המבחן לעידן חדש בעמידר: פרשת הגר שרן תועבר למשטרה?

התקופה הנוכחית, שבה מסיימים את כהונתם יו"ר עמידר וכמה מהדירקטורים בחברה (ראו בהמשך), מסמנת הזדמנות להתחלה חדשה ולביעור השחיתות בחברת הדיור הגדולה - אבל כלל לא בטוח ששני השרים האחראים עליה, שר האוצר משה כחלון ושר השיכון והבינוי יואב גלנט, יעשו את הדבר הנכון. שניהם אמנם מתחרים על הקרדיט לשיפור מצב הדיור הציבורי, אבל כל אחד מהם רואה את עתידו הפוליטי בכיוון אחר, ועמידר תמיד היתה זירה לסידורי עבודה לאישים פוליטיים ולסתם מקורבים.

מבחן עיקרי לפרצופה של עמידר בעתיד הוא האופן שבו ינהגו בהגר שרן, מזכירת החברה. הגר שרן היא אשתו של דוד שרן, בן חסותו של השר יובל שטייניץ ומי שהיה מנהל לשכת ראש הממשלה בנימין נתניהו וכיום הוא מזכיר קצא"א. בני הזוג הם דמויות בולטות בליכוד. שרן הובאה לעמידר לתפקיד עוזרת היו"ר הקודם ירון קליין, וקודמה על ידי היו"ר היוצא לקס במהירות לתפקיד מזכירת החברה.

המקרה של שרן מעלה חשד לפלילים, וזו תמציתו: דירקטוריון עמידר החליט, שמנכ"ל החברה לא יוכל לנהל לבדו הליכי פיטורים נגד שלושה בכירים בחברה המוגדרים כ"שומרי סף": מבקר הפנים, יועץ משפטי וסמנכ"ל כספים.

שרן קיבלה את טיוטת פרוטוקל ישיבת הדירקטוריון, הכולל את שמות שלושת שומרי הסף ה"חסינים" מפני פיטורי מנכ"ל. היא העבירה את פרוטוקול הדירקטוריון ליו"ר לקס, לצורך חתימתו והפיכתו לרשמי ומחייב, אבל עם תוספת משמעותית לפרוטוקול: שמה ותפקידה של שרן הוסף לרשימת שלושת המוחרגים מסמכות הפיטורים של המנכ"ל. כשהתגלה הדבר, נשכר משרד החקירות "ויצמן יער", שמצא כי הפרוטוקול שונה על פי הוראה והנחייה של הגר שרן. היא זומנה לשימוע אצל המנכ"ל ראובן קפלן לקראת פיטורים.

פרשה טרייה נוספת בעמידר, בתחום המינהל התקין, היא זו הקשורה באיתן נייזברג, שהיה הסמנכ"ל לפיתוח עסקי בחברה. הוא זומן לשימוע אצל המנכ"ל ראובן קפלן, בנימוק של חוסר שביעות רצון מתפקודו המקצועי, כולל בנושא המכרזים, וחוסר מהימנות.

במסמכי השימוע נאמר, כי למרות התראה של המנכ"ל קפלן, נייזברג הציג התקשרות עם חברה לליווי תוכנית אסטרטגית כאילו מדובר בהתקשרות שולית של 25 אלף שקל הראויה לפטור ממכרז, אבל עד מהרה ביקש להגדיל את ההתקשרות ל-200 אלף שקל. הוא התקשר עם משרד עו"ד ללא הליך תחרותי, בניגוד להוראת המנכ"ל, ועניין זה נכנס לטיוטת דו"ח מבקר המדינה כהערה חמורה. בעניינו של ספק מסוים חרג נייזברג מתקרת ההתקשרות המותרת בפטור ממכרז.

נייזברג טען למניעים זרים ואישיים בכוונה לפטר אותו, בין השאר משום שהוא סיכל את נסיונו של המנכ"ל "לתפור מכרז" לטובת חברו, וכדי לפנות את התפקיד למנכ"ל חברת פרזות גלעד בר אדון. נייזברג, כך עולה ממסמך שבידי "גלובס", אמר כי אם תסתיים העסקתו בעמידר הוא "ייקח" איתו את מנכ"ל החברה. האשמותיו נדחו והוא פוטר לפני שבועיים.

