סמנכ"לית המו"פ של נוירודרם: הדרך לאקזיט הביומד הגדול ביותר

להצלחה אבות רבים וגם אמא אחת לפחות. חברת נוירודרם (NeuroDerm) הישראלית נמכרה בשבוע שעבר תמורת 1.1 מיליארד דולר לתאגיד מיצובישי טנאבה פארמה - אקזיט הביומד הגדול ביותר בישראל בכל הזמנים. יש שני פרמטרים חשובים שסייעו לנוירודרם להפוך ל"חד קרן" - חברה בעלת שווי של יותר ממיליארד דולר. ההיבט הראשון הוא הניהול המסודר של החברה, שבגרה מחממת אופקים בשנת 2006, אך נוהלה כמו חברה גדולה, כבר בימים שבהם העסיקה רק עובדים ספורים.

האלמנט השני הוא הפתרון הטכנולוגי של החברה שעליו אחראית ד"ר אורון יעקבי-זאבי, סמנכ"ל המו"פ של החברה. נוירודרם פיתחה פורמולציה נוזלית של תרופה קיימת לטיפול בפרקינסון, פריצת דרך שמשפרת את חייהם של החולים במחלה ובמקביל מייצרת הכנסות. חברות רבות ניסו לפתח טכנולוגיה דומה, ונכשלו.

יעקבי-זאבי, מספרת בראיון בלעדי ל"גלובס" - על המרדף אחרי הפורמולציה הנוזלית, על ניסוי כושל שכמעט הוביל לסגירת החברה וגם על המשקיעים בישראל שפספסו כמעט לחלוטין את הרכבת של נוירודרם.

יעקבי-זאבי התחילה את דרכה כווטרינרית והיא בעלת דוקטורט במיקרוביולוגיה ואימונולוגיה. לפני שגויסה לנוירודרם שימשה כמנהלת המו"פ בחברת אינסייט (שמייצרת תרופות, ברובן גנריות) וכמדענית הראשית בהרלן, המעניקה שירותי פיתוח וניסויים פרה קליניים לחברות פארמה. "הגעתי לנוירודרם ב-2008", היא מספרת, "אחרי שהחברה סיימה את תקופתה בחממת אופקים. הייתי על פרשת דרכים לאחר עזיבת הרלן. מצד אחד פנו אליי מנוירודרם ומנגד הייתה לי הצעה לחזור לאינסייט. בחרתי לחזור לאינסייט, אבל תוך 10 ימים ראיתי שזו הייתה טעות. החלטתי להתפטר ולצאת להרפתקה עם נוירודרם.

"כשהגעתי לנוירודרם עודד (ליברמן, מנכ"ל החברה - ג.ו) הסביר לי שהמטרה היא להגיע לרמה קבועה של התרופה לבודופה בדם, כדי למקסם את היעילות של התרופה בחולי פרקינסון, עם כמה שפחות תופעות לוואי - וכך לשפר מאוד את איכות חייהם. הפטנט היה שיטה להעברת התרופה דרך העור. למעשה לא מדובר בתרופה עצמה אלא בחומר שמתפרק והופך לתרופה הזו כאשר הוא מגיע למחזור הדם.

"כשהגעתי, החברה כבר ערכה ניסוי קליני קטן, שהראה שניתן להעביר את התרופה דרך העור, אולם המעבר גורם לעור לנזק ממשי. במשך חודשים פיתחנו חומרים נוספים שמתפרקים ללבודופה במחזור הדם, גיבשנו פורמולציות של החומרים הללו ובחנו את השפעתם על העור. לאחר חודשים של עבודה אינטנסיבית הגענו למסקנה שאי אפשר להעביר כל כך הרבה חומר דרך העור בלי לעשות לו נזק".

יעקבי-זאבי הציגה את המצב בישיבה שאותה היא זוכרת כדרמטית. "בנוירודרם היו באותו שלב 12 עובדים. לכאורה היה לנו מוצר בשלב הקליני (ניסויים בבני אדם - ג.ו) ופתאום המוצר לא עובד".

