התוכנית לחיסול לוד: מאות התנגדויות לשכונת הענק החדשה

מאות התנגדויות הוגשו לתוכנית "לוד - הרובע המערבי", המבקשת לשנות שטח חקלאי בהיקף של כ-1,690 דונם, שלא נמצא כרגע בתחום השיפוט של העיר לוד, לטובת הקמת שכונת מגורים הכוללת יותר מ-11,150 יחידות דיור, 32,890 מ"ר שטחי מסחר ו-83,540 מ"ר תעסוקה.

התוכנית מקודמת על ידי הוועדה למתחמים מועדפים לדיור (ותמ"ל), ולכאורה אמורה לתרום לעיר לוד. ובכל זאת, מסתבר שהרבה מאוד תושבים, שכנים וגופים מקצועיים מעולם התכנון והסביבה רואים בה ביטוי נוסף ללחץ של מנהל התכנון לייצר עוד ועוד יחידות דיור, וכמה שיותר מהר, גם אם ההיגיון התכנוני מוטל בספק. הנושאים העיקריים שעל הפרק הם פרבור, חוסר היתכנות, חוסר התאמה למקום - אותה ביקורת שכבר הושמעה בעבר כנגד פרויקטים של הוותמ"ל, ועדה שציינה בשבוע שעבר שלוש שנים להקמתה ושבראשה עמד עד כה איש אגף תקציבים - סגן ראש אגף התקציבים ערן ניצן, שהוחלף בימים האחרונים על ידי אריאל יוצר מהאגף, שניהם אינם אנשי תכנון.

"חזרה על שגיאות"

עמותת המתכננים "במקום" הגישה התנגדות שעיקרה הטענה שהתוכנית הוותמ"לית סותרת את תוכנית המתאר שהעיר לוד הכינה וקידמה. אחת המטרות של תוכנית המתאר היתה לייצר דגם של עיר מכונסת סביב המרכז ההיסטורי שלה, כדי להפוך אותו למוקד צמיחה. תוכנית "הרובע המערבי" היא למעשה הקמה של שכונת לווין, שתרחיק ממרכז העיר אוכלוסיות חזקות ותביא להמשך ההתפוררות הפיזית והחברתית של העיר.

אדריכלית אפרת כהן בר, מעמותת במקום, אומרת שמתכנני העמותה מקבלים בכל יום פניות רבות מתושבים שמרגישים שהוועדה רומסת אותם "על מזבח אספקת יחידות הדיור לכל המדינה": "אנחנו לא יכולות אפילו להגיע לקצה הזעקה שעולה מהשטח".

כהן בר מאמינה שהשכונה החדשה לא באמת תפתור את מצוקת הדיור, משום שמרבית הבנייה היא של מגדלים גבוהים, שמתאימים בעיקר לאוכלוסיות אמידות: "למעלה ממחצית מיחידות הדיור המוצעות אינן מהוות פתרון מגורים סביר עבור 80% מאוכלוסיית ישראל".

אורית נבו, תושבת שכונת גני אביב ויועצת שיתוף ציבור במקצועה, מציינת שתוכנית "הרובע המערבי" מוכיחה שלא לומדים משגיאות העבר: "שכונת גני אביב, שחוגגת עכשיו 20 שנה, היתה בתחילה שכונה עם אנשים צעירים ומשכילים, וכולם ברחו. הסיבה המרכזית היא שאין כאן שטחי ציבור ואין תשתיות ואין משאבי פיתוח. אין עץ ואין ספסל, הכל מלוכלך ומטונף ואין חיבור לעיר. יש חשש מאוד גדול שהתכנית תייצר עוד שכונה דומה, שלא יהיה לה שום ממשק עם העיר. מיקור חוץ (אאוטסורסינג) ללוד".

טובה אבן חן, גם היא תושבת גני אביב ופעילה במפלגת "זהות" (של משה פייגלין), מתנגדת לתכנון מרכזי, שבא מלמעלה: "בא ראש העיר שאומר שיש לו את ההסכם הכי גדול, והכל ארוז בעטיפות נורא יפות. אנשים מתפתים לחשוב שהפרבור הזה יביא מזור לעיר. הוותמ"ל הדורסני הזה לוקח תוכנית מתאר שעבדו עליה 5.5 שנים ופשוט מוחק אותה. אם תבוא אוכלוסיה חלשה, אז שוב לא הרווחנו".

"הכל בטון ואבנים"

תוכנית "הרובע המערבי" מבקשת להפקיע למעלה מ-80% מהשטחים החקלאיים של מושב ניר צבי לטובת בינוי השכונה החדשה. מנכ"ל מועצה אזורית עמק לוד, שאול צבעוני, הספיק לאמץ גישה פרגמטית: "אנחנו מוכנים שייבנו, אבל לא שיקחו 1,000 דונם. נתנו חלופות שמאפשרות בינוי ורצינו להתקדם. החיץ הירוק מאד חשוב. לא יכול להיות שהכל יהיה בטון ואבנים".

צבעוני סבור שהסכם הגג של לוד, שנחתם בחודש מאי השנה, היה בעייתי: "עשו הסכם גג על קרקעות שהן לא של לוד. עשיתם ועדת גבולות? בחנתם את הדברים לעומק? הרי הצלחת ההסכם הזה מותנה במועצות האזוריות חבל מודיעין ועמק לוד. אם השתיים יחליטו להילחם בעניין הזה, גם אם לא ינצחו, כל העניין יתמסמס בבתי משפט".

