באולמה של השופטת רות פוזננסקי-כץ התקיים היום (א') דיון בשאלה האם להרחיק ממשרד התקשורת את שלמה פילבר, מנכ"ל המשרד החשוד בקידום אינטרסים של בזק במשרד התקשורת - הרחקה אותה ביקשה רשות ניירות ערך באמצעות נציגה עו"ד ערן שחם-שביט - או להסתפק בהשעייתו עד תום החקירה, כבקשת סנגוריו, עורכי הדין דרור ארד-אילון ויובל נחמני.
השעיה של פילבר תשמר חלק מזכויותיו הסוציאליות כעובד מדינה, ביניהן חלק משכר עבודתו. לעומת זאת, הרחקה ל-90 יום, כבקשת רשות ניירות ערך, תשלול ממנו את משכורתו.
בסוף הדיון (כפי שיפורט להלן) החליטה השופטת כי בשלב זה פילבר יורחק ממשרד התקשורת למשך 30 יום נוספים.
הדיון היום קיבל משנה חשיבות, לאחר שבשבוע שעבר החליטה נציבות שירות המדינה להחזיר לבית המשפט את ההכרעה בשאלה הרגישה של ההשעיה: בדיון הקודם בבית המשפט הובהר כי פילבר מסכים להשעייתו הזמנית ממשרד התקשורת, ולפיכך דחה בית המשפט את הדיון בנושא עד להכרעת הנציבות, שהייתה אמורה להתקבל לאור פניית התנועה לאיכות השלטון וממצאי דוח מבקר המדינה. כאמור, הדיון בנציבות בוטל, ותחת זאת שוגר אל באי-כוחו של פילבר מכתב המבהיר כי הנציבות ממתינה להחלטתו של בית המשפט (היום) באשר להגבלות שיוטלו עליו במסגרת שחרורו ממעצר.
עוד דן היום בית המשפט בהגבלות על עדי קאהן-גונן, יועצתו הבכירה של פילבר, החשודה בעבירות דיווח על-פי חוק ניירות ערך ובעבירות מירמה והפרת אמונים על-פי חוק העונשין - טוהר מידות, בכך שקידמה, על-פי החשד, את האינטרסים של בזק במשרד התקשורת, יחד עם פילבר. כבר בדיון הקודם הוטלו על קאהן-גונן מגבלות שונות, בהן איסור על עיסוק בענייני קבוצת יורוקום/בזק/חלל תקשורת, וזאת לאחר שרשות ניירות ערך טענה כי החשדות והראיות בעניינה התגברו.
חשודה נוספת בפרשה, שבעניינה דן היום בית המשפט היא מזכירת בזק, עו"ד לינור יוכלמן, שהיא גם יד-ימינו של הבעלים שאול אלוביץ'. יוכלמן נחקרה בסוף יוני ברשות לניירות ערך בחשד שתיאמה העברת מידע לאלוביץ' בכל שלבי המשא-ומתן בעסקת בזק-yes.
יוכלמן נחשבת למקורבת מאוד לאלוביץ'. בשנים האחרונות היא זכתה לקידום משמעותי בבזק, ולאחרונה קיבלה את תפקיד היועצת המשפטית של החברה.
הדיון על יוכלמן התקיים ראשון, אחריו הדיון על קאהן-גונן ולבסוף הדיון בעניינו של פילבר.
יוכלמן: "נוצר בור בחברה"
בדיון בעניינה של יוכלמן, נציג רשות ניירות ערך, עו"ד שחם-שביט, הגיש דוח סודי לבית המשפט וציין כי הרשות מבקשת להמשיך את התנאים המגבילים שהוטלו על יוכלמן. הוא הזכיר לבית המשפט כי בהחלטותיו הקודמות נקבע כי יש חשד סביר ומבוסס בעניינה, וכי הראיות מקימות חשש ממשי לפעולת שיבוש.
עו"ד שחם-שביט ציין כי מעמדה של יוכלמן הוא של שכירה בחברה, ולפיכך רשות ניירות ערך ביקשה לפלח את העיסוקים לכאלה שבהם היא יכולה להמשיך ולכאלה שלא. "ניואנסים כמו עבודה בחברת פלאפון - אפשר לשקול, אבל בקשתנו להרחיק אותה מבזק עומדת בעינה".
בא-כוחה של יוכלמן, עו"ד בעז בן-צור, ביקש מבא-כוח הרשות: "תאשר לי שימי המעצר של יוכלמן כיסו את ימי המעצר של האחרים, ועוד נותר עודף". עו"ד שחם-שביט השיב: "לא ספרתי".
