משבר הצהרונים: האם ההורדה במחיר תפגע באיכות?

"אנו מורגלים במאבקים הנלווים להובלת רפורמות לטובת הציבור. האיומים והפעלת כוח לא יעזרו, נמשיך לפעול למען טובת הציבור והזוגות הצעירים". כך מגיב משרד האוצר בלקוניות לסערה המתחוללת בעקבות חוק הצהרונים.

גם במשרד החינוך, שנושא הצהרונים עבר לידיו, משדרים עסקים כרגיל: "238 רשויות מתוך 257 רשויות נענו עד כה לקול קורא שהפצנו בנושא הצהרונים והפיקוח עליהם. הנתונים מדברים בעד עצמם. בעיות נקודתיות שבהן נתקלנו יטופלו פרטנית".

חודש לפני האחד בספטמבר, ומעל ראשם של הורים רבים מרחפת עננה, מחשש שיהיו מוסדות חינוך, גני ילדים ובתי ספר יסודיים שיציעו להם ולידיהם פתרון של צהרון שאינו הולם. וכשאומרים "אינו הולם", הכוונה היא למסגרת שההורים לא שלמים עמה, מסגרת המהווה סוג של פשרה - למשל, מבחינת צוות הצהרון, התכנים שהוא יכלול והיקף שעות הפעילות. תחושות ההורים מתגברות על רקע הודעת הארגונים ויצ"ו, נעמ"ת וב"צהרי היום" שעד כה הפעילו צהרונים, כי לא ישתתפו במכרזי הרשויות המקומיות לנוכח המחיר המרבי שמבחינתם אינו ריאלי.

הלחץ הוביל לכך שאתמול (ב') נערכה פגישת חירום בין נציגי ויצ"ו ובין נציגי משרד החינוך. מהפגישה אמנם לא יצא עשן לבן, אולם המשתתפים הגדירו אותה ככזו שהתנהלה ברוח חיובית עם מוכנות להקשיב ולמצוא פתרונות.

האם הרשויות יצילו את המצב?

לצד פיקוח על הצהרון, על מפעיליו, על המזון המוגש בו ועל התכנים - בהסתמך על תוכנית "נטו משפחה" של שר האוצר משה כחלון - הצעת החוק קובעת מחיר מרבי העומד על 650 שקל לצהרון לילד בגילאי 3-8, ומחיר מרבי של 935 שקל בהינתן תוספות דוגמת חוגים והעשרות. המחיר הזה מסובסד על ידי האוצר, כך שבפועל ההורים ישלמו אפילו פחות.

במשרד החינוך שבים ומדגישים כי מדובר בעלות שניתן במסגרתה "לקיים מסגרת צהרונית איכותית וראויה". באשר לטענה כי בשל המחיר הנמוך תיעשה פשרה בתכנים, אומרים במשרד כי מדובר בטענה ש"אין לה אחיזה במציאות". עוד מציינים שם, כי "זו לא הפעם הראשונה שמשרד החינוך מקיים צהרונים, אנחנו יודעים לתת מסגרת איכותית בתקציב ראוי דוגמת בתי הספר של הקיץ".

חוק הצהרונים קובע כי האוצר יעניק סבסוד להורים, דרך הרשויות המקומיות ועל בסיס הגדרתן הסוציו-אקונומית באשכולות הלמ"ס (בהתאם לתוכנית ניצנים של האוצר). גובה הסבסוד של המדינה נע מ-350 שקל לחודש לרשויות בדירוג סוציו-אקונומי נמוך, כמו עכו, לוד, פקיעין; דרך סבסוד בגובה 300 שקל שיקבלו תושבים רשויות שמצבן קצת יותר טוב, דוגמת אשדוד, באר-שבע, טבריה וחולון, ראש-העין ועוד; סבסוד של 200 שקל שיקבלו תושבי חיפה, כפר-סבא, פתח-תקוה, יהוד וכדומה; ועד סבסוד של 150 שקל שיקבלו יישובים המוגדרים באשכול 8, בהם תל-אביב, הרצליה, סביון, קריית אונו ועוד.

