ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת התכנסה הבוקר (ד') בכדי לדון בתקנות רפורמת התמרוקים של משרד הבריאות. בדיון סוער הדגיש יו"ר הוועדה, ח"כ אלי אלאלוף: "לא נתפשר על בריאות הציבור, אך נעמוד על הוזלת מוצרים ונאפשר תחרות בתחום. גם שרי הכלכלה והאוצר אינם מעוניינים בהבאת סחורה פגומה. לא נאפשר יבוא פרוע שיזרוק לעזאזל את בריאות התושבים".
הרפורמה, שאושרה בדצמבר האחרון במסגרת חוק ההסדרים, נועדה להרחיב את היבוא המקביל של התמרוקים לישראל על-מנת לייצר יותר תחרות שתביא להורדת מחירים בענף. הרפורמה של משרד הבריאות מקצרת את זמן ההמתנה לאישור לשווק מוצרים חדשים על-ידי משרד הבריאות ומעבירה את האחריות על המוצר ליבואן הרשמי.
ח"כ אלאלוף הדגיש כי יעשה הכול על-מנת לאשר את התקנות עד המועד הנדרש על-פי חוק, 29 בספטמבר, אולם אמר כי בשל חילוקי הדעות הקשים בין משרדי הממשלה וסד הזמנים הלחוץ, יש אפשרות שהוועדה תדחה את המועד בחוק.
הוא הודיע על דיון המשך בתקנות כבר בשבוע הבא, עד אז יקיים שיחות אינטנסיביות עם הגורמים השונים על-מנת להגיע להסכמות. אלאלוף פנה לנציגי משרדי הממשלה שהביעו דעות מנוגדות ואמר: "חייבים למצוא פתרון אופטימלי ביחד. אי-אפשר להמשיך ככה".
מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, הגיע לדיון עם 4 סוגי משחות שיניים של קולגייט הנמכרות בישראל, ובעודו מציג אותן לוועדה, החזיק גם מברשת שיניים והציע ליושבי הוועדה להתנסות במשחה המסוכנת: "אני מחזיק כאן 4 משחות שיניים שנמכרו בישראל. חלקן הגיעו ביבוא מקביל, וחלקן מכילות חומרים רעילים שניתן למות מהם. אם חלילה תתרחש הרעלה, אנחנו חייבים לדעת מהו מקור המוצר ומהי שרשרת האספקה. מהות הרפורמה היא לאפשר כניסה מהירה של מוצרים רבים במחירים נמוכים, אבל לא נוכל לאשר זאת במוצרים רגישים".
בר סימן טוב הבהיר כי משרד הבריאות יתיר יבוא מקביל גם של "מוצרים רגישים", כל זמן שהיבואנים יסכימו להחזיק בדרך קבע שני מסמכים לצורך בקרה: תיק המוצר - שמפרט את מכלול החומרים שמרכיבים אותו; ושרשרת האספקה - שמצביעה על כל התחנות הגאוגרפיות שעבר המוצר מפס הייצור דרך האריזה ועד שינועו.
מנהל אגף רוקחות ואכיפה במשרד הבריאות, פרופ' איל שוורצברג, הוסיף: "אם לא היו נכנסים לכאן שיקולים לא מקצועיים, היינו גומרים את זה הרבה קודם. אנחנו פועלים בדרכים של מניעה. אם יש למישהו אומץ, שיכניס את משחות השיניים האלה לפה. יש בהן חומר רעיל בשם דאתילן גליקול, שגורם לכשל כלייתי".
ח"כ שרן השכל (הליכוד) טענה כי אם יש זיופים בשוק, על המשרד לאכוף אותם, וכי זו אינה מטרת הרפורמה: "כמה מקרים כאלה היו ב-10 השנים האחרונות? אם מדובר בזיופים, הרי שהחוק אוסר אותם, והתקנות שלפנינו לא עוסקות בהם. התקנות של משרד הבריאות מחמירות יותר מהתקן האירופי". בר סימן טוב השיב: "היית רוצה שהילד שלך ייפגע חלילה?".
במשרדי האוצר והכלכלה טוענים כי התקנות הנוגעות לרפורמת התמרוקים אינן משיגות את המטרה שלה. רכזת תעשייה באגף תקציבים במשרד האוצר, עדי חכמון, אמרה בדיון: "מטרת הרפורמה היא להוריד יוקר מחיה. התקנות האלה עושות ההפך. יש לנו יש הרבה מאוד הערות".
סמנכ"לית אסטרטגיה ותכנון משרד הכלכלה, מיכל פינק, הוסיפה: "אנחנו מבינים שיש רגישות במוצרים מסוימים לנשים בהריון או תינוקות, אבל הקלנו כבר על יבוא פסטה שאנחנו בולעים - אז למה לא על משחת שיניים?". בר סימן טוב אמר בתגובה: "את מהנדסת מזון?".
עוד נכח בדיון מנכ"ל רשת ויקטורי, אייל רביד, וטען כי בדומה לרפורמת הקורנפלקס, שהתירה לייבא לארץ גם מוצרים הנחשבים לרגישים - גם כאן יש להתיר יבוא מקביל של מוצרים רגישים, לדבריו, "אז למה קוראים לזה רפורמה, כי זה סקסי? ממתי משחת שיניים מסוכנת לילדים שלנו יותר מאשר מיונז?".
יו"רית מועצת המנהלים של ד"ר פישר, נורית הראל, אמרה: "התקנות מקלות עם היבואנים אך מכבידות על התעשייה המקומית. שמים עלינו משקולות שלא נוכל להתמודד איתן. רק אתמול נסגר מפעל אמיליה קוסמטיקס בירוחם".
בתגובה אמר ח"כ אלאלוף: "לא נעשה דבר שיפגע בתעשייה הישראלית".
הדיון הנוסף ברפורמה נקבע ליום חמישי בשבוע הבא, בו תנסה הוועדה להעביר תיקון חקיקה שיאפשר לדחות את מועד כניסתה לתוקף שנקבע לחודש ספטמבר.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.