"חברות ישראליות לאופציות בינאריות פוגעות בשמה של ישראל"

חשיפתה של תעשיית האופציות הבינאריות תחת אור הזרקורים המסנוור של רשות ניירות ערך והתקשורת בשנים האחרונות - בין היתר בסדרת כתבות ב"גלובס" שחשפה את התעשייה הבעייתית במערומיה - פתחה תיבת פנדורה ממנה פרצו באחת שלל סיפורים של משקיעים מרחבי העולם שטוענים שרומו במאות אלפי דולר-אירו שהועברו לחברות ישראליות, ונעלמו כלא היו.

הסיפורים הללו מוצאים את דרכם לאחרונה גם אל בתי המשפט בישראל. בשבוע שעבר פורסם ב"גלובס" על תביעה חריגה שהגישה תושבת הונג-קונג, הטוענת כי נפלה קורבן לתרמית חמורה ובתוך שנה וחצי "הפסידה" כ-10 מיליון שקל, זאת במסגרת השקעה בזירה הבינארית באמצעות חברה ישראלית.

בעקבות הפרסום ממשיכות כל העת להגיע ל"גלובס" תלונות ותביעות נוספות שהוגשו לאחרונה לבתי המשפט בארץ על-ידי תושבים זרים, הטוענים כי חברות ישראליות רימו אותן. לא כולם איבדו מיליונים, אך במרבית התביעות חוזרת על עצמה טענה מרכזית: "נפלנו קורבן לתרמית שכללה מצגי-שווא שהוצגו ללקוחות בכל העולם, לפיה החברות הישראליות (לרוב באמצעות חברות זרות) סוחרות באופן לגיטימי בשוק ההון, אך למעשה הן 'מהמרות' בכספי הלקוחות".

בין התביעות הללו הוגשה לאחרונה לבית המשפט גם תביעתו של מרטין (גורדון) ניקלסון, יליד 1956, אזרח שווייץ. לטענתו, הוא נפגע כתוצאה ממירמה ומצג-שווא שהציגה לו לכאורה חברת "אי טי אופציות בינאריות", והפסיד 118.6 אלף אירו - סכום שהיווה את כלל הפנסיה שנותרה לו.

לטענת ניקולסון - באמצעות עורכי הדין אדם אשכנזי וראוף נג'אר - הוא נפל קורבן למירמה ומצגי-שווא מצד חברת "אי טי אופציות בינאריות", ובעליה. "לצערנו, מצגי-השווא הללו מטעם הנתבעים שפועלים בדרכים נכלוליות, לשם הסוואת הפעילות האמיתית שלהן באמצעות מגוון חברות ורישומים שונים, לא רק פוגעים בשמה של מדינת ישראל, אלא מותירים אנשים תמימים ממדינות זרות, ללא קצבת פנסיה, וללא פרוטה", נטען בתביעה.

הימורים במקום מסחר לגיטימי

ניקלסון, מוזיקאי ויוצר בארצו, המשמש כמורה למוזיקה, מתאר בתביעתו כי בינואר 2015 התקשר בהסכם למסחר במניות עם חברת "Banc De Binary" הרשומה בקפריסין ובאנגליה, וסוחרת באופציות בינריות. לטענתו, החברה מצויה בבעלות אורן שבת, שהוא הבעלים של חברת "אי טי אופציות בינאריות", המציג את עצמו ברשת כ"איש עסקים ישראלי הידוע בעולם כמומחה בתחום האופציות הדיגיטליות. לאחר שהתפרסם כחלוץ בתחום המסחר המקוון החל להרחיב את עסקיו וכיום משקיע בשלל תחומים אחרים".

לפי התביעה, במסגרת ההסכם הוצג לו מצג-שווא, לפיו הוא משקיע כספים בשוק מסחר למניות לגיטימי. אולם, לטענתו, "ככל שעבר הזמן, התברר כי אותו שוק מסחר לגיטימי לכאורה, אין הוא אלא כסות לרמייה, בדמות מסחר באופציות בינריות, או בלשון אחרת - הימורים". בשלב מסוים, לטענת ניקלסון, הוא התפכח והבין כי המסחר המתואר, הוא לא יותר מאחיזת עיניים, ואין בו כל קשר למסחר במניות שהוא כשלעצמו לגיטימי. מעבר לכך, נטען, "ניקלסון הבין כי הוא הלכה למעשה מהמר, כמו כל אדם אשר פונה לקזינו מפואר. אך ההימורים הללו, התקיימו תוך הצגת מצג-שווא שמא עסקינן במסחר במניות מפוקח ולגיטימי".

לטענת ניקלסון, בכל תקופת ההתקשרות, יצרו איתו קשר נציגים של החברות הישראלית והזרה, שהיו מציגים את עצמם בתור "ברוקרים" לשם ביסוס המירמה, מציגים את עצמם בשמות בדויים וכאזרחים ממדינות שונות בעולם. זאת, לדבריו, הגם שבדיעבד התברר לו לכאורה שעובדיה שלחברת "Banc De Binary" הם עובדי חברת "אי טי אופציות בינאריות", המתגוררים כולם בישראל ופועלים ממנה.

עוד נטען בתביעה, כי אורן שבת, הבעלים של החברה אף מחזיק במספר שמות, "ככל הנראה לצורכי הסוואה והיעלמות", ובין היתר משתמש בשם "אורן כהן" או "אורן לאורנט".