המשמעות היא שברשות שהצהרונים המופעלים בה יעמדו בתנאי החוק ובמחיר המרבי שנקבע - יקבלו מההורים את החלק היחסי בהתאם לישוב המגורים, ומהרשות את השלמת המחיר החודשי של הצהרון בהתאם. כלומר, במקרה שבו צהרון יעלה 935 שקל להורים בפתח-תקווה, ההורים ישלמו 735 שקל בחודש עבור צהרון במתווה מורחב, והרשות באמצעות סבסוד של האוצר תשלים 200 שקל.

משמעות אותו קול קורא שהפיץ משרד החינוך, היא שהרשות החתומה עליו - כאמור רוב הרשויות בארץ - תהיה זכאית לסבסוד האמור. יש לחדד כי גם רשות שלא תצטרף לקול הקורא תצטרך לעמוד במחיר המרבי לצהרונים הפועלים במסגרות החינוכיות (ולא הפרטיות), אולם היא לא תזכה לסבסוד. כאן המקום להזכיר שהחוק אף קובע קנסות למי שמפר אותו, כך שמפעיל צהרון שיגבה יותר מהמחיר המרבי עלול לשלם קנס של 50 אלף שקל.

החוק, שייכנס לתוקף כבר בשנת הלימודים הקרובה, תקף לכל הצהרונים שפועלים במסגרת רשות מקומית (גני ילדים וכיתות א'-ב'), המקבלים למעשה סבסוד מהמדינה. מפלגת ישראל ביתנו הצליחה להחריג מהחוק 500 מסגרות שמתופעלות על קרקע פרטית (בעיקר במגזר הערבי והדתי) - על המסגרות הללו לא חל החוק במכלול המלא, כלומר אין בהן פיקוח על המזון, על העובדים ועל המחיר.

הטענה העיקרית היא שמפעילי הצהרונים לא יוכלו לעמוד במחיר שקובע החוק, בשל ההוצאות הקבועות שלהם. האם הישועה תבוא מכיוון הרשויות? אמש הודיעה עיריית גבעתיים כי תתקצב את הצהרונים בכ-2.5 מיליון שקל ובכך תסגור את הפער החסר לשם הפעלת צהרונים איכותיים בעיר.

מכרז העירייה נפתח מחדש בשל חוסר ההיענות של מפעילים - אחרי ההכרזה על הוספת התקציב, ובשלב זה ניגשו אליו 5 מפעילים. מבחינת העירייה, השלמת הפער הייתה הכרח לנוכח החוק החדש. בעירייה אף מדגישים כי בדיקה שנעשתה על ידי רואה חשבון באשר לרווחיות הצהרונים עוד לפני החוק, קבעה כי אין רווחים בלתי מידתיים ולכן אין פלא שאף לא מפעיל אחד ניגש למכרז הקודם בהתאם למחיר שקבעה הממשלה. התקציב שהעירייה הוסיפה - בעל כורחה, יש לומר - מתייחס לשכר דירה, שמירה, תחזוקת מבנים וכדומה.

עיריית תל-אביב מבחינתה תנקוט בצעד דומה לזה של עיריית גבעתיים ותתקצב את הצהרונים בעקבות המחיר "הבלתי ריאלי", כהגדרתה, שקבעה הממשלה. "עיריית תל-אביב-יפו יצאה שלשום במכרז מעודכן, המקל על המפעילים ועונה על צורכי ההורים. היות שהמחיר שנקבע על ידי משרדי הממשלה אינו ריאלי ואינו מותאם לאשכולות סוציו-אקונומים גבוהים, תסבסד העירייה את הפעלת הצהרונים בהיקף של כ-4 מיליון שקל לשנה", הודיעה העירייה. "בנוסף, הקימה העירייה גוף פיקוח עירוני לליווי הצהרונים בתחומי התוכן, הצוות והמזון. נדגיש כי העירייה רואה עצמה אחראית לחינוך הכולל של ילדי העיר ולמתן מענה מיטבי. כמו כן, בתנאים אלה הודיעו רוב המפעילים כי בכוונתם לגשת למכרז. מפעילי הצהרונים שלא ניגשו למכרז הינם ויצ"ו נעמת וב'צהרי היום'".

