נותני השירותים הפיננסיים מתריעים: "הבנקים מערימים קשיים"

איגוד נותני שירותים פיננסים מוסדרים קורא למשרד האוצר ולבנק ישראל לקבוע כללים ברורים ובאופן מיידי ליחס של הבנקים כלפי אותם גופים, וזאת בטרם מרבית השחקנים בענף יקרסו וייעלמו.

במכתב שהגיע לידי "גלובס", כותב האיגוד כי הבנקים מערימים קשיים רבים בפעילות השוטפת של אותן חברות, המקשה על המשך קיומן. "בקשה לפתיחת חשבון נתקלת כמעט באופן תמידי בסירוב אוטומטי עם טענות שונות ומגוונות. תהליך זה, עבור חברה ללא שום היסטוריה או רקע שליליים, עלול לקחת במקרה הטוב חצי שנה. בפועל מאות גופים בענף התייאשו ופועלים ללא חשבון בנק", נכתב במכתב.

מזה תקופה מתלוננים נותני שירותי מטבע ליחס בעייתי מהבנקים, שהגיע פעמים רבות גם לתביעות בביהמ"ש מצידם. בימים אלה רשות שוק ההון, בראשות דורית סלינגר, נמצאת בתהליך של מתן רישיונות לנש"מים. בבנקים מציינים כי כאשר יקבלו אותן חברות רישוי, אז ניתן יהיה להסיר מהם את המגבלות החלות היום, אולם באיגוד דוחים את הטענה הזו.

"בכל פעם אנחנו שומעים תירוץ אחר. עכשיו אומרים 'בואו נחכה שהענף יהיה מוסדר'. אבל התחום כבר היה מוסדר. עכשיו המדינה החליטה לשנות את הפיקוח וההסדרה. למה בתקופת הביניים הזו החברות צריכות להיענש, ועלולות למצוא עצמן על סף קריסה", אומר עו"ד אורי גולדמן המייעץ לאיגוד בנושא רגולציה ומשפט. עוד הוא מוסיף: "לא קיבלנו שום הבטחה שאחרי מתן הרישיונות לא יהיו יותר מגבלות על החברות בענף, ולכן נראה שהבנקים משתמשים בנושא הרישוי רק כתירוץ התורן".

באיגוד אומרים כי גם לא ניתן לחכות עד לסיום תהליך הרישוי מצד רשות שוק ההון, שאמור לקחת לפחות עד סוף השנה. כיום יש למעל ל-1,500 חברות בתחום שירותי המטבע והשירותים הפיננסים הנוספים, ובאיגוד טוענים כי מדי שבוע 5-6 גופים נסגרים בגלל הקושי בעבודה מול הבנקים. "מכיוון שקיים קושי רב בפתיחת חשבון חדש, נוצר מצב שלקוחות אלה הינם לקוחות שבויים, הזוכים כל פעם מחדש 'לגזרות' של הנחיות חדשות או קיצוצי הטבות נוספים" כותבים באיגוד.

עוד טוענים באיגוד כי הבנקים מטילים איסורים שונים כמו איסור העברת כספים בין החשבונות או לצד ג', הפקדת מזומן בכספומט, מגבלות פעילות לשעות מסוימות ומגבלות על ביצוע פעולות בערוצים הדיגיטליים. במכתב הם מציינים כי כבר בחודש מארס האחרון נערכה פגישה של נציגי האיגוד עם נציגי בנק ישראל בנושא, והוצגו הצעות לשיפור המצב, אולם מאז לא אירע דבר בנושא. על רקע זה קוראים באגוד לשר האוצר ולבנק ישראל להתערב באופן מיידי ולקבוע נהלי עבודה ברורים לבנקים אל מול חברות במגזר זה.

"נדרשת התערבות רגולטורית דחופה לצורך מתן כלים ויצירת ודאות הן במערכת הבנקאית והן בקרב נותני השירותים הפיננסיים המסודרים, זאת על מנת שנוכל להמשיך ולהציע לציבור הכללי ולמגזר העסקי מקורות מימון נוספים", כותבים באיגוד.

"נראה כי התעמרות זו של המערכת הבנקאית נובעת, בראש ובראשונה, מרצון לפגוע באלטרנטיבת המימון החוץ בנקאית שמציעים הגופים החוקיים הפועלים בתחום ומתוך רצון להמאיס עליהם את עיסוקם. כל זאת בכסות של מניעת הלבנת הון".

במערכת הבנקאית פוסלים את הטענה, ומציינים כי סקטור הנש"מים (נותני שירותי מטבע) נחשב בישראל כמו גם במדינות אחרות כמגזר בסיכון גבוה. "הדבר בא לביטוי בדיונים של רשויות וכן במסמכי הערכה בינלאומיים. לכן הבנקים חייבים בניהול סיכונים מוגבר, שכן הם עלולים להיות מנוצלים להלבנת הון, ואף עלולים להימצא גם כאחראים, למשל אם בדיעבד יתברר שלא פעלו כנדרש", אומר גורם במערכת הבנקאית.