בן-צור: "הבקשה היא להרחיק מעיסוק אחרי חודש וחצי שהחשודה נמצאת מחוץ לחברה. כמעט ולא נמצאה פסיקה בתומכת בכך, בשל הפוגענות שבהרחקה מעיסוק בשלב כזה, כשכל מה שיש זה חקירה. לבטח אחרי תקופה של חודש וחצי. היא מממנת מכיסה את ההרחקה באמצעות ימי חופשה. אחד מיסודות האוטונומיה של אדם היא הפגיעה במשלח-ידו, ונקבע שזו זכות יסוד חוקתית".
עו"ד בן-צור המשיך וטען: "לא ברור איזו דוקטרינה משפטית יכולים להחיל על העברת מידע מוגבל מדיוני וועדה. חשד סביר לביצוע עבירה? אין עבירה בנסיבות מסוימות בהעברת מידע. אין הוראה בחוק שמונעת העברת מידע באופן הזה".
עוד הוסיף ואמר עו"ד בן-צור כי בליבת המשא-ומתן לאישור העסקאות, יוכלמן לא ישבה.
בא-כוחה של יוכלמן טען כי "לא הגיוני שאצלנו מבקשים הרחקות דרסטיות. מבחינת ההיררכיה - יוכלמן לא יכולה להגיע למשרד אחר, אבל אחרים שנחקרו באזהרה חזרו לחברה, תוך שנאסר עליהם לדון בעניינים הקשורים לחקירה בלבד, והם לא הורחקו באופן כללי".
השופטת רות פוזננסקי-כץ ציינה כי "נוכח הראיות שהוצגו בפניי, אני לא יודעת אם היא יכולה לחזור לעבודה ולתפקד כתמול-שלשום".
יוכלמן עצמה ביקשה לדבר וציינה כי "נוצר בור משמעותי בחברה. יו"ר הדירקטוריון הנוכחי דוד גרנות ביקש להקדים ככל האפשר את חזרתי לחברה, כיוון שנוצרה עבודה בעומס רב על העובדים. אנו בעיצומה של תקופת דוחות כספיים של בזק".
השופטת ציינה כי "תפקידו של בית המשפט הוא לפקח על הליך החקירה ומנגד לוודא כי זכויותיהם של החשודים אינן נפגעות יתר על המידה. הזכות הרלוונטית לענייננו היא הזכות לחופש העיסוק".
השופטת קבעה כי "המתווה שהצעתי התקבל על-ידי בא-כוח החשודה, כדלקמן: החשודה תימנע מלהתייצב במשרדי חלל תקשורת, yes, משרד התקשורת ומשרדי בזק לתקופה של 14 יום מהיום, קרי עד יום 20.8. החשודה לא תיצור קשר עם נושאי משרה בחברות, לרבות חברי דירקטוריון. בנוסף, החל מיום זה ולתקופה של 45 יום החשודה תימנע מלהתייצב בחברות yes וחלל תקשורת. בכל הנוגע למשרדי חברת בזק, החל מיום 20.8 ועד יום 3.9 תוכל החשודה לעבוד מביתה".
בא-כוחה של יוכלמן, עו"ד בן-צור, מסר בתגובה: "בית המשפט קבע החלטה מאוזנת ומידתית. הוא הביע עמדה שאין יסוד לבקשת רשות ניירות ערך להרחקה כוללת".
לינור יוכלמן / צילום: אביב חופי
קאהן-גונן הועברה לתפקיד אחר
בדיון בנוגע לעדי קאהן-גונן, היועצת הבכירה של מנכ"ל משרד התקשורת שלמה פילבר - שלא התייצבה עקב אישור מחלה - בא-כוחה, עו"ד גיל עשת, העביר לשופטת הסכמות אליהן הגיעו הצדדים.
לפי הסכמות אלה, קאהן-גונן הועברה מתפקידה לתפקיד אחר במשרד התקשורת (במחלקת הדואר) - שלא פוגע בזכויותיה - ל-60 יום, בתנאים מגבילים מסוימים, וכן הוצגה הסכמה על סכומי הערבויות. בנוסף הוצגה הסכמה אודות נסיעה משפחתית לחו"ל, כאשר לצורך כך יוסר זמנית צו עיכוב יציאתה מהארץ.
השופטת קיבלה את ההסכמות ונתנה להן תוקף של החלטה.
