חישוב מסלול מחדש

הרחקתו של מנכ"ל משרד התקשורת שלמה פילבר מהמשרד בשל החשדות על מעורבותו בחקירת בזק-yes, מטלטלת את המשרד טלטלה עזה. קשה להעריך לאן מועדות פניו של פילבר, והאם יוכל לחזור לתפקידו. בכל מקרה, הרכבת כבר החלה לנוע בלעדיו - את מקומו תופס המשנה למנכ"ל מימון שמילה, שמונה על ידי שר התקשורת איוב קרא כממלא-מקום.

ההחלטה למנות ממלא-מקום תוך זמן קצר היא מתבקשת. המשרד נמצא באחת משעותיו הקשות ביותר לא רק מבחינת אמון הציבור, אלא מבחינה מקצועית - אחרי שפעל בכל החודשים האחרונים עם הנהלה חצי מתפקדת ולא מאוישת.

ההחלטה הראשונה של שמילה קשורה בכוח-אדם. אין מה לעשות, כאמור, המשרד לא מתפקד. כבר ביומו הראשון על כסאו של פילבר הוציא שמילה לדרך מכרזים לאיוש תפקידי סמנכ"ל כלכלה, סמנכ"ל פיקוח, ומשאבי אנוש, מהלך שנולד בשיחה עם נציבות שירות המדינה. שמילה, שכבר שימש כממלא-מקום מנכ"ל במשרד התקשורת מספר פעמים - לאחרונה לפני כשנתיים - הבין שהפעם ללא התגייסות מיידית של נציבות שירות המדינה לאיוש התפקידים, ההידרדרות לא רק שלא תיבלם אלא תואץ. אודי פראוור, ממלא-מקום נציב שירות המדינה, הרים את הכפפה ונתרם להוצאת המכרזים מיידית.

זו תהיה הפעם הראשונה ככל הנראה בהיסטוריה של משרד התקשורת, שממלא-מקום המנכ"ל יהיה זה שיצטרך לקלוט את הקולגות שלו בהנהלה. מוזר. אבל עדיף עשרות מונים על ההתרחשות הנוכחית לפיה מכרזים לא יצאו או סתם היו תקועים בגלל רצונו של פילבר למנות את היועצת המקצועית שלו עדי קאהן גונן לתפקיד סמנכ"ל כלכלה.

פילבר התמקד בניסיונות לשכנע את נציבות שירות המדינה לשנות את תנאי הסף במכרז, כך שיאפשרו גם למי שמחזיק בתואר שני במינהל עסקים להתמודד במכרז ולא רק לבוגרי תואר שני בכלכלה. הנתון שאמר להכשיר את המכרז גם למידותיה של קאהן גונן. פראוור ושמילה הוציאו את המכרז בתנאיו המקוריים, ולמעשה חסמו מקאהן גונן להתמודד על התפקיד. ניתן רק להעריך שגם אם היו משנים את תנאי הסף, לנוכח העובדה שגם היא נחקרת בפרשת בזק-yes, היא לא הייתה מתמודדת על התפקיד כל עוד הפרשה נחקרת.

המהלך השני המשמעותי שקרה מאז נכנס שמילה לתפקידו במקום פילבר הוא ההחלטה להמשיך ולהוציא את הטלפוניה של בזק לתחרות - בהתאם לתוכנית המקורית. אתמול פרסמנו ב"גלובס" שסלקום הודיעה למשרד התקשורת שהיא לא מתכוונת להשתמש בטלפוניה של בזק, מאחר שמחירי השימוש שקבע המשרד גבוהים ואינם מאפשרים רווח; פרטנר מצדה החליטה שכן תשתמש בתשתיות בזק; במקביל לפרטנר, גם אקספון 018 וטריפל סי בוחנות בחיוב אפשרות זו.

כך שנראה שלפחות בשלב הראשון הרפורמה בטלפוניה אותה עיכב פילבר מטעמים שונים שנחקרים היום - תתניע כעת.

על ההחלטה של סלקום לא להשתמש בתשתיות בזק לטובת שירותי הטלפון, אומר גורם במשרד התקשורת כי נראה שההחלטה היא לא רק כלכלית כפי שסלקום טוענת - אלא שיש לסלקום הסתכלות שונה וארוכת טווח לעומת מתחרותיה. לדבריו, סלקום משוכנעת שאם תעשה שימוש בתשתיות הטלפון של בזק, היא למעשה תאיץ את ביטול ההפרדה המבנית בבזק. הכוונה: במצב כזה בזק תוכל לטעון כי היא מקיימת שוק סיטונאי אפקטיבי, ובכך מממשת את כל התנאים המוקדמים לביטול ההפרדה המבנית החלה עליה. ההפרדה המבנית, כזכור, חשובה לבזק ומסוכנת לסלקום בגלל שהיא מאפשרת לבזק לצמצם עלויות ולפעול ביתר קלות בתחרות בשוק.

סלקום דוחה את הפרשנות ומעמידה את הנימוק ב"עניין של מספרים". לשיטתה אין שום כדאיות כלכלית בתעריפי השימוש בטלפון שקבע משרד התקשורת, אפילו לשיטתו של משרד התקשורת. בעקבות פניית משרד התקשורת לסלקום וליתר המפעילים כדי לבדוק האם התהליך מול בזק מתנהל כראוי, ציינה סלקום כי מחירי שירותי הטלפון במכירה חוזרת גבוהים ב-50% ממחיר השירות הסיטונאי, ולכן בשלב זה אין כל התכנות למימוש שירות כזה. לדבריה, העלות של מרכיב הטלפון לסלקום גבוהה בלפחות 43% מהמחיר שבזק מוכרת את שירות הסינגל לצרכן. גם בחישוב המוצר כחלק מחבילת באנדל (אינטרנט טלפון), אין התכנות כלכלית למוצר הטלפוניה במכירה חוזרת.

סלקום אף טענה לא רק נגד המחירים, אלא גם נגד הפתרון הטכני של של בזק: הוא לא מאפשר למתחרות להזמין שירות ללקוח שאינו בעל קו בשוק סיטונאי (וזו הפרה של הוראות המשרד). כמו כן, היא טוענת שבזק מונעת הזמנת השירות על-ידי לקוח כשר (טלפון לחרדים). עוד נטען כי תהליכי הניוד, הזמנת השירותים והטיפול בתקלות - כל אלו נבנו על ידי בזק באופן עקום ללא כל היוועצות בין בזק ולספקיות. ובקיצור, בזק בנתה את התהליכים בעצמה, בהתאם לאינטרסים שלה.

הציפייה משמילה ומשר התקשורת איוב קרא הן לא בשמים: רק שיגלו עצמאות ויבינו שהרפורמה בטלפון נתקעה מסיבות לא מקצועיות, ושיבינו שהמטרה ברפורמה היא להתמודד עם הרווחיות העודפת של בזק שבשתי ועדות נקבע שהיא חריגה במיליארדי שקלים (ובעברית: הציבור שמשלם לבזק 60 שקל לחודש "דמי שימוש" לקו מסבסד בעצם את הדיבידנדים לבעלי המניות בבזק).

קשה להגיד על שמילה שהוא אינו חדור בתחושת שליחות ושאינו רגיש לסוגיות של רווחת הציבור. השאלה היא עד כמה בתנאים הקשים שאליהם נקלע בצוק העתים, הוא מסוגל לחשב מסלול מחדש ולהחזיר את משרד התקשורת לאסטרטגיה שדוגלת בתחרות ובהשקעות ולהעדיף דרך זו על פני דילים עם המפעילים המפוקחים.