יעקבי-זאבי נשלחה על ידי המנכ"ל ליברמן כדי לבחון גישה אחרת. בדיעבד היא גילתה שבאותו היום נפגש ליברמן עם המשקיעים הגדולים בחברה, רוברט טאוב ואווה באשר, והודיע להם שצריך לסגור את החברה. המשקיעים והמנכ"ל הגיעו למסקנה שנוירודרם תצטרף לסטטיסטיקה העגומה של כישלונות מדעיים בתחום הביומד ותסגור את שעריה. מאחר שבקופת המזומנים של החברה נותר סכום קטן, הוחלט לעכב את הסגירה למשך זמן קצר ולתת לצוות המו"פ הזדמנות לחפש פתרון חדש.

יעקבי-זאבי מספרת היום כי לא לגמרי הבינה בזמן אמת עד כמה המצב חמור. "עודד כל הזמן אמר לי - את תעשי את מה שאת יודעת לעשות הכי טוב, ואני אדאג למימון", היא אומרת. עם זאת, גם היא ושאר העובדים הבינו שנוירודרם הפכה מחברה של מוצר אחד לחברה של אפס מוצרים. "בשבילי זה מעולם לא היה סוף פסוק", היא משחזרת, "בצוות המו"פ אמרנו - אם דרך אחת לא הצליחה, נחשוב על דרך אחרת. כך עלה הרעיון להעביר את החומר למחזור הדם באמצעות משאבה. אף חברה על מוצר כזה בזמנו".

"אנשים אינם חזירים"

התרופה לבודופה הוחלפה בתרופה שמעכבת את פירוק הלבודופה בגוף (תרופה בשם קרבידופה), שניתנה במקביל למתן לבודופה בבליעה. "במוצר הזה, קיבלנו תוצאות מדהימות, בלי שום נזק לעור. זו הייתה פריצת הדרך הראשונה שלנו". האפקט בבעלי חיים היה מדהים ואז התחילו הניסויים בבני אדם, שם האפקט היה קטן משמעותית. "כנראה שבכל זאת, אנשים אינם חזירים".

בשלב הזה עמדה החברה בפני פרשת דרכים. אפשרות אחת הייתה לפתח את המוצר המשולב - לבודופה בבליעה וקרבידופה במשאבה. הבחירה הזו הייתה בטוחה יחסית, אך השינוי שהיא הייתה יכולה לעשות בחייהם של חולי הפרקינסון, היה מוגבל. האופציה השנייה, שכרוכה בסיכון גדול יותר, הייתה לפתח מוצר משולב שמעביר את שני החומרים דרך העור - אבל האם ניתן להעביר את הלבודופה מבלי לגרום נזק?

"חשבנו בהתחלה שאת נושא הלבודופה דרך העור לא נצליח לפצח, ואם נצליח ייתכן ויהיו תופעות לוואי מקומיות חמורות בעור באזור העירוי, ולכן כדאי להישאר עם השילוב של קרבידופה עם לבודופה בבליעה - זו 'ציפור אחת ביד'. עודד החליט, בניגוד לדעת רוב החברה, ולמרות המשאבים הרבים הדרושים - לבדוק את שתי האופציות במקביל. מצד אחד להביא את מוצר הקרבידופה לניסוים קליניים, כגיבוי. במקביל לפתח את המוצר המשולב, וברגע שהוא יוכיח היתכנות, לנטוש את מוצר הקרבידופה. בסופו של דבר זה מה שהיה. הצלחנו לפתח את המוצר המשולב שמעביר גם קרבידופה וגם לבודופה ישירות לדם, ומוצר הקרבידופה התלוי במתן לבודופה בבליעה - ננטש".

המוצר המשולב גורם למעט תופעות לוואי בעור באזור החדרת המחט בהשוואה למוצר שמבוסס על קרבידופה בלבד. "אנחנו משערים שיהיו חולים שזה לא יתאים להם, כמו כל תרופה אחרת, אולם אנחנו באמת מאמינים שעבור רוב החולים, זה יהיה הפתרון שהם קיוו וציפו לו, שישנה את המשחק וישנה את כל אופן הטיפול במחלה".

