קונים טואלטיקה בסופר-פארם וניו-פארם? לא בטוח שזה משתלם

בתחילת חודש יוני הציג משרד הכלכלה נתונים לפיהם מוצרי טואלטיקה מיובאים יקרים בישראל ב-48% ביחס לעולם. היום (ד') יוצא המשרד נגד רשתות הפארם הגדולות, אחרי שממצאי בדיקה שערך מגלים כי מחירי מוצרי הטואלטיקה ברשתות הפארם הגדולות בישראל גבוהים בכ-20% מהמחירים של אותם מוצרים הנמכרים ברשתות שיווק המזון הגדולות.

עוד קובעת הבדיקה כי הפערים נמשכים גם אל מול בתי המרקחת הקטנים, שגם הם נמצאו זולים בכ-20% מהפארמים הגדולים.

לפי בדיקת משרד הכלכלה, מחיר הסל הגבוה ביותר (שנבדק בהתאם למחיר בחנויות) עמד על כ-600 שקל ברשתות הפארם הגדולות, לעומת המחיר הנמוך ביותר שעומד על 500 שקל ברשתות המזון הגדולות ומחיר דומה בפארמים הקטנים - שלהם עמדת נחיתות בכל הנוגע לכוח קנייה כעמדת מיקוח מול הספקים.

בין השורות, בדיקת המשרד "מאשימה" את סופר-פארם ואת ניו-פארם ברווחיות לא מידתית, כששתי הרשתות הן היקרות בהשוואת המחירים: חנויות הפארם הקטנות ורשתות השיווק נמצאו זולות מסופר-פארם ב-18%, כשניו-פארם נמצאה כיקרה ב-8% מסופר-פארם.

כך למשל קובעת הבדיקה כי בקטגוריית הדאודורנט, מחירי רשתות הפארם היו גבוהים בשיעור של 29%. בקטגוריות השמפו, המרכך, הסבונים ומשחות השיניים הפערים עמדו על כ-14%.

יודגש כי בדיקת המחירים לא התייחסה למבצעים, ומכאן שבתחשיב הכולל מבצעים, הפער עומד על כ-8%, אלא שבמשרד מדגישים כי פעמים רבות בכדי לזכות בהנחה, נדרש הצרכן לרכוש מוצרים שספק אם יש לו צורך בהם במועד הקנייה (מבצעי כמות).

בהקשר זה נציין כי רשת כמו סופר-פארם היא מוטת מבצעים, ולמעשה אפשר לומר שזו המדיניות המרכזית של הרשת - מבצעים המוענקים במסגרת חמישיית המוצרים הפותחת, מבצעי קופונים יומיים, מבצעים לחברי המועדון ועוד.

עוד נזכיר כי גם בעניין המבצעים פועל משרד הכלכלה יחד עם הרשות לסחר הוגן, באמצעות חוק שיעשה סדר בעולם המבצעים וימגר מבצעים פיקטיביים.

גם בדיקת המחירים הזו נערכה במסגרת כוונת משרד הכלכלה, הרשות לסחר הוגן ורשות ההגבלים העסקיים להגביל את כוחם של רשתות בעלות כוח שוק גדול המנצלות, כהגדרה המשרד, את הצרכנים.

האם ממצאי בדיקה שכזו עשויים להשפיע על החלטת הממונה על ההגבלים העסקיים בעניין עסקת שופרסל וניו-פארם? קשה לדעת. "גלובס" שאל את משרד הכלכלה אם בדיקות כאלה עשויות להשפיע על החלטה הממונה על עסקת שופרסל וניו-פארם, והתשובה הייתה: "אין קשר בין מה שהשר עושה ובין החלטות של חקירות". 

סקירת המחירים בוצעה ב-56 סניפים בפריסה ארצית של רשתות פארם, חנויות פארם קטנות ורשתות שיווק מזון. איסוף המחירים בוצע עבור 28 מוצרי טואלטיקה בקטגוריות משחת שיניים, סבון, שמפו, מרכך שיער ודאודורנט. המוצרים בסל ההשוואה הם זהים ונמצאו בכלל ערוצי הרכישה. בין היתר נבדקו מוצרי המותגים פאנטן, פינוק, הד אנד שולדרס, דאב, פלמוליב, אקס, קולגייט, מרידול, ג'ילט, רקסונה ועוד.