עו"ד ד"ר גיל עשת, המייצג את עדי קאהן-גונן, מסר: "עדי קאהן-גונן היא עובדת מדינה מקצועית, מסורה ומוערכת ביותר, בעלת ותק של 15 שנים במשרד התקשורת. עדי עבדה תחת 5 שרי תקשורת ו-6 מנכ"לים שונים. היא קודמה בעקביות בתפקידיה וזכתה תמיד להערכה ולאמון מכל הממונים עליה. במסגרת עבודתה עם השר כחלון היא הובילה את רפורמת הסלולר ולאחר מכן עמדה מטעם המשרד מול כל גופי התקשורת הגדולים בישראל. בכל השנים הללו היא זכתה לשבחים על תפקודה, מקצועיותה והגינותה.
"בחקירתה נתנה עדי תשובות מלאות לכל השאלות שנשאלה ושיתפה פעולה באופן מלא עם החוקרים. היא מסרה הסברים מפורטים על אופן התנהלותה ועל ההחלטות שקיבלה כיועצת מקצועית למנכ"ל המשרד. עדי הסבירה לחוקרים כי כל פעולותיה נעשו לקידום האינטרס הציבורי, לטובת משרד התקשורת, בהתאמה מלאה להנחיות המשרד ובהתאם לחוק.
"עדי הדגישה בחקירה כי בשנתיים האחרונות פעלה, כמו תמיד, בהתאם להנחיות המנכ"ל והשר ובהתאם לכללי העבודה ולייעוץ המשפטי הנהוגים במשרד. בשנים אלה לא הייתה מעורבת ,ולא היה ידוע לה על כל פעילות שאינה תקינה. היא הוסיפה כי כלל לא הייתה מעורבת בחלק מהנושאים או המהלכים שלפי פרסומים בתקשורת נמצאים היום בחקירה.
"חשוב להדגיש כי עדי לא הושעתה מתפקידה בעקבות החקירה ואף לא הורחקה בצו בית משפט ממקום עבודתה. מתוך הבנה לחשיבות החקירה ומתוך רצון שהחקירה תהיה יעילה ומהירה, הסכימה עדי לעבור, לתקופת ביניים, לתפקיד אחר במשרד התקשורת, וזאת עד למיצוי החקירה. מיד עם סיום החקירה בכוונתה לדרוש לחזור לתפקידה ולמעמדה הקודם במשרד. אנו מאמינים כי בתוך זמן קצר יובהר כי לא נפל כל דופי במעשיה".
"חשד שפילבר לא רק חטא בעצמו אלא החטיא אחרים"
באשר למנכ"ל משרד התקשורת, שלמה פילבר - נציג רשות ניירות ערך, עו"ד שחם-שביט, ציין כי הרשות עומדת על בקשתה הקודמת להרחקה של 90 יום.
עורכי הדין יובל נחמני ודרור ארד-אילון, באי-כוחו של פילבר, ציינו כי משנציבות שירות המדינה לא תדון בכך - הם מושכים את הסכמתם לאי-הגעה למשרד. הם ציינו כי "אם נגיע לנציבות, והיא תחליט שלא להשעות - תהיה בכך עילה להגיש בקשה להרחקה".
השופטת העלתה את האפשרות שהנציבות היא זו שתדון ותחליט, אולם עו"ד שחם-שביט ציין כי ההליך מול הנציבות נולד מהחקירה שבה פתחה רשות ניירות ערך. הוא הסביר לשופטת למה יש להרחיק את פילבר באופן כולל, ולא לאפשר לו שיבה לעבודה במגבלות כהנה ואחרות ובצורה מדורגת כזו או אחרת: "אנו סבורים כי ההסתרה מצדו של פילבר הייתה מכוונת ושיטתית. הוא לא פעל לבדו אלא גייס את העוזרת שלו, וזו חומרה יתרה". הוא הוסיף כי "קיים חשד שפילבר לא רק חטא בעצמו אלא החטיא אחרים".
עו"ד שחם-שביט הוסיף כי "אם פילבר מפר החלטת השעיה של הנציבות - לא כתובה בחוק מה תהיה הסנקציה. אבל אם הוא מפר הרחקה - יש סנקציות ברורות, והראשונה שבהן היא של תשלום הערבות".
שחם-שביט ציין כי ישנן ראיות שמחזקות את עבירת המרמה, וביניהן "גרסאות מתפתחות, שמבססות את החשש שאין לתת אמון", והגיש לבית המשפט מסמכים לעיונה של השופטת פוזננסקי-כץ.
