רפורמת התמרוקים מתקדמת: מנכ"ל משרד הבריאות יציע פשרה

האם המחלוקת סביב רפורמת התמרוקים, לפחות בין משרדי הממשלה, קרובה לפתרון? ל"גלובס" נודע כי מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, צפוי להבהיר מחר (ד') בדיון המיוחד שתקיים ועדת הבריאות של הכנסת, כי משרדו יסכים להתיר יבוא מקביל גם של "מוצרים רגישים", כל זמן שהיבואנים יסכימו להחזיק בדרך קבע שני מסמכים לצורך בקרה: תיק המוצר, שמפרט את מכלול החומרים שמרכיבים אותו; ושרשרת האספקה - שמצביעה על כל התחנות הגאוגרפיות שעבר המוצר מפס הייצור דרך האריזה ועד שינועו.

לפי בר סימן טוב, ההתנגדות של משרד הבריאות ליבוא מקביל של אותם מוצרים רגישים (הכוללים, בין היתר, מוצרי היגיינה לפה, תכשירי הגנה מפני השמש ומוצרי מזון לתינוקות) נבעה מהתנגדות שהציב משרד האוצר לדרישה של משרד הבריאות בעניין הצורך להציג מסמכים. באוצר, כך נטען, סברו כי הדרישה עשויה להרתיע יבואנים ולפגוע במאמץ להפחית את יוקר המחיה.

צמד המילים "יוקר המחיה" מצליח להרתיח שורה של גורמים במשרד הבריאות, שלא מבינים איך הרצון המובן להפחית עלויות לצרכן בא על חשבון דרישות רגולטוריות שיכולות להציל חיים. "אני רוצה לראות מישהו באוצר לוקח אחריות על ילד שאושפז בגלל משחת שיניים מזויפת שהגיעה לארץ, רק משום שלא דרשנו לדעת מאיפה הגיעה המכולה", אומר אחד הגורמים.

במשרד הבריאות, לפחות על פניו, לא פועלים במקרה הזה בעקבות לחצים מצד היצרנים המקומיים והיבואנים הרשמיים. רק בשבוע שעבר עמדו אנשי המשרד מול התנגדות הפוכה שהובילו משרדי האוצר והכלכלה כנגד הכוונה לסמן מוצרי מזון במדבקות שיצביעו על מוצרים שמכילים עודף נתרן או סוכר. משרד הבריאות עמד במקרה הזה מול לחצים כבדים של תעשיית המזון, ואילו משרדי הכלכלה והאוצר התייצבו לצד ראשי התעשייה, כשהטיעון הוא אותו טיעון: "יוקר המחיה".

מה שבעיקר מניע את אנשי משרד הבריאות הוא חשש אמיתי, כשברקע צרובה לא רק הטראומה הכואבת של פרשת רמדיה שגבתה קורבנות, אלא גם פרשות אחרות כמו הסלמונלה בקורנפלקס של תלמה.

גורמים במשרד הבריאות זעמו גם על שר הכלכלה, אלי כהן, שבשיחה עם סטלה קורין-ליבר ב"גלובס" איים אתמול (ב') למשוך את הרפורמה כולה אם משרד הבריאות לא יסיר את ההסתייגויות שלו. "עם כל הכבוד לאלי כהן, אני רוצה לראות אותו מסביר למשפחה שהילד שלהם נפגע בגלל תכשיר שעלה להם 5 שקלים פחות", אמר אחד הגורמים. גורם בכיר במשרד הכלכלה טען מנגד כי הרפורמה מאמצת את התקנות המקובלות באירופה, ורמז לכך שמשרד הבריאות מבקש "להמציא את הגלגל".

כהן, נזכיר, אמר לעיתון: "במשרד הבריאות מכירים את הסטטיסטיקה כמונו - סל המוצרים הישראלי גבוה בכ-19% בהשוואה לסל המקביל במדינות ה-OECD, בעוד ש-50% מאזרחי ישראל משתכרים מתחת ל-7,000 שקל בחודש". כהן הבהיר כי למשרדו מטרה אחת: "לפעול בכל האמצעים ולדאוג לכך שמי שיוצא לעבוד גם יתפרנס בכבוד וגם יוכל לרכוש תכשירי בית במחיר הגיוני". 

ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "משרד האוצר תומך ביבוא מקביל כאפיק לעידוד התחרותיות בשוק התמרוקים, הטואלטיקה והקוסמטיקה. דרישה לפיה יבואן מקביל יוכיח שרשרת אספקה מלאה, תוך הצגת מסמכים שהם גם מהיצרן תחסום יבואנים מקבילים, לאור העובדה שליבואן מקביל שעובד מול הספקים בחו"ל, אין גישה ליצרן (בניגוד ליבואן הבלעדי). משמע, דרישת משרד הבריאות להצגת מסמכים בנוגע לכל שרשרת הייצור תחסום בפועל את הייבוא המקביל ותותיר את הציבור שבוי בידי היבואנים הרשמיים, ולכן משרד האוצר מתנגד לכך. בשל כך, במסגרת טיוטת התקנות שהוגשה לכנסת נקבע מסלול בו נדרש היבואן לבצע בדיקות מעבדה בהיעדר שרשרת האספקה.

"משרד האוצר מתנגד להגדרת המוצרים הרגישים ולאיסור יבואם במסגרת יבוא אישי. יש לציין כי קיים יבוא מקביל במוצרים אלה במשך שנים, ללא תקלות, והוכח כי מוצרים אלה מוזילים בעשרות אחוזים את העלויות לצרכן (למשל, משחות שיניים, מי פה, משחות החתלה וכו'). איסור על יבוא מקביל של מוצרים אלה תחזיר את המשק אחורה, תגדיל את יוקר המחיה ותעניק בלעדיות ליבואנים הרשמיים".