"עודד רץ לגייס"

כמו רוב הסטארט-אפים, גם נוירודרם סבלה ממצוקת מזומנים. יעקבי-זאבי: "בדיעבד למדתי שכמה פעמים החברה הייתה במצב שבו לא היה ברור אם תוכל לשלם משכורות. אנחנו המדענים לא ידענו על זה, ההנהלה ביקשה להגן עלינו ולשחרר אותנו לעבודתנו. אבל ראינו שבכל קיץ עודד לא נוסע לחופש אלא רק רץ לגייס את הכספים".

רוב המשקיעים הגיעו מאירופה, רובם משקיעים פרטיים, שהגיעו בשיטת 'חבר מביא חבר' דרך המשקיעים רוברט טאוב ואווה באשר וכן בזכות הקשרים של המנכ"ל ליברמן שעבד באירופה בעבר. המשקיע הישראלי המשמעותי היחיד היה פרופ' שמואל קבילי, אנג'ל שמשקיע בחברות ביומד רבות.

יעקבי-זאבי: "רוב המשקיעים שלנו הם כאלה שלא הייתה להם קודם שום זיקה לישראל, והם אינם יהודים. מלבד רוברט טאוב. היום הם אומרים שבישראל קרה להם נס, כי זו אחת ההשקעות הכי טובות שלהם אי פעם. בסבב לפני ההנפקה נכנסה קרן קוריאנית שזו הייתה מבחינתה ההשקעה הראשונה בישראל, והם יעשו פי 6 על הכסף תוך פחות משנתיים. קיבלנו גם תמיכה מהמדען הראשי ומקרן מייקל ג'יי פוקס התומכת במיזמים בתחום הפרקינסון. לעומת זאת קרנות ההון סיכון בכלל לא רצו להשקיע, והקרנות הישראליות בפרט".

- מה הם אמרו?

"לא מזמן שמעתי את עודד צוחק על כך שאחד המשקיעים אמר לו שלחברה 'אין אסטרטגיית אקזיט'".

"תקופה גרועה"

נוירודרם ניסתה להפוך לציבורית בשנת 2010 ולהנפיק את עצמה בתל אביב. כחודש לפני ההנפקה החליטה החברה לבטל את ההנפקה, צעד שיתברר בדיעבד כאחד המוצלחים שלה. למרות שגופי ההשקעה בישראל לא הבינו את הפוטנציאל של נוירודרם, נציין כי חברת קפיטל פוינט, שהפכה כבר אחרי הקמת החברה לזכיינית של חממת אופקים וכך זכתה במניות של החממה בחברה, הייתה בעלת המניות הישראלית המשמעותית השנייה. מאחר שקפיטל פוינט נסחרת בתל אביב, ההשקעה בה אפשרה לציבור הישראלי להשקיע באופן עקיף בנוירודרם. קפיטל פוינט מימשה את רוב האחזקה שלה בשנת 2016 - ולא נהנתה מהאקזיט הגדול - אולם למרות זאת חילקה למשקיעיה דיבידנד משמעותי.

ארבע שנים אחרי ביטול ההנפקה החליטה נוירודרם לנסות את מזלה בנאסד"ק. בשנת 2014 הונפקו בניו יורק יותר מעשר חברות כחול לבן שעסקו בפיתוח תרופות. "הגענו כבר בסיום של הגל הזה. זו הייתה תקופה גרועה להנפקות, הייתה איזו בעיה עם הבנקאי שלנו שעזב יומיים לפני ההנפקה (בשל שערוריית שחיתות ומין - ג.ו.), וחברות ישראליות שנקלעו לקשיים שונים". ההנפקה של נוירודרם תומחרה במחיר ושווי נמוכים מכפי שהחברה ביקשה, וב-45 הימים הראשונים המניה נחתכה בכ-50%, כפי שקרה לרוב החברות הישראליות שהנפיקו באותה תקופה.