לפיכך יש לציין גם את מוצרי המותג הפרטי, הבולטים במיוחד ברשתות סופר-פארם ושופרסל (שאך נכנסה לקטגוריית הפארם עם סדרת Care שהושקה לאחרונה). מוצרים אלה בחלק מהמקרים (ובעיקר בחסות מבצעים) יהיו לרוב זולים ממוצרים מובילים בקטגוריה. בחלק מהסגמנטים, בסופר-פארם למשל, נמכרים רק מוצרי המותג הפרטי (למשל במוצרי צמר גפן, מקלוני אזניים וכדומה). ,

 מחירי הפארם

על רקע נתונים אלה זומנו נציגי רשתות הפארם, רשתות המזון הגדולות וחנויות הפארם לדיוני התייחסות שהתקיימו בראשותו של מנכ"ל משרד הכלכלה והתעשייה, שי רינסקי. במהלך הדיונים העלו נציגי הקמעונאים טיעונים לפיהם הגורמים המרכזיים לפערי המחירים בין ישראל למדינות אחרות נובעים בעיקרם ממקטע היבואנים והיצרנים הבינלאומיים. עוד עולה כי במקומות שבהם יש כניסה של יבוא מקביל, ניכרת ירידה במחירי המוצרים.

הצעדים שהמשרד מתכוון לנקוט כוללים את חוק שקיפות המחירים גם ברשתות הפארם, שנכנס לתוקף בתחילת יולי; אלא שנזכיר כי מדובר במאגר שבלתי ניתן לפענח או לקרוא אלא באמצעות אפליקציות פרטיות - אבסורד שמשרד הכלכלה לא פותר עם מאגר ממשלתי מתאים, כשהוא נשען על עסקים פרטיים בעניין זה באמצעות תמיכה באפליקציות להשוואת מחירים.

מהלך אחר כולל הגבלת הסדרי בלעדיות של רשתות גדולות במרכזים מסחריים, הגדרת גופים עסקיים גדולים כבעלי כוח שוק גם במקרים בהם הם אינם מונופול. בעניין זה רשות ההגבלים העסקיים מקדמת תיקון לפיו תגביל גופים בעלי נתח שוק גדול אשר מנצלים את מעמדם. מהלך אחר שינסה המשרד להחיל הוא חובת הצגת השוואה בינלאומית ברשתות הקמעונאיות - מהלך שנראה לא ישים בשטח.

שר הכלכלה אלי כהן התייחס לממצאים, באומרו כי "יש גורמים עסקיים בשוק אשר פועלים ליצור יתרונות לגודל, שלא במטרה להיות תחרותיים כלפי הצרכן אלא בכוונה לגבות מחירים מופרזים. העסקים הקטנים, שלא נהנים מכוח קנייה מול היבואנים, מצליחים להיות אטרקטיביים יותר מבחינת המחירים. נפעל לקדם שקיפות על-מנת שהצרכנים יוכלו לבצע צרכנות נבונה וכן לקדם תחרות ולהגביל את כוחם של גופים בעלי נתח שוק גבוה המנצלים זאת לגביית מחירים גבוהים".

לדבריו, "50% מאזרחי ישראל מרוויחים מתחת ל-7,000 שקל מדי חודש. מטרתנו היא לדאוג שמי שיוצא לעבוד, יתפרנס בכבוד".

מיכל פינק, סמנכ"לית אסטרטגיה ותכנון מדיניות במשרד הכלכלה והתעשייה, התייחסה למדיניות המבצעים הנהוגה ברשתות הפארם, באומרה כי "זוהי מדיניות המושכת צרכנים לרכוש מוצרים נוספים אשר אולי לא התכוונו לרכוש, ובהכרח מגדילים את הפדיון מהקנייה, גם אם מפחיתים במידת מה את המחיר ליחידה. ספק אם מדיניות שמחייבת את הצרכן להגדיל את סל הרכישה היא מדיניות חיובית ברמה הצרכנית".

לדבריה, משרד הכלכלה מתכוון לפעול לבחינת ענפים נוספים מעבר לטואלטיקה במטרה להפחית את יוקר המחיה וישתמש בכלים העומדים לרשותו במטרה לאתר פערי מחירים ולטפל בהם. 

תגובות

מסופר-פארם נמסר בתגובה: "סופר-פארם מברכת על פעילות משרד הכלכלה בתחום הטואלטיקה ומשתפת עמו פעולה. בהתאם לחוק פרסום המחירים, כיום כל אזרח יכול בכל רגע נתון להשוות את מחירי המוצרים אותם הוא רוצה לרכוש וליהנות מהמבצעים הרבים שמציעה הרשת, כפי שציין גם משרד הכלכלה, וכן מהמותג לייף, המהווה אלטרנטיבה משתלמת ואיכותית. לפיכך הבדיקה הנ"ל, שנעשתה באפריל, אינה מהווה שום כלי בידי הצרכנים.