אסף זנזורי מהחברה להגנת הטבע, שהוא גם נציג ארגוני הסביבה בוותמ"ל, זועם על התוכנית שקודמה בניגוד גמור להגדרות תכנית המתאר הארצית, הקובעות את שימור האופי החקלאי ומאפשרות שינוי רק בתנאים מסוימים - שלא קוימו במקרה זה.

לדבריו, התוכנית החדשה סותרת גם את הגדרות תוכנית המתאר המחוזית (תמ"מ 21/3) המייעדת את שטח התכנית לאזור חקלאי/נוף כפרי פתוח. אלא שלוותמ"ל מותר לעקוף תוכניות מתאר מחוזיות: "את הוותמ"ל לא מעניין אם התוכנית המקודמת סותרת תוכנית מתאר, תמ"מ או תמ"א. הם צריכים לקדם תוכניות שבהן יש יותר מ-750 יח"ד, בדרך כלל מחוץ לערים כי זה מהיר יותר וקל יותר. אנחנו רואים פה תהליך של פרבור. לוד לא תעמוד בזה. זה ישבור את העיר הקיימת".

מי שמחזק את האמירה האחרונה הוא המתכנן רענן אמויאל, שניסח את ההתנגדות החריפה של משרד החקלאות: "אזור התכנון, עמק לוד, מהווה מרחב פתוח אחרון שנותר במרכז בין אזורי הערים הגדולות במרחב. מדובר במשאב נדיר עם חשיבות עצומה ביחס למיקומו בגוש אורבני צפוף".

המתנגדים, בין אם הם שכנים, או עמותות שמאבקים מהסוג הזה הם לחם חוקן, מתרעמים בעיקר על השיטה החדשה של מנהל התכנון, שמבכרת לדלג על סוגיות של קונטקסט תרבותי, נופי, סביבתי או חברתי - לטובת יצור מהיר וסדרתי של יחידות דיור.

זה ממש לא מפתיע שיאיר רביבו, ראש העיר של לוד, מעדיף להתעלם ממחאת תושבי עירו. הוא פוחד, ויש לו סיבה טובה. ראש מטה הדיור, אביגדור יצחקי, אמר כבר כמה פעמים שהוא רואה בהתנגדויות לקידום תוכניות הבנייה סוג של מטרד.

בשבועות האחרונים יצחקי לא היסס לדבר בחריפות ולחשוף היבטים נוספים בתפיסת עולמו. במועצה האזורית לב השרון, לפני כשבועיים, הוא הבהיר לראשי הרשויות ש"אם יהיה חסם גדול, מישהו יעשה מעשה, יחוקקו חוקים שיעקפו אתכם". הוא גם הזהיר את ראשי הערים "המתמרדות", כי "כל ראש עירייה שלא יבין שהוא חייב להיות נחוש ולעשות מה שהוא מאמין בו, לא יהיה ראש עירייה בסוף".

מהוותמ"ל נמסר: "לתוכנית הוגשו התנגדויות, אשר יישמעו בפני חוקר והוא יגיש המלצותיו לוועדה, כפי שקבוע בחוק הוותמ"ל. עמדת מתכננת הוותמ"ל תוצג במסגרת הדיון בהתנגדויות התוכנית. לאור זאת אין ביכולתנו להשיב לגופן של טענות בשלב זה".

"2.5 מיליארד ש' למרכז לוד"

בעיריית לוד דוחים את כל הטענות. במאי השנה חתם ראש העיר יאיר רביבו על הסכם גג (קידום מהיר של היתרים תמורת מענקים לפיתוח) עם משרד האוצר, והוא מבטיח פיתוח והתחדשות.

אחת הטענות המרכזיות של המתנגדים לתוכנית היא שאתם בונים שכונת ענק, חדשה, בלי לשקם את מרכז העיר, הנטוש למחצה. אתם לא מוטרדים מהעניין הזה?

"הסכם הגג של העיר מגדיר מנגנונים ברורים לחידוש ולשדרוג מרכז העיר. למעשה, עבור כל שיווק של יחידת דיור חדשה העיר מקבלת תקציב לפארקים, תשתיות ומוסדות ציבור במרכז העיר. על מנת שתקציבים אלו יהיו משמעותיים ויחוללו שינוי נדרשת מסה של יחידות דיור חדשות. צפי התקציבים למרכז העיר אשר יגיעו מהשכונות החדשות ובעיקר שכונת ניר צבי הינו כ-2.5 מיליארד שקל. בנוסף, 10% מיחידות הדיור בשכונות החדשות יוקצו ליזמים לטובת השגת כדאיות כלכלית בפרויקטים של התחדשות עירונית. כלומר, ללא השכונות החדשות אין היתכנות כלכלית לעשות התחדשות עירונית, שהינה פקטור משמעותי בחידוש מרכז העיר".

- למה תוכנית המתאר של לוד תקועה ולא הופקדה עד כה? ואיך מסתדר אישור השכונה עם עקרונות תוכנית המתאר?

"תוכנית המתאר של לוד הוכנה בעת שכיהנה בעיר ועדה ממונה, אשר לא ידעה לשקף את צרכי התושבים העיר. למעשה, תוכנית המתאר אינה כוללת מנגנוניים כלכלים והנדסיים למימוש והתוכנית אינה בת יישום. יתרה מכך, התוכנית מעכבת ומונעת פיתוח, בכך שהיא מגבילה עלייה לגובה ומונעת סיכוי להתחדשות עירונית. לכן החליטה הנהלת העיר לבטל את תוכנית המתאר המופקדת ולערוך תוכנית חדשה, שתכלול את השכונות החדשות ותקבע מנגנונים ישימים לחיזוק מרכז העיר במקביל לפיתוח יח"ד בשכונות החדשות".