בשבוע האחרון של שנת 2014 נהנתה החברה משילוב של צירוף מקרים, מזל או אם תרצו קארמה חיובית. החברה התחייבה לפרסם את התוצאות של הניסוי הקליני הראשון שלה עד סוף השנה, אך התוצאות התעכבו והגיעו ב-30.12, אמצע חופשת החג. הבנקאים שליוו את החברה טענו שאין טעם לפרסם את התוצאות - כולם בחופשה ואיש לא יראה אותן.

יעקבי-זאבי: "לעודד היה חשוב לעמוד בהתחייבות שלו ולכן הוחלט לפרסם את התוצאות בחופשה. יצא שהם התפרסמו ביום מאוד שקט ודל בהודעות אחרות, ותפסו המון תשומת לב". החברה הכפילה את השווי שלה תוך יום אחד, במחזור מסחר עצום והעובדה הזו עוררה עניין בקרב גופי השקעה בנאסד"ק שאינם משקיעים בחברות קטנות או דווקא בחברות בתחום הבריאות. ביום אחד, כמעט במקרה, נוירודרם עלתה לליגת העל.

המשקיעים שנחשפו לחברה הבינו את היתרונות של המוצר: מצד אחד מוצר מופחת סיכון מבחינה רגולטורית. התרופה ידועה, הניסויים הראו כי היא יכולה לעבור דרך העור, ולכן הסיכון שהניסויים הקליניים של החברה ייכשלו באופן קולוסאלי כפי שיכול לקרות לתרופה חדשה, היה קטן.

לעומת זאת ההבטחה הייתה גדולה, אולי לא ממש כמו תרופה חדשה לגמרי, אולם הפורמולציה של החברה מוגנת פטנט, ממש כמו תרופה. לחברה היה סיכון טכנולוגי אמיתי בתחילת הדרך, שהמוצר כלל לא יעבוד, אבל כאשר היא הגיעה לנאסד"ק הסיכון הצטמצם משמעותית. בנוסף, בזמן שחלף מאז ההנפקה, נכנס לשימוש ניתוח שנועד להעביר לבודופה לדם באופן רציף - טיפול שאינו קשור לחברה.

כאשר השוק גילה כי נוירודרם יכולה להחליף ניתוח באמצעות משאבה לא פולשנית, המניה שוב טיפסה. "חלק מהמטופלים ידחו את הניתוח למשך כמה שנים וחלקם לא יצטרכו אותו בכלל", אומרת יעקבי-זאבי. כיום נוירודרם עורכת ניסוי בארה"ב וניסוי נוסף באירופה, כך שהמוצר שלה אינו חף מסיכון, אולם המשקיעים בחברה יקבלו בקרוב את תמורת הרכישה והאקזיט שלהם כבר מובטח.

- ההנפקה שינתה את התרבות הארגונית של נוירודרם? פתאום היה לכם כסף.

"החברה צמחה מ-18 ל-80 עובדים, ועברנו למשרדים חדשים, אבל נשארנו - לא נגיד צנועים, אבל לא התחלנו להוציא כספים מוגזמים. בכל זאת עמדו לפנינו ניסויים קליניים יקרים. התחושה שלי היא שלמרות השינויים הגדולים, שמרנו על התרבות הארגונית".

מ-2008 ועד זמן קצר לפני ההנפקה ב-2014, עבדו בחברה כתריסר עובדים כמעט ללא תחלופה. יעקבי-זאבי ניהלה שישה מתוכם והשאר עסקו בניהול, בהם המנכ"ל עודד ליברמן, סמנכ"ל התפעול ד"ר אלון יער (כיום משמשת בתפקיד תמי ירדני), סמנכ"ל הייצור ובקרת האיכות ד"ר שרון כהן-ורד והסמנכ"ל לתחום הרפואי ד"ר שלה אורן.