ועדת השימוע, במסגרת דחיית טענותיו של נייזברג על "קושי גורף" הטבוע במכרזי החברה, כתבה: "החברה סיימה גם בעבר הקרוב מאוד את העסקתם של עובדים בכירים על רקע כשלים בתחום המכרזים בדיוק, כך שטענה זו, אף היא, חסרת בסיס במציאות. אם לא די בכך, הרי שטיוטת דוח מבקר המדינה שיצא בחודשים האחרונים, ייחסה אף היא למינהל שתחת ניהולך כשלים חמורים בתחום זה, כך שהיתממותך בנושא זה אינה ברורה".

בפרשת נייזברג יש זווית מיוחדת. בשלב מסויים הוא דחף יוזמה עסקית של השכרת משרדים בבאר שבע. הוא ציין שישנם מציעים פוטנציאליים לעניין, ונקב בשם של רשת מלונות דן. היוזמה לא התממשה. רשת מלונות דן קשורה לעמידר בעסקה מהותית אחרת: הדירקטוריון בראשות לקס החליט להשכיר ללא מכרז את בית המשרדים של עמידר ברחוב שאול המלך בתל-אביב לחברת מלונות דן בשליטת מיקי ועמי פדרמן. שר השיכון גלנט הופתע והודיע כי הורה לבדוק את העסקה. עדיין אין ממצאים.

במקרים של שרן ונייזברג מזדקרת גם בעיית הדירקטורים הפוליטיים. הדירקטור צביקה סלוצקי, המגובה על ידי סגן שר השיכון ז'קי לוי (ליכוד), דרש להתייעץ עם סגן השר לוי בעניינו של נייזברג. סלוצקי גם יצא להגנתה של הגר שרן במילים חריפות והביע תמיהה על המניעים למהלך. מנהל רשות החברות, אורי יוגב, הודיע בתגובה לסלוצקי, כי הוא שוקל לזמן אותו לשימוע לפני פיטוריו מתפקיד דירקטור בעמידר.

משמעות שינוי הפרוטוקול על ידי שרן נבדקה על ידי משרד עו"ד ראב"ד נגריזו בנקל ושות'. לפי חוות הדעת שכתב עו"ד יורם ראב"ד, לכאורה "מתקיים היסוד העובדתי של עבירת רישום כוזב במסמכי תאגיד". כמו כן מדובר לכאורה בעבירה של מרמה והפרת אמונים, ובדו"ח מצוין כי התקיים גם היסוד הנפשי של העבירות. במישור יחסי העבודה המעשה יכול להיחשב כ"הפרת אמונים חמורה" המאפשרת פיטורים מיידיים ומצדיקה שלילת פיצויי פיטורים.

שרן יצאה לחופשת מחלה ארוכה. עו"ד נעמה זר-כבוד ממשרד גדעון פישר המייצגת את שרן, מסרה: "טענות החברה מבוססות על עובדות לא נכונות, בלשון המעטה. אין מדובר בפרוטוקול של ישיבה כפי שפורסם בתקשורת באופן מגמתי ומטעה, אלא בטיוטה של טיוטה, שנערכה והועברה לעיונו והערותיו של יו"ר החברה היוצא בלבד, על פי הנוהל אותו הוא הנהיג. אנו בטוחים כי בסופו של ההליך יתברר שמרשתנו, עובדת מצטיינת ומסורה, הינה דוברת אמת וכי לא היה כל פסול במעשיה".

המנכ"ל ראובן קפלן מסר בתגובה: "עמידר פועלת למען מנהל תקין ובאמצעים הנדרשים".

בלי יו"ר מכהן

יו"ר עמידר היוצא, איש הבית היהודי יצחק לקס, שמונה על ידי אורי אריאל כשזה היה שר השיכון, סיים באמצע יולי את תפקידו אחרי 3 שנות קדנציה. כשנכנס לתפקיד, הוא עמד בראש מסע טיהור וחילופי אישים בצמרת החברה וצמצום בכוח האדם. מנגד, עמידר עמדה במרכז חקירות ופרסומים על הטבות ויוזמות להטבות למקורבי סיעת הבית היהודי.