עו"ד ארד-אילון שאל: "למה מנכ"ל משרד התקשורת - רגולטור - לא יכול לחזור לעבודה, ואילו עובדי החברות הפרטיות כן יכולים? ולמה הרחקה פיזית? ולמה לא רק לשבועיים?".
הוא המשיך ושאל: "אם עדי קאהן-גונן, שכרגע עובדת בדואר, תצטרך לשאול משהו בעניין הדואר - איך זה יכול להיות שהיא לא תהיה עם פילבר בקשר בשאלות שאינן קשורות לחקירה?".
השופטת פוזננסקי-כץ ענתה כי זה הצורך נוכח הראיות שהוצגו בפניה, וכי שבועיים לא יספיקו נוכח "מצעד הנחקרים". השופטת ציינה, טרם מתן ההחלטה, כי נדרש חודש נוסף להרחקה.
לבסוף, השופטת קבעה כי הבקשה להארכת התנאים המגבילים של 90 יום תיענה בצמצום - בחודש נוסף אחד בו יורחק פילבר מהמשרד. "גם אם ניתן למנוע את חזרתו של פילבר באמצעות השעיה, אין מקום להידרש לכך במסגרת תנאי שחרור בערובה לפי חוק המעצרים", קבעה השופטת. "בשלב בו אנו נמצאים, עליי להכריע בשאלת התנאים המגבילים, ולא להותיר את שאלת ההשעיה לנציבות".
השופטת המשיכה ותיארה כי הוצגו בפניה חומרים מהם למדה על החשד הסביר בעניינו של פילבר, וכי במצב זה "הכף נוטה לטובת האינטרס החקירתי ואינטרס הציבור על דרך של קבלת התנאים המבוקשים. עם זאת, כדי לצמצם את הפגיעה בחופש העיסוק של החשוד, מצאתי מקום לצמצם את הבקשה ל-30 יום, ובאי-כוח הצדדים הסכימו".
היא קבעה כי "החשוד לא ייצור קשר עם מי מעובדי משרד התקשרות או משרד המשפטים או חברת בזק/yes/חלל תקשורת למשך 30 יום. הוא לא יעסוק בנושאים הקשורים במישרין או עקיפין לחברת בזק/yes/חלל תקשורת או חברות שבקבוצת יורוקום או קבוצת בזק, למשך 30 יום".
עוד קבעה השופטת כי פילבר יתייצב לחקירה לכשיידרש, וכי דרכונו יוסיף להיות מוחזק בידי רשות ניירות ערך. כמו כן, צו עיכוב היציאה מהארץ שהוצא בעניינו ימשיך לעמוד בתוקפו. הערבות הבנקאית - על סך 400 אלף שקל - תעמוד בעינה להבטחת כל תנאי השחרור.
ככל שהרשות תבקש להאריך התקופה של ההרחקה - תוגש בקשה מתאימה, וזו תידון ביום 17.9.17 בשעה 14:00.
צו איסור הפרסום על פרטי החקירה הוארך בשבועיים.
בתום הדיון מסר עו"ד ארד-אילון: "כפי שהתברר במהלך הדיון בקשת המדינה ל-90 יום של הרחקה התקבלה חלקית בלבד. בכל חקירותיו לא צוין שקיבל טובת הנאה. הראינו לבית המשפט שרוב ההחלטות שקיבל הכבידו על בזק".
האם ארי הרו ישפיע?
חקירת פרשת בזק החלה ברשות ניירות ערך כחקירה של התנהלות נושאי משרה בכירים בבזק וב-yes בקשר לעסקת רכישת yes על-ידי בזק מקבוצת יורוקום. לפי החשד, בעל השליטה בבזק והיו"ר, שאול אלוביץ', ושאר החשודים בפרשה - בהם מנהל הכספים של yes, מיכאל (מיקי) ניימן; מנכ"ל yes, רון אילון; ואור אלוביץ', בנו של שאול אלוביץ' - ביצעו פעולות מלאכותיות שונות לטובת אלוביץ' ובהנחייתו בקשר לעסקה, ואלה השפיעו על דיווחיה של בזק.
בהמשך הסתעפה החקירה, ולמאגר החשודים ההולך וגדל נוספו עוד חמישה: השלושה שבעניינם דן היום בית המשפט - מנכ"ל משרד התקשורת, שלמה פילבר; עוזרתו האישית ויועצתו הבכירה, עדי קאהן-גונן; מזכירת בזק, לינור יוכלמן - וכן שניים שבינתיים שוחררו בתנאים מגבילים: מנכ"לית בזק, סטלה הנדלר, ועמיקם שורר, שכיהן כדירקטור בחברות בזק, חלל תקשורת ו-yes.