"כל האנשים הללו הצטרפו לאחר שהחברה ערכה רק ניסוי קליני אחד קטן. רוב החברות בשלבים הללו לא מגייסות מנהלים בתחומים האלה, אולם עודד התייחס לנוירודרם כבר בשלב הזה לא כסטארט-אפ אלא כמעין חברת פארמה קטנה. הוא הרבה לומר כי חברות שלא לוקחות בחשבון את הייצור, האיכות והניסויים הקליניים כבר בשלב המו"פ, משלמות מחיר כבד מאוחר יותר. לכן הוא גם גייס רק אנשים עם ניסיון (ראו מסגרת)".

יעקבי-זאבי מדגימה את חשיבות הצוות המנוסה בשלבים הראשונים של החברה: "העובדה שהייתה לנו מנהלת ייצור מנוסה (שרון כהן ורד) כבר בשלב פיתוח הפורמולציה, הובילה לכך שהחלפנו רכיב בפורמולציה, שלא הייתה שום בעיה להחליפו, ברכיב אחר יותר מוכר. זה חסך לנו הרבה עבודה.

"למעשה החברה התנהלה לפי הספר מהיום הראשון, גם כשהיינו חנוקים כלכלית וגם בתקופות הפחות חנוקות. הניסויים היו מסודרים, ללא עיגול פינות, התיעוד היה מדויק, הייצור היה באתרים הטובים וכל התקשורת הייתה באנגלית".

- מה אתם עושים היום? לכאורה התפקיד המשמעותי שלכם נגמר אחרי שהכנתם את הפורמולציה.

"המשכנו לשפר את הפורמולציה בין הניסויים, היו כמה שינויים בדרך שהקנו לה יציבות יוצאת דופן וגם הגנה פטנטית ארוכה יותר. הפטנטים הם כולם שלנו - 'נוירודרם הום מייד'. היום אנחנו נותנים תמיכה לייצור ולשילוב בין הפורמולציה של המשאבה".

- ההנפקה והרכישה הם אירועים מדהימים אבל זה גם הסוף של נוירודרם במתכונת המוכרת. הגשמת החלום שמה לו קץ.

"נוירודרם הביאה אותי למקומות חדשים לגמרי. להמציא רעיונות, לפתור בעיות כימיות ולכתוב פטנטים - את זה אני יודעת, אבל להביא משהו לשוק שהוא אמיתי ובאמת משמש חולים - זו פעם ראשונה עבורי, וזה מאוד מרגש. יש לי הרבה רעיונות נוספים על הנייר. הלוואי שהם יזכו לגורל דומה.

"קיוויתי בשביל החברה שהיא תירכש, בעיקר בשביל המוצר כי משווק בינלאומי הוא הגורם הנכון להביא את המוצר הזה לשוק באופן שימקסם את פוטנציאל ההצלחה שלו. אין ספק כי לחברה כוח אדם איכותי שיודע לפעול היטב כצוות. מדובר היום באחת הקבוצות הכי גדולות והכי מתוקצבות ובוודאי הכי מנוסות, שהיא ייעודית לפרקינסון. גם בתוך תאגידי ענק, הקבוצה הייעודית לפרקינסון היא לא בהכרח גדולה יותר. מה יקרה הלאה - אנחנו לא יודעים".

העובדת שהצטרפה בגיל 70 ונפטרה לפני האקזיט

אחד הגורמים שתרמו להצלחה של נוירודרם הוא ההחלטה לחפש עובדים מנוסים. אחת העובדות שגויסו לחברה היא מארה נמס, שהייתה אז כבר בת 70.

נמס עבדה בחברה שנים רבות ונפטרה חודשים ספורים לפני האקזיט. "מארה הייתה אחת הכימאיות המדהימות שפגשתי", אומרת יעקבי-זאבי, "והפורמולציה הזו לא הייתה קיימת בלעדיה.

"כשמארה הגיעה היא עבדה כאן בכלל במשרה חלקית, אחר כך מלאה, אחר כך היא חלתה בסרטן וכשהחלימה, חזרה לעבוד כאן יומיים בשבוע, אך גם במתכונת המצומצמת הזו היא תרמה לנו כל כך הרבה. גם כשהסרטן חזר וממש עד השלב הסופי, כולל השבועות האחרונים, היא כל הזמן קראה וחשבה וייעצה לנו. היא הייתה שם כדי לעזור לנו.

