כי סערת עליי

למרות הנטייה הרומנטית להשוואות, ארי הרו לא בדיוק שולה זקן ובנימין נתניהו ודאי לא אהוד אולמרט. בסיבוב הנוכחי יש הרבה יותר מורכבות ופחות פמיליאריות. אין כנראה מעטפות בכספת ובראש הפירמידה עומד האדם החשדן ביותר עלי תבל, עד כדי פרנויה מתקדמת. ובכל זאת, להבדיל ממיקי גנור שאמור להרכיב את הפאזל של עסקת הצוללות ולתפור כמה שחקנים מרכזיים בפרשה, בלי להצביע בהכרח על נתניהו, את ארי הרו מביאים בשביל ראש אחד: ראש הממשלה.

עם ההבנה הזו הלכו אמש לישון במערכת הפוליטית, כשהתסריט של כתב אישום נראה הרבה פחות דמיוני מתמיד. בצד המרכזי עד השמאלי של המפה, נערכים כבר לבחירות מזמן. יאיר לפיד מתפקד כשר חוץ בשירות עצמו למעלה משנתיים, משה כחלון רכש בלי למצמץ שלטי חוצות בכ-800 אלף שקל מקופת "כולנו" ועוד 3 מיליון שקל מקופת המדינה לטובת קמפיין ממשלתי ("נטו משפחה"), שמתכתב להפליא עם הקמפיין המפלגתי ("נטו כחלון"), ואבי גבאי מינה כבר את יו"ר המטה (תומר לוטן) שאמור לנהל את העניינים בשעת השין.

אלא שהדרמה הגדולה, שמבעבעת לפי שעה בעיקר מתחת לפני הקרקע, מתרחשת דווקא בליכוד. יו"ר הקואליציה דוד ביטן יכל להצהיר עד מחר שנתניהו לא צפוי לפרוש במקרה של הגשת כתב אישום, אבל ביום שזה יקרה ביטן עשוי למצוא את עצמו רק עם קומץ נאמנים מהנהנים. הליכוד, מעל הכל, היא מפלגה תאבת שלטון. לא סתם כשנתניהו מבקש ליישר את השורות, כדי להילחם בבליץ המשפטי והתקשורתי, הוא חוזר על כך שמנסים להפיל את "שלטון הליכוד".

מאז שאריאל שרון המנוח נטש את המפלגה במפץ שהוליד את "קדימה" עליה השלום, נתניהו נתפס שם ככרטיס הכניסה הבלתי מעורער אל מסדרונות הכוח. בתרחיש של כתב אישום, לעומת זאת, הכרטיס הזה נראה מפוקפק במיוחד. וכשיתחילו הספקות, יהיו מי שיתדלקו אותם. גלעד ארדן וישראל כ"ץ לא מסתירים את האספירציות שלהם, אבל מי שמצליח לעקוף אותם בסיבוב הוא גדעון סער. לא במקרה, בקבוצות הווטסאפ של חברי מרכז ופעילי המפלגה, נשלחו אתמול הודעות בגנותו של סער, המאשימות אותו בפוטש נגד נתניהו. האחרון השכיל אמנם לקיים פריימריס מיד אחרי הניצחון הגדול על הרצוג ובכך הפך את עצמו מראש למועמד הליכוד גם בבחירות הבאות לראשות הממשלה, אבל לפי כל ההערכות, הודעה על כתב אישום תביא איתה לא מעט קולות שיקראו לפריימריז חוזרים.

סער, בתבונתו הפוליטית, מצליח גם לפלרטט עם הגרעין הקשה יחסית של הימין הלאומני והמתנחלי, וגם לשמור על הארשת הממלכתית שחסרה לרבים מחברי המפלגה ואוהדיה. מהתקשורת הוא ממשיך לקבל חיבוק יחסי, מה שעוזר אולי לתדמית הציבורית, אבל פחות בעיניי מי שהורגל לכך שהתקשורת היא בצד של האויב. סער, כמו בכירים אחרים במפלגה, בחן ודאי את הסקר של רפי סמית שפרסמנו במדד המותגים האחרון של "גלובס", שהראה כי הליכוד מותג חזק מנתניהו. הנתון הזה, בתוספת כתב אישום, עשוי לחדד לפעילים כי שלטון הליכוד לא חייב להיות שלטון נתניהו. בינתיים, המתח במעון ראש הממשלה ברחוב בלפור בירושלים הגיע לשיאו. הבן יאיר משתלח בארגון "מולד" ובמה שהוא מכנה "הקרן להשמדת ישראל וגרורותיה", הפגנות תמיכה מאורגנות בעיר מגוריו של היועץ המשפטי לממשלה - רק הכפתור עם הערבים שנוהרים באוטובוסים של עמותות השמאל עדיין לא נלחץ. זו אולי קלישאת המאה, אבל נראה שהפעם הטבעת באמת הולכת ומתהדקת.