המלצות שקריות

לפי התביעה, ההתקשרות בין הצדדים הסתיימה באמצע שנת 2016, ובתקופה קצרה של כשנה וחצי הפסיד ניקלסון כ-460 אלף שקל. "בכל פעם היו נציגי הנתבעים, המציגים את עצמם בתור ברוקרים בעלי ניסיון רב במסחר, מייעצים לתובע שלא כדין, לסחור באופציות מסוימות, תוך שהם מציגים בפניו כי באמתחתם מידע טוב ומהימן, המבוסס על ניסיונם. יותר מכך, נציגי הנתבעים היו מסבירים לתובע כי עליו להשקיע סכום X על מט"ח מסוים, ואף מציגים לו מצגים והתחייבויות, לפיהן 'היום הוא עתיד להרוויח'. הנתבעים, כפשיטא, סובבוהו בכחש", נכתב בתביעה.

לטענת ניקלסון, נציגי הנתבעים פעלו במירמה, הציגו לו מצגי-שווא ופעלו תוך העדפת רווחיהם האישיים על-פני טובתו. "נציגי הנתבעים לא אחת המליצו, בניגוד לחובתם המוסרית, והמשפטית, לתובע ליטול הלוואות, תוך הצגת מצג-שווא שמא התובע יוכל להרוויח. בכך למעשה הותירו את התובע ללא פנסיה, ללא ממון, תוך שהוא נאלץ לעבוד שעות רבות כדי להתפרנס בשלב זה בחייו", נכתב בתביעה. כך, בתמימות, נטען, הפסיד ניקולסן את כלל כספי הפנסיה שלו. "הנתבעים אשר חיים בבתים מפוארים, נוהגים ברכבי יוקרה, נהנים - וזה חסר", נכתב בתביעה.

אירופה בישראל

בתביעה נוספת שהגישו לאחרונה עורכי הדין אדם אשכנזי וראוף נג'אר, מעלה לקוח אחר שלהם, ג'ון מקמילן, יליד 1983, אזרח קנדה, טענות דומות נגד חברה ישראלית אחרת: "איי.ג'י.אם.די" (IGMD), שבבעלות יהורם ושי הלל, והחברה הזרה "Global view international services".לטענת מקמילן, הוא הפסיד כ-195.5 אלף שקל (51,436 דולר) כתוצאה ממרמה ומצג-שווא שהציגו לו הנתבעים בנוגע למסחר בזירה הבינארית.

לפי התביעה, בשלהי מאי 2016 החל מקמילן לסחור באופציות בינאריות באתר שנחזה להיות בבעלות "Global view international services", אך למעשה מצוי בבעלות IGMD. לטענתו, הוא החל לסחור באתר, לאחר שהוצגו לו מצגי-שווא, כי מדובר בסחר לגיטימי, ו"כתוצאה מחיזור של אנשים מטעם הנתבעים, שהציגו את עצמם בתור ברוקרים". לדבריו, בהמשך התברר לו כי אותם אנשים הם לא ברוקרים, והם אינם יושבים בלונדון ובשאר בירות אירופיות נחשקות, כפי שנטען על- ידם לא אחת, אלא הם יושבים במשרדי IGMD בישראל.

לפי התביעה, במשך מספר שבועות, סחר מקמילן באתר, הפסיד כספים רבים, ובכל פעם היו יוצרים עמו קשר נציגים מטעם הנתבעים, אשר היו מציעים לו לסחור באופציה בינארית אחרת שתשיא לו רווח. לפי התביעה, "לאחר לחצים ושכנועים רבים מטעם נציגי הנתבעים, נאות התובע להמשיך במסחר, והוא אכן 'הרוויח' לכאורה סכומים זעומים בימים שלאחר מכן, אך מיד החל להפסיד שוב". לטענת מקמילן, ביולי 2016 הוא התייאש והפסיק את המסחר.

עורכי הדין יניב דקל ורם ז'אן המייצגים את "אי טי אופציות בינאריות" ואורן שבת, מסרו בתגובה: "מדובר בתביעה מופרכת הלוקחת טרמפ על קמפיין שנוהל לאחרונה נגד חברות שפעלו באופן לגיטימי ומורשה. בכתב ההגנה נציג את מלוא ההוכחות לכך ואנו בטוחים שתביעת הטרמפ הזו תידחה.

מחברת IGMD נמסר: "מדובר באי הבנה ולאחר שמר מקמילן הבין שאין לנו צד בעניין ואין לנו קשר לחברת גלובל וויו אינטרנשיונל סרוויס הוא החליט לבטל התביעה".

הזאבים מתל-אביב

הפועלים בתעשיית האופציות הבינאריות, שעד לאחרונה חמקה מרדאר הפיקוח, זכו זה מכבר לכינוי "הזאבים מתל-אביב" בעקבות ריבוי התלונות על תרמית בזירת מסחר זו. בעקבות זאת, לפני כשנתיים, פתחה רשות ניירות ערך במאבק נגד הפועלים בזירה וחסמה תחילה את האפשרות להציע מסחר באופציות בינאריות לישראל; ולאחרונה העבירה חוק חדש שחוסם את האפשרות להציע מסחר באופציות בינאריות מישראל גם ללקוחות בחו"ל.

רבים מהמשקיעים באופציות בינאריות אינם מבינים כלל "מה זו החיה הזאת". אופציה בינארית היא אופציה על מגמת השינוי (עלייה או ירידה) ומחיר המימוש של נכס סחיר - כגון מניה, מטבע זר או סחורה - בתוך פרק זמן שנקבע מראש. האופציה נקראת "בינארית" משום שלהשקעה בה יש שתי תוצאות אפשריות: רווח לפי נוסחה קבועה מראש, אם המגמה החזויה מתממשת; או הפסד של מלוא סכום ההשקעה, כאשר המגמה החזויה לא התממשה. עם הזמן התברר, כי מרבית הלקוחות מפסידים.