחוק את קו מנחה מהמסחר בבורסה?

"לא שקלנו למחוק את החברה מהמסחר, אף שאין ספק שהעלות של החזקת חברה ציבורית גדלה מאוד בשנים האחרונות - וזה גם פוגע במשקיעים, שלולא העלות הזו היו נהנים מיותר דיבידנדים. אני מאמין שתפקידו של שוק ההון הוא עדיין לאפשר לחברות לצמוח באמצעות גיוס הון חכם.

"כיום איננו נזקקים לשירותי שוק ההון לגיוס, אבל חשוב לשמור את הנגישות לשוק. אנחנו מחפשים כיום, יותר מתמיד, להגדיל את קו מנחה בדרך של רכישות ומיזוגים, וההסתכלות שלנו היא מעבר לחברות של שירותי מידע עסקי, גם לעולם התוכנה הרחב יותר. אנחנו מחפשים חברות עם מוצר, ולא שירותים, כולל בתחומי הפינטק, שזה ללא ספק העתיד. כפי שאמרתי, הבנקים ושוק ההון ייראו אחרת בעתיד".

"אין לי מוטיבציות נגד הציבור"

חברת קו מנחה סיכמה את שנת 2016 עם הכנסות של יותר מ-77 מיליון שקל ורווח נקי של 9.2 מיליון שקל.

- איך מצליחים להרוויח מאתרי תוכן?

"האתרים שלנו מרוויחים בעיקר מארבעה אפיקים מרכזיים: פרפורמנס באמצעות גוגל, מעברונים במובייל, תוכן שיווקי ווידיאו - כאשר הפרסום ה"מסורתי" הישיר יורד והולך לטובת הפרסום הפרוגרמטי הממוכן. גם בישראל, אין ספק שיותר ויותר יצרני תוכן איכותי יכניסו מודלים היברידיים של מנויים ותוכן בתשלום, בדומה למודל המסורתי של העיתונות המודפסת. זה נכון למדיות הכלכליות, אבל לא רק.

"בשנה האחרונה עשינו בקו מנחה הרבה מאוד סדר ומיקוד", מוסיף בגס. "קיבלנו החלטה אסטרטגית של גידול באמצעות רכישות ומיזוגים של חברות מובילות בתחומן לתוכנו. זאת, גם בגלל התנודתיות בשוק ההון וגם בשל היותה של קו מנחה חברה ציבורית - מה שהוביל אותנו לתפיסה שכניסה לתחומים חדשים תיעשה באמצעותה, כדי שלא תהיה טענה שאת הדברים הטובים קניתי בחברה הפרטית ואת הרעים בציבורית. אם אני מחזיק בחלק ממניות החברה, לצד הציבור, תמיד ארצה למקסם את ההצלחה לחלק שלי, ולכן אין לי ולבעלי עניין אחרים מוטיבציות נגד הציבור. זה לא קיים".

קו מנחה שירותי מידע ותקשורת

נוסדה: 1981

שווי שוק נוכחי: 124 מיליון שקל

בעלי השליטה: קרלוס בגס ובניו, אבי וגבריאל בגס

הון עצמי בסוף 2016: 88 מיליון שקל

הכנסות ב-2016: 77.2 מיליון שקל

רווח נקי ב-2016: 9.2 מיליון שקל

אבי בגס

תפקיד: יו"ר קו מנחה ומבעלי השליטה בחברה; מבעלי קבוצת יפעת

גיל: 50

השכלה: תואר ראשון בכלכלה מאוניברסיטת תל-אביב

תפקיד קודם בחברה: מנכ"ל