תמונת החשדות המצטיירת היא של בעלי השליטה ונושאי משרה בכירים בחברות ציבוריות ומובילות במשק, שנהגו בכספי החברה כבשלהם, קידמו את האינטרסים האישיים שלהם, העבירו מידע אסור בלי מעצורים וקיבלו בתוך כך מיליארדי שקלים. הדרמה הזאת התרחשה לכאורה מתחת לאף של ציבור המשקיעים ועל גבו.
במהלך הדיונים במגבלות שיוטלו על החשודים בפרשה, טענה המדינה כי החשודים בתיק פעלו כ"מכונה משומנת לביצוע פעולות מלאכותיות, כדי שיניבו תמורה מקסימלית בסך של כ-170 מיליון שקל לאלוביץ'".
בסוף השבוע פורסם כי ארי הרו, ראש סגל ראש הממשלה לשעבר, יסכים לשמש עד מדינה במה שנראה כרגע שיחזק את הראיות נגדו בפרשה שכונתה "תיק 2000", העוסק בשיחות ראש הממשלה נתניהו עם מו"ל ידיעות אחרונות, ארנון (נוני) מוזס.
לפי מידע שבידי "גלובס", הרו עשוי למסור למשטרה מידע לא רק על יחסי נוני מוזס-נתניהו, אלא גם על יחסי נתניהו ושאול אלוביץ'. גורם המקורב להרו אמר בשבוע שעבר ל"גלובס": "אם ארי הרו יפתח פה על אלוביץ', הוא עשוי לסבך עוד יותר את אלוביץ', החשוד בקבלת דבר במירמה בפרשת בזק. הרו מכיר טוב מאוד את מערכת היחסים הקרובה בין נתניהו לאלוביץ' ויודע הרבה מאוד דברים שאחרים לא יודעים. כולם מדברים על מנכ"ל משרד התקשורת, שלמה פילבר בהקשר של אלוביץ', אבל מהרו הוא צריך לחשוש".
אלוביץ', יודגש, שולל את הדברים הללו. עורכי דינו, ז'ק חן ומיכל רוזן-עוזר, מסרו כי "מדובר בקשקוש גמור. אלוביץ' כלל אינו מכיר את ארי הרו, ומעולם לא דיבר איתו".
תיקונים ששירתו אינטרסים
מה שהחל כחקירת אי-סדרים בעסקת "בזק-yes", הפכה במהרה ל-3 פרשות - האחת עוסקת בחשדות בנוגע להוצאת מסמכים וחומרים מסווגים מישיבות בזק; השנייה - בחשדות בנוגע להתנהלות של בכירים ונושאי משרה סביב עסקאות בעלי עניין - בזק-yes ו-yes-חברת חלל; והשלישית - בנוגע לעבירות דיווח וטוהר המידות של מנכ"ל משרד התקשורת פילבר והעוזרת האישית והיועצת הבכירה שלו, עדי קאהן-גונן, עת קידמו אינטרסים של בזק במשרד התקשורת.
על-פי החשד, פילבר העביר לידי בזק מסמכים מסווגים וכן ניירות עמדה פנימיים, תכתובת ומסמכים מדיונים בין-משרדיים. זאת עשה בשיטתיות ובהסתרת העניין מבעלי תפקידים במשרדו. בזק, מהצד השני, נהגה על-פי החשד להעביר לפילבר תיקונים למסמכים הללו, שהתקבלו ואף קיבלו ביטוי משמעותי בתוצרים הסופיים. התיקונים שירתו, על-פי החשד, את טובת בזק ואת האינטרסים הכלכליים שלה ושל החשודים האחרים.
בפרשה זו, בה נחשדים פילבר, שאול ואור אלוביץ', הנדלר ושורר, בחשד לקידום אינטרסים של בזק במשרד התקשורת, שימש לכאורה פילבר "חפרפרת" שהעבירה מידע לבזק. "החפרפרות" בפרשה המקבילה הנחקרת היו, לכאורה, הנדלר ויוכלמן, שהעבירו לבעל השליטה בבזק אלוביץ' מידע בנוגע לעסקאות בזק-yes ו-yes-חברת חלל, וסייעו לו לקדם אותן.
כתבות
ני"ע
