עסקאות בעלי עניין בחברות ציבוריות, כך מתברר, הן גם סידור נוח לגיוס כסף עבור הספורט הישראלי. דוגמה לכך תקבל מחר תוקף רשמי, כאשר האסיפה הכללית של חברת התיירות קשרי תעופה, שבשליטת אייל סגל (60.4%), תתכנס כדי לאשר את עסקת החסות לקבוצת הכדורגל מכבי נתניה שבבעלות אותו סגל. במלים אחרות, סגל יסתייע בכסף ציבורי כדי לממן את מועדון הספורט הפרטי שלו.
סגל רכש את מכבי נתניה בתחילת העונה שעברה, אחרי שהקבוצה, בעלת העבר המפואר, התמוטטה כלכלית בעקבות נפילתו של הבעלים הקודם, איש העסקים אלי שגב. הצרות הכלכליות של המועדון הביאו גם את עיריית נתניה להכניס יד לכיס, עם התחייבות בתחילת 2016 להעמיד ערבות להלוואה בסך 7.5 מיליון שקל שלקחה הקבוצה מבנק דיסקונט. במהלך שלוש השנים האחרונות עברה הקבוצה תחת שלושה בעלים שונים, וסגל לוקח את המועדון אחרי שהגיע להקפאת הליכים.
איך משכנעים את דירקטוריון קשרי תעופה, חברה העוסקת בהפעלת טיסות שכר ובשיווק חבילות תיור, כי מכל האפשרויות הקיימות, דווקא השקעה במכבי נתניה היא עסק ששווה את הכסף, למרות שהמועדון רחוק מלהציג כיוון חיובי (מקצועי ותדמיתי) כבר הרבה שנים? ברשימת הנימוקים שנועדו לשכנע את בעלי המניות שיתכנסו מחר הוצגו כמה טיעונים מעניינים, שמראים שבשביל כסף ציבורי אפשר לעדכן ולייפות את המציאות. למשל: "להערכת ועדת הביקורת ודירקטוריון החברה, ההתקשרות בהסכם החסות יתרום ליציבותה של החברה ולהמשך פיתוח החברה והחברות-הבנות שלה" (כן, הסכם חסות עם מכבי נתניה - מועדון כדורגל שידע רק בעיות בשנים האחרונות - יתרום ליציבות חברה ששווי השוק שלה עומד על 130 מיליון שקל).
"החברה סבורה כי ההתקשרות בהסכם החסות עם מועדון ספורט בכיר מהווה נדבך חשוב בפיתוח תרבות הספורט בישראל ובמיצוב תדמית החברה" (מכבי נתניה, למי ששכח, הייתה מועדון ספורט בכיר לפני שלושים שנה; פיתוח תרבות הספורט בישראל לא מתרחש באמצעות ענף הכדורגל).
"ההתקשרות בהסכם החסות מחזקת את מערכה השיווקי של החברה, ופותחת בפניה שווקים חדשים וגישה ללקוחות פוטנציאליים חדשים" (אוהדי כדורגל? שם הכסף? נגיד).
"הקבוצה תיקרא מכבי קשרי תעופה נתניה". אז זהו, שלא. מאוחר יותר התברר כי העניין הזה לא ריאלי ולא אפשרי - והחברה נאלצה לכנס ישיבת דירקטוריון ולפרסם הודעת תיקון לבורסה, אחרי שהתברר כי מינהלת הליגה וההתאחדות לכדורגל לא מאשרים לקבוצות להיקרא על שם הספונסר.
ומה בקשר לסכום? 550 אלף שקל לעונה עבור החסות, ואופציה לבונוס של 75 אלף שקל אם הקבוצה תסיים במקומות 1-8. במקרה הזה הדעות חלוקות. קבוצות גדולות יותר ומתוקשרות ממכבי נתניה, למשל הפועל ת"א, נאלצו להסתפק בשנים מסוימות בעסקאות ברטר בלבד בגין חסות ראשית. הפועל כפ"ס גירדה 300 אלף שקל עבור חסות ראשית. 550 אלף שקל נשמע סכום מעט גבוה, אבל במגבלות הסביר. אפשר להניח בוודאות כמעט מוחלטת שאת הסכום הזה סגל לא היה משיג עבור הקבוצה שלו במגזר הפרטי.
ואחרי הטיעונים החזקים הללו, מי שיצטרך לאשר את העסקה של סגל עם סגל הוא בית ההשקעות פסגות, המחזיק ב-8.8% ממניות קשרי תעופה, שכן מדובר בהחלטה הנדרשת לרוב מקרב בעלי המניות שאינם בעלי עניין אישי בעסקה. מאחר שבעל השליטה סגל (המחזיק כ-60% ממניות החברה) ומנכ"ל קשרי תעופה יורם מוטעי (מחזיק 20.01%) נחשבים לבעלי עניין, הרי שיהיה זה פסגות, המחזיק קרוב למחצית ממניות המיעוט, שהצבעתו תכשיר (או לא) את הסכם החסות עבור סגל. האם מבחינת פסגות, ההשקעה הנכונה של כספי קשרי תעופה היא דווקא מכבי נתניה?
יש לציין, כי הכניסה של סגל למכבי נתניה ולקשרי תעופה נעשתה פחות או יותר במקביל. בקיץ 2016 השלים סגל את רכישת המניות שהבטיחו לו את השליטה בחברה הבורסאית קשרי תעופה; את מכבי נתניה הוא רכש כמה שבועות לפני כן, באמצעות חברת שי - גיל בלאגן בע"מ שבבעלותו.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.