המרכיבים של פרשת הגלאים בהר הבית ישנים וידועים. יהודים פוגעים בערבים - ולהיפך; במקום לדבר, שולפים את כלי הנשק; ההנהגה עושה טעויות והאזרחים משלמים את המחיר. עולם כמנהגו נוהג. אבל יש זווית שלדעתי ראויה להתייחסות: המנהיג בצד הישראלי מגדיר עצמו כ"מר ביטחון". איך הוא רוצה להיזכר בהיסטוריה? תמיד השיב, לאחר אתנחתא בה הוא נראה כאילו הוא חושב: "הייתי רוצה שיזכרו אותי כמגן של ישראל". תשובה מכובדת, ידועה מראש, מתאימה לדמגוגיה השגורה על פיו של המנהיג.
הציבור שקונה
אבל יש ציבור שקונה את זה בלי לבדוק את הסחורה. אתה שואל איש ליכוד למה הוא מצביע ביבי, והתשובה: "אפשר לסמוך עליו". כמו התשובה של ביבי על "מגן ישראל", גם תגובה זו נאמרת באופן ספונטני, מבלי לחשוב. כל השאר לא משנה לתומכים כאלה של ביבי ומפלגתו. מתנות ושאר שחיתויות, והעובדה שאין ביטחון, לא ממש מזיזים להם.
מסיכת הביטחון
בבחירות האחרונות שידר הליכוד סרטון שמשמעותו "הצביעו שמאל וקבלו פיגועים". אז "הם" הצביעו ימין - ומה קיבלו? השאלה המתבקשת, והמאוד מסקרנת, היא: עד מתי יהיה ביבי בעיני תומכיו "מר ביטחון". כמה חוסר ביטחון צריך שיהיה בשטח, כמה צריכים ליהרג לשווא - כדי שייווצרו סדקים, אפילו קטנים בשריונו של מר ביטחון?
הרי מאז הבחירות האחרונות לא היה לנו כמעט יום אחד של ביטחון. האם זה לא מספיק כדי לקרוע מביבי את מסיכת הביטחון ולאפשר לאדם אחר להנהיג את המדינה?
המחבלים עושים חיל
לא, מסתבר שזה לא מספיק. כי המניע לתמיכה בביבי היא ברובה לא עניינית, אלא בנויה בעיקרה על שנאה. שנאה לערבים, ושנאה ל"בני בריתם הסמולנים". כשלעצמי, אני חושב שדווקא המניע הזה היה צריך לגרום לתומכי ביבי לרצות להיפטר ממנו. כי בסך-הכול, המחבלים דווקא עושים חיל בתקופת מנהיגותו. הוא עושה את כל הטעויות המשחקות לידיהם הן בתחום הביטחוני, והן במדיני. שום דבר שביבי עשה לא קידם אותנו בתחומים אלה. אם בכלל, אז להיפך.
הוא יתפטר ועוד איך
נו, אז מה יהיה? - מנדלבליט. אולי. נראה שרק מעשיו הפליליים לכאורה של ביבי יכולים לטלטל את כיסאו. זה שאין ביטחון ואין כלום, זה לא מספיק לתומכי ביבי. צריך כתב אישום מן הסוג שיחייב את התפטרות ביבי. ואל תתייחסו להדלפות לפיהן ביבי אמר שלא יתפטר בשום אופן. כולם אומרים את זה. וכולם מתפטרים כשיש כתב אישום. זאת הסיבה שכל כך קשה למנדלבליט לעשות את מה שצריך על פי החוק.
כתבות
ני"ע
