המכרז התפור? אלה המתמודדים על תפקיד מנכ"ל לפמ

האם בנציבות שירות המדינה עושים מאמצים להכשיר את הקרקע כדי למנות לתפקיד מנכ"ל לשכת הפרסום הממשלתית אדם שלא בא מרקע של שיווק או פרסום? ההערכות לגבי העדפה למנות לתפקיד את בועז סטמבלר, דוברו של ראש הממשלה, אינן חדשות והתפרסמו ב"גלובס" כבר לפני כחצי שנה, עוד טרם פרסום המכרז על איתור המנכ"ל. אך הדבר, מתברר, לא מנע מבכירים בתחומי הפרסום, הדוברות והמדיה מלהגיש בכל זאת מועמדות לתפקיד.

ל"גלובס" נודע כי כ-100 בעלי תפקידים הגישו מועמדות למשרת מנכ"ל לפ"מ. לאחר סינון הגיעו לשלב הראיונות הפרונטליים שהתקיים אתמול (א') כ-15 מועמדים. בין השמות שמוזכרים כמתמודדים: גיא קלנר, לשעבר מנכ"ל ליאו ברנט וכיום מנהל הפיתוח העסקי של קבוצת פובליסיס; אורלי ראובני, לשעבר המשנה למנכ"ל אריאלי ועד לאחרונה סמנכ"לית שיווק בקבוצת קרסו; ומתי וינברג, לשעבר מבעלי משרד הפרסום וינברג-קרסו-שמיר.

מועמדויות אלה הן לכאורה מתבקשות, שכן מדובר בניהול משרד הפרסום הממשלתי, מה שאמור להציב רף של דרישות בניהול בפרסום או בשניהם יחד.

אולם בנציבות שירות המדינה הרחיבו משמעותית את האפשרויות להתמודד על התפקיד גם לאנשים שפרסום וניהול אינם נמצאים באזור החיוג המיידי שלהם: כך למשל, פרט לסטמבלר עצמו, מתחום הדוברות מוזכרים שמותיהם של אודי ירושלמי, ראש מטה ודובר גלי צה"ל, ורפי יפה, לשעבר דובר משטרת ישראל, כמי שמתמודדים על התפקיד. מישל קרמרמן לשעבר מנכ"ל רדיו 99מועמדת גם לתפקיד. בענף מעריכים שמצד משרד התרבות קרמרמן היא המועמדת המועדפת.

מנכ"ל לפ"מ, על-פי תיאור התפקיד במכרז הנוכחי, אמור לנהל את לפ"מ כיחידה עסקית, לבנות ולהשביח את נכסיה, "תוך התמודדות עם מתחרים מהמגזר הפרטי". יש להניח כי במונח "התמודדות" מתכוונים יותר לאיכות התוצרים, שכן לפ"מ פועלת מתוקף חוק המגדיר מראש את "לקוחותיה", שהם משרדי הממשלה.

האחריות של מנכ"ל לפ"מ היא ניהול תקציב שנתי בהיקף של 300 מיליון שקל, ניהול ופיקוח על צוות של כ-70 עובדים ו"קביעת מדיניות היחידה ותוכנית העבודה השנתית בהתאם לסדרי עדיפויות ולמדיניות שנקבעה בממשלה ובמשרד התרבות והספורט".

לפי תנאי המכרז, המועמדים לתפקיד נדרשים לתואר ראשון שלצדו לפחות 6 שנות ניסיון באחד מהתחומים הבאים: ניהול פרסום, ניהול דוברות או ניהול הפקה/עריכה באמצעי מדיה. מתוך 6 שנות הניסיון, נדרשות לפחות 4 שנות ניהול. המכרז הוא לקדנציה של 4 שנים, עם אפשרות להארכה של 4 שנים נוספות.

לפ"מ מתנהלת כבר כמעט שנה ללא מנכ"ל נבחר, לאחר שהמנכ"ל הקודם גדי מרגלית פרש. מי שאמון מאז על הניהול השוטף בפועל הוא רפי עדיאל.

עברה לאחריותה של מירי רגב

לפ"מ היא חלק מהשירות הציבורי, ועד כה הליך מינוי המנכ"ל היה כרוך במכרז. בשלב הראשון נדרש מכרז פנימי בין עובדי שירות המדינה. אבל מאחר שהכישורים והניסיון הנדרשים ממנכ"ל משרד פרסום (שזו בעצם מהותו של לפ"מ) שונים מאוד מהכישורים הנדרשים מעובד מדינה בכיר מהשורה, היה מקובל שאם אין מועמד מתאים שעולה במכרז הפנימי, מנהלים מכרז נוסף שפתוח לאנשים שאינם עובדי מדינה. זו הייתה הדרך שבה נבחר המנכ"ל הקודם, גדי מרגלית.

לפ"מ הייתה כפופה במשך רוב שנותיה למשרד התקשורת. לפני כמה חודשים עברה האחריות לתיק באופן מפתיע לשרת התרבות והספורט, מירי רגב.

בתחילת חודש ינואר השנה החליטה ועדת שירות המדינה להציע לממשלה לפטור ממכרז את משרת מנכ"ל לפ"מ, בתנאי שיתקיים הליך של ועדה לאיתור מועמדים. ההצעה אושרה, אולם במשך הזמן הארוך שחלף מאז טרם פורסם מכרז להגשת מועמדויות לוועדת האיתור.

כפי שנחשף ב"גלובס", באותה העת דובר במסדרונות לפ"מ על "מועמד מועדף" לתפקיד - בועז סטמבלר, המכהן כיום כדוברו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו. בענף העריכו אז כי המינוי כמעט מוסכם, אך אז התרחשה תקלה בלתי צפויה, לאחר שרן ברץ - מי ששימש כיועץ בכיר לענייני הסברה של נתניהו - החליט לפרוש מתפקידו במפתיע 7 חודשים בלבד אחרי שמינויו אושר. עזיבתו חייבה את הישארותו של סטמבלר.

סטמבלר עצמו הופיע אתמול לראיונות הפרונטליים של ועדת האיתור. מעניין יהיה לראות האם במקרה שאכן יקבל את התפקיד, הוא "ישוחרר" על-ידי נתניהו על-מנת למלא אותו.

דובר נציבות שירות המדינה מסר בתגובה לידיעה כי הם אינם מתייחסים לשמות באופן אישי.