יעקבי-זאבי מוסיפה כי "מארה הייתה אהבה גדולה של כולנו - תמיד חושבת על כל אחד, עם משהו אישי קטן לחלק, תמיד מחייכת ונלהבת מהעבודה, וזאת למרות שלא היו לה חיים קלים.

יעקבי-זאבי אומרת כי "היא אהבה לעשות כל דבר בידיים, לא חשבה ונתנה לאחרים לבצע אלא רצתה להרגיש את העבודה".

"אחרי האוורסט אני רוצה לטפס על הקילמנג'רו"

כאשר אורון יעקבי-זאבי לא ממציאה פטנטים חדשים בתחום התרופות, היא מטיילת, ולפעמים היא מגיעה די רחוק וגבוה. "לפני שנה הבן שלי נסע לטייל בהימלאיה, וכשהיה שם אמר לי - אני כל כך נהנה כאן ואני בטוח שגם אתם תיהנו. הוא קנה שני כרטיסים עבורנו, וכך התייצבנו, אני ורוני שלי (בעלה) והתחלנו לטפס על האוורסט".

יעקבי-זאבי לא הגיעה לפסגה של ההר הגבוה בעולם, אולם גם לאתר הלינה הראשון על גבי ההר, לא פשוט להגיע ומעטים עושים זאת. "התחלנו את המסע לאט לאט, למרות שלא התאמנו. הייתה לי תיאוריה שאם נלך לאט, נתרגל לגובה והסיכון למחלת גבהים יהיה נמוך יותר, ובאמת לא חלינו, אבל היה מאוד קשה והייתה תחושה מאוד משמעותית של התגברות על הקושי. בהתחלה ניסיתי להיות גיבורה, לקחת עליי את התרמיל ולהתעלם מהקשיים. בשלב כלשהו לא הצלחתי לעלות אפילו מדרגה, אז רוני עזר לי. עכשיו אני רוצה לטפס על הקילמנג'רו".

- אז אתם אורון ורוני?

"כן, אמא שלי אהבה את השם אורון, ואמרה - מה שייוולד, בן או בת, זה יהיה השם. אז עוד לא ידעו לבדוק. השם עשה לי המון בעיות כשהייתי קטנה, כי אז עוד לא קראו לבנות בשמות של בנים. לילדים לא הייתה בעיה, הם מתרגלים מהר, אבל המבוגרים הסתכלו עליי מוזר ושאלו 'זה לא שם של בן?'. חשבתי לשנות לאורנה, אך בסופו של דבר החלטתי לשמור אמונים לשם".

- זה חישל אותך?

"לא, ואני לא רואה את עצמי כאדם מחושל במיוחד, למרות הטיפוס על האוורסט".

המסע של נוירודרם

2008

החברה מנהלת ניסוי להעברת החומר לבודופה דרך העור. החומר עובר אך הנזק לעור חמור

2009

המשקיעים מחליטים לסגור את החברה, אך לאפשר לה לפעול זמן קצר בניסיון למצוא פיתרון אחר

2010

ניסוי מוצלח במוצר הקרבידופה מאפשר לחברה להמשיך לגייס הון

2010

החברה שוקלת הנפקה בתל אביב אבל מוותרת על המהלך

2009-2013

החברה סובלת ממצוקת מזומנים ומתלבטת אם להסתפק במוצר הבסיסי (קרבידופה) או להמר על מוצר משולב ובוחרת בסוף בפיתרון המורכב יותר

2014

החברה מנפיקה בנאסד"ק נגד כל הסיכויים. מניות החברה מאבדות כ-50% מערכן בחודשים הראשונים

בהמשך תוצאות ניסוי מתפרסמות בתזמון מוצלח. שווי החברה מוכפל תוך יום ומשקיעים גדולים מתחילים להתעניין בה

2014-2017

נוירודרם נמכרת תמורת 1.1 מיליארד דולר