"זה מגרש שלא נשחק בו"

"עוד חודשיים-שלושה המערכת תתייצב והרוחות יירגעו", אומרת ל"גלובס", ח"כ יפעת שאשא-ביטון, מיוזמי החוק. "אני מאמינה שגם הצהרונים הפרטיים יילכו למקום השפוי לפי הגדרת החוק. בכל רפורמה יש את הקבוצה הקטנה שמתנגדת, וזה בסדר. פונים אליי הרבה הורים מתל-אביב, ששם נשמעות הכי הרבה התנגדויות, ומפצירים בי שלא להיכנע לקומץ המתנגד".

האם אכן מדובר בקומץ? הורים לילדים באחת השכונות בפתח-תקווה, למשל, מספרים כי כדי לעמוד בתנאי החוק צהרונים לא יציעו עוד מסגרת לשלושה ימים כפי שהיה מקובל עד כה, והאלטרנטיבה היחידה תהיה צהרון למשך חמישה ימים. בישובים אחרים ההורים מלינים על צמצום התכנים, מספר החוגים ואיכותם, ואחרים חוששים לשילוב של אנשי צוות מיומנים פחות שיהיו מוכנים לעמוד בתנאי השכר המוצעים ואף לאיכות המזון שיוגש לילדים - תחום חשוב שגם הוא מוגדר בחוק. גם ההתנגדות שהשמיעו מפעילי הצהרונים ובראשם ויצ"ו מלבים את תחושת ההורים.

"רק אחרי שאמרנו שהתמחור הזה לא הגיוני, התחילו לבדוק מה באמת קורה", אומרת ל"גלובס" קטי שגיא, מנהלת אגף רווחת המשפחה בויצ"ו ישראל. "אנחנו לא נגד ההוזלה, אלא נגד זה שחסר מקור תקציבי לסגור את הפער שנוצר. הציפייה של האוצר ושל החינוך הייתה שאולי מפעילי הצהרונים יממנו את זה, אבל לא. בשנה שעברה שילמנו 800 אלף שקל שכר דירה לעיריית גבעתיים, על 40 צהרונים. זה סגמנט שאם יורידו אותו נוכל להתמודד עם המחיר המרבי. אחרי שהתחילו לבדוק, ראשי רשויות באו ואמרו שהטענות שלנו נכונות. קיבלו את העמדה הבסיסית שהיה חסר גדול, והנה כעת רשויות כמו תל-אביב וגבעתיים יתקצבו את הפער בעצמן".

- מהו המחיר הריאלי מבחינתכם כדי שמפעיל הצהרון יוכל להרוויח, ולא על חשבון הילדים?

"זו שאלה מורכבת. כשהיה מכרז להפעלת צהרון ב-980 שקל בעיריית גבעתיים, לא ניגשנו למכרז. כשעיריית תל-אביב יצאה עם מכרז עוד לפני החוק ב-1,100 שקל - ניגשנו. אבל זה לא רק המחיר, זו המעטפת שהרשות מעניקה. יש מפעילים בפריפריה שאמרו שב-935 שקל חודש הם יכולים להפעיל צהרון, הבעיה היא בערים בשרון ובמרכז, כשאני מדגישה שאנחנו לא נגד המחיר המרבי, אלא נגד הפער שנוצר ביחס לעלויות ולתקורות".

גם בחברה למתנ"סים, המפעילה צהרונים ברחבי הארץ, מזהים כי הבעיה תצוץ בישובים המשתייכים לאשכולות הסוציו-אקונומיים הגבוהים. בחברה אומרים כי, "המרכזים הקהילתיים של החברה למתנ"סים הארצית מפעילים צהרונים בכל הארץ ומשרתים קהילות רבות ומגוונות. החברה למתנ"סים מברכת על תוכנית ניצנים, שהיא ראויה ונכונה, מאפשרת סטנדרטיזציה ומסייעת לרוב ההורים, בעיקר ביישובים באשכולות סוציו-אקונומיים נמוכים. עם זאת, בצד הברכה שבתוכנית ליישובים החלשים, היא מציבה אתגרים בפני מרכזים קהילתיים ברשויות באשכולות 6 ומעלה ובמקרים רבים מחייבת את צמצום השירותים הניתנים להורים עקב היעדר גמישות".