"בהמשך לדוח הבדיקה של משרד הכלכלה נפגשה הנהלת סופר-פארם עם מנכ"ל משרד הכלכלה וצוותו והציגה בפניהם שורה של נתונים, בהם גם הצביעה על מספר טעויות בבדיקה ובמחירים. הבדיקה מעידה בראש ובראשונה כי סופר-פארם פועלת בשוק עם מתחרים רבים: שורה ארוכה של רשתות מזון, בתי מרקחת, קוסמטיקה, כמו גם מתחרים בזירת האינטרנט, כך שבפני הצרכנים עמדה מאז ומעולם הבחירה היכן לקנות מוצרי טואלטיקה.

"רווחיותה של סופר-פארם אינה שונה משל כל רשת קמעונאית אחרת בישראל, כפי שהציגה הרשת למשרד הכלכלה. נשמח להמשיך ולשתף פעולה עם משרד ככלכלה, ואנו בטוחים כי מלחמתו של המשרד בהיעדר תחרות בקרב היבואנים של המותגים הבינלאומיים תסייע בהורדת יוקר המחיה". 

רמי שביט, מנכ"ל ניו-פארם, מסר בתגובה: "נתוני המצגת אינם בעלי תוקף סטטיסטי מייצג ולא נועדו לייצג או לתאר מדיניות או מצב קבוע, אלא מהווים דגימה חד-פעמית למוצרים ספציפיים וביום מסוים בלבד. הבדיקה שנערכה אינה מתייחסת למחיר המוצרים ליחידה במסגרת מבצעי עומק משולבים שעורכת הרשת פעמים רבות (כדוגמת 'קנה אחד - קבל שני בחינם', 'מוצר שני ב-50%' וכדומה). מחירי המוצרים ליחידה במסגרת מבצעים אלה זולים באופן ניכר מהמתחרים.

"דוחות נילסן להשוואות מחירים קבועות יומיות ולאורך תקופות ממושכות מציגים תמונה לפיה מחירי המוצרים ברשת למול מתחריה הם תחרותיים מאוד ובמגוון רחב של מוצרים זולים באופן ניכר מהמתחרים. עם קבלת עותק מדוח משרד הכלכלה ברשת, בדקה הרשת את מחירי המוצרים שצוינו במדגם באותו יום (25.6.17), מהם עולה כי מחירי המוצרים זולים באופן ניכר מהמתחרים (שופרסל, סופר-פארם).

"בשונה מחנויות הפארם הקטנות, הרשתות הקמעונאיות מצויות (ואף כורעות) תחת רגולציה מחמירה ומתרחבת, הייחודית להן מפאת גודלן ואופי פעילותן, ובכלל זה דרישות לאופן סימון המחירים ומבצעים (הגוזרים עלויות תפעול גבוהות במיוחד), דרישות בתחום איכות הסביבה ומשרד הבריאות, חובת הנגשת מבנים, חובת העסקת בעלי מוגבלויות, הצבת מתקנים ייחודיים ועוד. דרישות אלה, אשר לא חלות על חנויות קטנות, הן בעלות השפעה טבעית על תמחור המוצרים.

"לדעת הרשת, בסיס ההשוואה בין רשתות פארם לחנויות פארם קטנות הוא בסיס השוואה שגוי, ויש בו כדי ליצור עיוות בנתונים, לפגוע מהותית בתוקף המסקנות העולות מנתונים אלה ולהציג תמונת מצב מטעה. פעילות הטואלטיקה במשביר לצרכן היא שולית בהיקפה, ומוצרי הטואלטיקה המוצעים ללקוחות המשביר משמשים כמוצרים משלימים בלבד, כשהמשביר פעילה בתחום הקוסמטיקה, בו היא מובילה את השוק במחירים אטרקטיביים ותחרותיים באופן מובהק.

"במאפייני השוק ובאילוצים הרגולטורים הקיימים, ניו-פארם מציעה ללקוחותיה מוצרים במחירים אטרקטיביים ותחרותיים למול המתחרים, שחלקם זולים באופן מובהק". 

מהסתדרות הרוקחים נמסר בתגובה: "אנו מברכים על יוזמת משרד הכלכלה להורדת המחירים לצרכן. הממצאים אינם מפתיעים אותנו. בבית המרקחת בקהילה זול יותר, משום שאנחנו קשובים לצרכנים שלנו. המחירים בבתי המרקחת הפרטיים הם עוד סיבה לאפשר לקהל הרחב להיכנס אלינו עם המרשמים ולשחרר את הציבור מכבלי המונופולים".

 פער המחירים בין רשתות הפארם לרשתות המזון

 פערי המחירים של סל ההשוואה ביחס לסופר פארם

 פערי מחירים במוצרים נבחרים