אלן גרינספן: יש בועה במחירי האג"ח, והיא תכאיב גם למניות

"לפסימיסטים בשוק המניות שמחפשים סימני הפרזה בשוק הזה כדאי יותר לחשוש ממחירי האג"ח" אומר אלן גרינספן ומוסיף "שם נמצאת הבועה האמיתית, וכשהיא תפקע - יהיה רע לכולם".

"בכל קנה-מידה, הריביות הריאליות לטווח הארוך נמוכות הרבה יותר מדי, ולכן אינן בנות-קיימא", אמר היו"ר לשעבר של הפדרל ריזרב בראיון לבלומברג. "כשהן יעלו, הן צפויות לעלות מהר. אנחנו נמצאים בבועה, לא של מחירי מניות אלא של מחירי אג"ח וזה לא מגולם בשוק".

גרינספן אינו היחיד שמזהיר שהריביות יעלו מהר יחסית כאשר ההקלה המוניטרית של הבנקים המרכזיים בעולם תסתיים. בינקי צ'דהה מדויטשה בנק מזהיר שהתשואות הריאליות של האג"ח האמריקאיות נמוכות בהרבה ממה שרמות הצמיחה בכלכלה מאותתות שהן צריכות להיות. טום פורסלי, הכלכלן הראשי לארה"ב בחברת RBC קפיטל מרקטס, אומר שזה רק עניין של זמן לפני שלחצי האינפלציה יפגעו בשוק האג"ח.

"הבעיה האמיתית היא שכאשר בועת האג"ח תפקע, הריביות הארוכות יעלו", אמר גרינספן. "אנחנו נעים לשלב שונה של הכלכלה - לסטגפלציה שלא ראינו מאז שנות ה-70. זה לא מצב טוב למחירי הנכסים". המניות במיוחד יסבלו יחד עם האג"ח, מפני שהגאות בריביות תאתגר את אחד הבסיסים המועטים שעליהם נשענים מחירי המניות בארה"ב, טוען גרינספן. התיאוריה בבסיס ההשקפה שלו אמנם לא מקובלת על כולם, אך התיאוריה הזו, שידועה כ"מודל של הפד", היא שכל עוד האג"ח עולות בקצב מהיר יותר מאשר המניות, המשקיעים יכולים להשקיע בנכס הפחות מנופח - המניות.

כעת מראה המודל שהמניות האמריקאיות נסחרות ברמה קורצת במיוחד יחסית לאג"ח. אם להשתמש בנכס ההתייחסות של גרינספן - אג"ח ממשלתי אמריקאי צמוד למדד המחירים לעשר שנים, שמניבה כעת 0.47%, הרי שהפער מול תשואת הרווח (היפוך המכפיל) של מדד 500 S&P, שהיא 4.7%, גבוה ב-21% מהממוצע של 20 השנים האחרונות. הפער הזה מצדיק את השיאים במדדי המניות החשובים, ואת מכפילי הרווח שהם מהגבוהים מאז המשבר הפיננסי. אבל אם הריביות יתחילו לנוע במהירות, למשקיעים יהיה כדאי לנטוש במהירות את המניות, טוען גרינספן.

דיוויד קוסטין, הכלכלן הראשי של גולדמן זאקס, רואה באיום של עליית האינפלציה סיבה אחת לכך שהוא אינו מצטרף לשוורים בוול סטריט שמעלים כעת את תחזיותיהם למדד 500 S&P בסוף השנה. אינפלציה שתמשיך להיות נמוכה תעניק למדד הזה רמה הוגנת של 2,650 נקודות, התרחיש הסביר יותר הוא של הצטמצמות הפער בין רווחי המניות ותשואות האג"ח, אומר קוסטין. הוא נשאר צמוד לתחזיתו שמדד S&P יסיים את השנה ברמה של 2,400 נקודות, שהיא ירידה של כ-3% מהרמה הנוכחית שלו.

זו לא קליעה בטוחה לסל, מפני שהמניות הוכיחו שהן חסינות למפולת בשוק האג"ח עד כה בשמונה שנות השוק השורי שלהן. כאשר תשואת אג"ח האוצר רשמה שיא של יותר מ-3% רק פעם אחת בשש השנים האחרונות, קפיצות פתאומיות בתשואה ב-2013 ואחרי הבחירות ב-2016 לא האטו את העלייה במניות. גלי ההלם הללו בשוק האג"ח התבררו כקצרי מועד, כאשר צמיחה פושרת בארה"ב יחד עם אינפלציה נמוכה החזיקה את התשואות הריאליות והנומינליות ארוכות הטווח בשפל היסטורי.

אבל העידן הזה עלול לחלוף בקרוב, כאשר הפד צפוי להכריז בספטמבר על תוכנית לצמצום המאזן הענק שלו בהיקף 4.5 טריליון דולר, ובנקים מרכזיים אחרים ברחבי העולם יצמצמו את תוכניות התמיכה שלהם בשוקי האג"ח. "עיוות התמחור הגדול ביותר בעינינו בסוגי הנכסים הוא באג"ח הממשלתיות", אמר צ'דהה מדויטשה בנק. "אנחנו אמורים להתחיל לראות עלייה של האינפלציה במחצית השנייה של השנה".