- אם הרשות תמחק את התקורות וההוצאות הקבועות, כך למשל שכרי הדירה שגובות הרשויות, השתתפות בעלויות הניקיון והתחזוקה, תוכלו לעמוד בתנאים?

שגיא: "כן, ואני מניחה שכך גם המפעילים האחרים".

- ואם לא, המשמעות היא שבאחד בספטמבר יהיו צהרונים שהם מסגרת פשרה?

"תיאורטית כן, כשאני מתייחסת למעטפת הפדגוגית. הבוקר דיברו על מהפכת הסלולר שהצליחה. בשעתו רמי לוי נכנס מתחום הסופרמרקטים לענף שהוא לא מכיר, והצליח לתת מענה. זה מה שיקרה בצהרונים. ייכנסו מפעילים לא מהתחום, יפתחו את חוברת ההוראות ויתנו מענה. לא יהיה ואקום, אבל אנחנו כויצ"ו יודעים איך צהרון צריך להיראות. קשה לנו להיות במקום שבו אנחנו אומרים שזה מגרש שלא נשחק בו, בשל התנאים שנוצרו".

"זורעים פחד בקרב ההורים"

"שנת הלימודים תיפתח בלי בעיה ולכולם יהיו צהרונים והם יהיו איכותיים", מבטיחה ח"כ שאשא-ביטון. "מה שהיה עד כה הוא שהרשויות גזרו קופון על ההורים. הם העידו שמימנו פעילויות אחרות מעודפי הצהרונים. זה לא ייתכן. צהרון הוא לא מותרות ולא חוג לסבסוד צולב של פעילויות. זה מצרך בסיסי להורים".

- צהרון הוא לא מותרות, אבל הפשרות יבואו על חשבון הילדים.

"מתנהל פה מסע הפחדה וזורעים פחד בקרב ההורים. הצהרונים היו שטח פרוץ לחלוטין. לפני שבאנו עם החוק יצאנו וחקרנו את הנושא, והגענו להגדרות משקפות. אני לא מאשימה גופים עם אינטרס כלכלי כמו ויצ"ו שקמו וצעקו, אבל התפקיד שלי הוא לדאוג לציבור הרחב. הורים שרוצים לשלם יותר במסגרת פרטית - שיבושם להם. אני דואגת לרוב הדומם ששיווע לתהליך ולהקלה ולהסדרה של כל המערכת, שהייתה פרוצה לגמרי.

"ויצ"ו עצמו אמר שהגיע הזמן שניקח אחריות על הצהרונים, ועשינו פה מהלך שמשרד החינוך מפקח על הצהרונים. אנחנו שומעים את מי שכואב לו כרגע, וזה בסדר. גם בחוק חינוך חינם מגיל 3 היו התנגדויות. לא תהיה פשרה, לא במזון ולא בחוגים ולא באנשי הצוות. פשוט הרווחיות הלא מידתית של הרשויות מהצהרונים תיעלם".

ממרכז השלטון המקומי נמסר בתגובה: "לשמחתנו, 240 רשויות מתוך 257 הגישו את הקול הקורא והביעו רצון להפעיל את הצהרונים החברתיים. אנחנו סמוכים ובטוחים כי עד פתיחת שנת הלימודים כל הנושאים יוסדרו, ובכל מוסדות החינוך בניהול הרשויות יפעלו צהרונים בצורה שוטפת. הודות לשיתוף-הפעולה עם משרד האוצר שמסבסד את התוכנית, משרד החינוך שמפקח על התוכנית ומלווה אותה והח"כים יעקב מרגי ויפעת שאשא-ביטון שעיגנו את הנושא בחוק לראשונה, אנו עומדים בפני מהפכה בתחום הצהרונים שתורגש בכל בית ובכל כיס. מספטמבר הקרוב, כלל ילדי ישראל יזכו לחינוך מעשיר ואיכותי במחיר שווה לכל נפש".

 התקצוב החודשי של המדינה לילד בשקלים