בשבועות אלה מסיימים את תפקידיהם עוד דירקטורים המזוהים עם תקופת לקס: מונא בח*ית, שמעון הייבלום, הדר בן משה, הילה אורן, ישי רובין ובהמשך גם רות אלון. התקן בדירקטוריון הוא 10 חברים מהציבור ושני נציגי עובדים. צפוי כמובן מאבק על זהות הדירקטורים החדשים בין כחלון לגלנט. אם לא ימונו דירקטורים חדשים, בקרוב לא יהיה הרכב מחייב בדירקטוריון.

חמור מכך: כרגע החברה מתפקדת ללא יו"ר, בהיעדר הסכמה בין גלנט לכחלון. שם שהוזכר כמועמד ליו"ר הוא איתמר ברטוב, דירקטור שהיה סמנכ"ל רגולציה ושירות בסלקום ובאל-על ונחשב מועמד של גלנט. ספק אם כחלון יאשר מינוי הנחשב מקורב לגלנט.

המשימה העיקרית של עמידר היא כמובן לתחזק כראוי את דירות הזכאים ולהילחם על הגדלת ההיצע של דירות חדשות לכ-3,000 המשפחות הזכאיות שממתינות לפעמים 10 שנים, אבל לא פחות מזה - להתנתק מתדמית השחיתות והפוליטיזציה שדבקה בחבה בשנים האחרונות. שאלות נוספות גדולות שאינן פתורות הן: האם עמידר כשירה לאחריות למהלכים פיננסיים משמעותיים כמו הרעיון לאג"ח למימון רכישת דירות, או השאלה אם ראוי שעמידר תיקח על עצמה יזמויות, כמו למשל פרויקטים של תמ"א 38?

המבקר הפנימי של החברה, מנחם מרום, מצוי תחת צו הגנה של מבקר המדינה כחושף שחיתות, בעיקר בתחום המכרזים. זה מדבר בעד עצמו. מבקר המדינה מסר לאחרונה לעמידר טיוטה של דו"ח, העוסק בין השאר בחריגות חשודות ובכשלים חמורים בתחום המכרזים בשנים האחרונות, לרבות אלה שנסקרו בסדרת כתבות ב"גלובס" בסוף 2016 על מכרזים שניהל קצין הביטחון של החברה, אבי בטיטו. התמיהה שהובעה בתחילת הכתבה, האם אפשר להתחיל עידן חדש בעמידר עם פחות שחיתות ופחות פוליטיזציה וטובות הנאה למקורבים, קשורה לשאלה פשוטה: האם לאור חומרת הדו"ח על הגר שרן, עמידר תסגור את הפרשה בפנים, בשקט, או תפנה למשטרה?

40,000 דירות בניהול עמידר

חלקו של הדיור ציבורי במדינות המערביות נע בין 5% ל-10% מסך כל הדירות, עם יוצאים מהכלל כמו הולנד, בה 30% מהדירות נחשבות לדיור ציבורי. הנתון בישראל הוא 2% בלבד בדיור הציבורי מסך כל הדירות. כדי להגיע לנתון של 5% מהדירות, יש להוסיף עוד 60-70 אלף דירות לדיור הציבורי. כ-3,000 משפחות זכאים ממתינות לדיור ציבורי.

בשנתיים האחרונות, בהובלת שר השיכון יואב גלנט, נרכשו כ-700 דירות. הכוונה היא לרכוש בהמשך 5% מהדירות בפרויקטים של מחיר למשתכן, על ידי הקטנה מסוימת של הסבסוד הממשלתי, ובעמידר מדברים על רכישות ראשונות כבר במכרזים הקרובים של מחיר למשתכן.

הקבינט החברתי כלכלי אישר את הצעת שר האוצר משה כחלון לגייס מיליארד ש"ח לטובת רכישה של כ-1,000 דירות למלאי הדיור הציבורי. על פי המתווה שיובא לאישור שרי הקבינט החברתי כלכלי, תגייס חברת עמידר הון מהגופים המוסדיים ומהבנקים באמצעות הנפקת אג"ח. החזר ההלוואה שימומן מתקציב המדינה ייפרס על פני 10 שנים. סכום זה מצטרף להכנסות מחוק המכר המיועדות לרכישת דירות, בהיקף של מיליארד ש"ח בשנת 2017.

מתוך סה"כ כ-60 אלף דירות בדיור הציבורי בישראל, חברת עמידר מנהלת כ-40 אלף יחידות דיור בכל רחבי הארץ (ראו טבלה), ובנוסף כ-2,800 יחידות שנכללות בדיור מוגן.