עמלות ני"ע בארבעת הבנקים הגדולים - מי יקר ומי זול?

חלק גדול מהרווחים של הבנקים מגיע מעמלות, וחלק גדול מהעמלות הוא מעמלות ניירות ערך. הרווח הזה של הבנקים הוא ההפסד שלכם, הציבור שפועל ומחזיק בניירות ערך. על רקע זה, הפיקוח על הבנקים דרש כבר לפני שנתיים, מהבנקים להציג אחת לחצי שנה את עמלות ניירות הערך שהם גובים מהלקוחות. כך, סברו בפיקוח על הבנקים, הציבור יוכל להשוות ולהוריד עלויות. בינתיים זה לא ממש קורה.

אתם, המשקיעים ומחזיקים בניירות ערך, משלמים על כל הוראה (קנייה ומכירה של מניות, אגרות חוב, קרנות נאמנות, תעודות סל) הרבה כסף. אתם גם משלמים עמלה מאוד מוזרה שנקראת דמי ניהול ובעבר כונתה דמי שמירה, שעד עכשיו לא באמת ברור על מה משלמים אותה.

דמי הניהול האלו הם לפי שיעור מתיק ההשקעות הכולל שלכם; כלומר, תשלמו דמי ניהול גם אם לא ביצעתם שום הוראה כל השנה, גם אם יש לכם רק השקעה אחת. זה לא אמור להיות כך, במיוחד שיש בתי השקעות (ברוקרים פרטיים) שאצלם אין את עמלת דמי הניהול (פשוט אפס), ואצלם אתם משלמים בממוצע 60%-70% פחות עמלות ניירות ערך מאשר בבנקים.

לדבר על הבנקים כמכלול זה לא נכון: בנק ירושלים, שקלט את פעילות המסחר בניירות ערך (ברוקראז') של כלל פיננסיים לפני כמה שנים (ולאחרונה יש דיווחים שהא רוצה למכור אותה), מספק תחרות טובה לבתי ההשקעות. גם בבנק אגוד יש הצעות אטרקטיביות לפעילים בשוק ההון; ובנק יהב פוטר אתכם מדמי ניהול/ דמי שמירה.

למעשה, בכל הבנקים קיימת אפשרות לקצץ בעמלות ניירות ערך, במיוחד כשאתם מצוידים בטבלה המצורפת בהמשך בה מפורטות העמלות קנייה ומכירה ועמלת דמי הניהול הממוצעת בכל אחד מארבעת הבנקים הגדולים למחצית הראשונה של 2017. הנתונים האלה התפרסמו בשבועות האחרונים והם מתייחסים לפעילות בשוק ההון המקומי. עם פרסום כל הנתונים של כל הבנקים נרחיב את הרשימה (לרבות נתונים על העמלות בניירות ערך זרים).

עמלה ממוצעת משמע שיש כמובן עמלות נמוכות יותר, כמו גם עמלות גבוהות יותר. בשלב ראשון, חשוב שתראו איפה אתם ביחס לאחרים.

בטבלה המצורפת מפורטות העמלות (באחוזים) על הפעילות בשוק המקומי לפי גודל תיק ההשקעות. זה לא בהכרח הייחוס הנכון. יכול להיות לקוח קטן עם הרבה פעילות ועמלות נמוכות; ומנגד לקוח גדול שלא עושה פעולות ולכן העמלות שלו גבוהות. ועדיין, הממוצע הזה טוב יותר מכלום (ועד לפני שנתיים לא היה מידע על העמלות האלו). מעבר לכך, הממוצע, באם מדובר בהיקף גדול של לקוחות, בכל זאת מבטא את העמלות של האחרים ביחס אליכם.

מהנתונים על הבנקים הגדולים עולה כי ברוב המצבים (בגודלי תיקים שונים) בנק הפועלים הוא היקר מבין הארבעה, בעוד שבנק דיסקונט הוא הזול ביניהם.

 עמלות בנקים בני"ע

הדיווח של הבנקים הוא כמובן לא דיווח וולנטרי. הפיקוח על הבנקים חייב אותם לפני כשנתיים, לדווח על העמלות מדי חצי שנה. עם זאת, הנתונים שמפורסמים באתרי הבנקים קשים להבנה, ולא תמיד מפורסמים כמו שצריך.

כך או אחרת, אחרי שאתם מבינים את מצבכם ביחס לבנק שלכם, אתם צריכים, אם העמלות שלכם גבוהות, להתמקח. אתם יכולים גם לקבל הצעה מבנקים אחרים, ולפי הטבלאות המצורפות (של הבנקים הגדולים) תראו איזה בנקים אטרקטיביים יותר. עם זאת, הבנקים הקטנים כאמור (שלא מופיעים ברשימה) עשויים להיות אטרקטיביים יותר.

סביר להניח שאם אתם חשובים לבנק, העמלות יירדו ואפילו בשיעור משמעותי. אבל גם לבנקים יש גבול שממנו הם מתקשים לרדת, ואז עולה השאלה - למה בכלל לפעול בניירות ערך דרך הבנקים?

רוב האנשים עדיין מרגישים בטוח יותר בבנק מאשר בבית השקעות, אבל החשבון השקעות בבית ההשקעות מבוטח ובטוח כנראה כמו החשבון בבנק. ובכלל, יש בתי השקעות גדולים יותר מבנקים. הגופים האלה (הגדולים מביניהם) כבר גורילות בפני עצמם, ומעבר לכך - אתם מקבלים מערכות תומכות ושירות צמוד. כל זה בעלויות נמוכות משמעותית מהבנקים.

מה שמפתיע בנתונים על העמלות הוא שהעמלות לא ירדו משמעותית מאז שהפיקוח על הבנקים דרש את פרסומן, לצורך הגברת התחרות. הבנקים מצליחים לשמר את העמלות הגבוהות גם כשהכול שקוף וידוע. זו כבר תעלומה.

הבנקים חייבים להתעורר. שר האוצר, משה כחלון, אמר לפני כחצי שנה שעוד 10 שנים לא יהיו בנקים - וספג ביקורת. אבל האמת שהכוונה שלו הייתה ברורה ונכונה: הבנקים, במתכונת שאנחנו מכירים כיום, ייעלמו. הסניפים - OUT, הדיגיטל - IN. הבנקאות הדיגיטלית של הבנקים הקיימים, לצד חברות הטכנולוגיה הפיננסית, יספקו לנו את רוב השירותים הבנקאיים ובעלות נמוכה יותר. פשוט, אין מקום לעמלות הגבוהות שאנו משלמים כיום.

למדריכים באתר הון:

עמלות ניירות ערך בברוקרים הפרטיים

מסחר בניירות ערך - כל השחקניות בשוק