בגלל פשעי סייבר: האוניות חוזרות להשתמש בטכנולוגיית רדיו

הסכנה של התקפות סייבר נגד מערכות הניווט הלווייני של אוניות גורמת למדינות לחזור אחורה בזמן ולפתח מערכות גיבוי שמתבססות על טכנולוגיית רדיו משנות מלחמת העולם השנייה.

אוניות משתמשות במערכות GPS ומכשור דומה שמתבסס על שיגור וקליטת איתותי לוויינים. אלא שמומחים רבים אומרים שהאיתותים הללו חשופים לשיבוש על ידי האקרים.

כ-90% מהסחר העולמי מתבצע דרך הים, בדרך כלל בנתיבים עמוסים באוניות מטען. שלא כמו מטוסים, לאוניות אין מערכות גיבוי לניווט אם ה-GPS שלהן מפסיק לתפקד, והן מסתכנות בעלייה על שרטון או בהתנגשות עם כלי שיט אחרים.

דרום קוריאה מפתחת כעת מערכת ניווט חלופית שמשתמשת בטכנולוגיה מבוססת יבשה שנקראת eLoran, וארה"ב מתכננת ללכת בעקבותיה. גם בריטניה ורוסיה בוחנות גרסאות של הטכנולוגיה הזו, שעובדת על איתותי רדיו.

המאמץ הזה בא אחרי סדרת שיבושים של מערכות ניווט של אוניות בחודשים ובשנים האחרונות. לא ברור אם השיבושים קשורים להתקפות מתוכננות מראש. מומחי ניווט אומרים שגם אפקטים של מזג אוויר שנובעים מהשמש יכולים להוביל לאובדן של איתותי לוויין.

בשנה עברה דיווחה דרום קוריאה שמאות ספינות דיג שלה חזרו לנמלים מוקדם מכפי שתכננו לאחר שמערכות ה-GPS שלהן שובשו על ידי האקרים מצפון קוריאה, שהכחישה כל אחריות.

ביוני השנה, ספינה בים השחור דיווחה למרכז הניווט של משמר החופים האמריקאי שמערכת ה-GPS שלה שובשה, וכי התופעה פגעה גם ב-20 כלי שיט אחרים שהיו באותו אזור.

דוברים של משמר החופים האמריקאי מסרו גם ששיבושים במערכות GPS של ספינות שיבשו את הפעילות בנמלים לכמה שעות בשנת 2014, ובנמל נוסף ב-2015. שמות הנמלים לא צוינו.

ביוני השנה פגעה התקפת סייבר במערכת טכנולוגיית המידע של חברת הספנות הגדולה מולר-מארסק, ועלתה לכותרות. ההתקפה לא כוונה נגד מערכות ניווט, אך היא הדגימה את הסכנות של התקפות האקרים על טכנולוגיה בתעשיית הספנות. ההתקפה ההיא גרמה לשיבושים בפעילות של נמלי ים ברחבי העולם.

פיתוח מערכות eLoran מתבצע על ידי ממשלות שמעריכות שהביטחון הלאומי שלהן תחת סכנה. יידרשו השקעות כבדות בבניית רשת של תחנות שידור שהאיתות שלהן יכסה שטח ימי, או לשדרוג תחנות ישנות מהימים שבהם ניווט רדיו היה התקן.

המהנדס האמריקאי בראד פרקינסון, הידוע כ"אבי ה-GPS" והמפתח הראשי שלו, נמנה עם אלו שתומכים בפיתוח מערכות eLoran כגיבוי ל-GPS.

"eLoran היא רק מערכת דו-ממדית, מקומית ופחות מדויקת, אבל היא מציעה איתות חזק בתדר שונה לגמרי", אמר פרקינסון לרויטרס. "היא תהיה גורם מרתיע לשיבוש מכוון או הטעיה במיקום, מפני שפעילות עוינת כזו יכולה להיות חסרת ערך", אמר פרקינסון, שהוא קולונל בדימוס בחיל האוויר האמריקאי.

מומחי סייבר אומרים שהבעיה עם GPS ועם יתר מערכות הניווט הלווייניות היא האיתותים החלשים שלהן, שמשודרים מגובה של 20,000 ק" מכדור הארץ, ויכולים להיות משובשים על ידי מכשירי שיבוש זולים שזמינים בקנה מידה רחב.

מפתחי eLoran - הגרסה המודרנית של מערכות loran (ניווט ארוך טווח) שפותחו במלחמת העולם השנייה - אומרים שקשה לשבש אותן מפני שהאיתות הממוצע שלהן חזק פי 1.3 מיליון מהאיתות של GPS.

שיבוש כזה יחייב משדר רב עוצמה, אנטנה גבוהה והרבה חשמל, שיהיה קל מאוד לאתר אותם.

מקורות ספנות ומקורות ביטחוניים אומרים שאיומי הסייבר הלכו והתרבו בעשור האחרון כאשר כלי שיט עברו למערכות הלוויין, ומפות הנייר נעלמו במידה רבה, בין היתר להעדר מיומנויות ניווט מסורתיות בצוותי הים.

הצעירים האמריקאיים מגלים לראשונה את אנטנות הטלוויזיה מלפני 70 שנה

טכנולוגיה בת 70 שנה - אנטנות הטלוויזיה הביתיות שהכרנו משנות ה-60 וה-70, מאפשרת לקלוט בארה"ב כמה רשתות שידור גדולות - לגמרי בחינם.

זוכרים את האנטנות שהצבנו על המקלטים הישנים, שנראו כמו אוזני ארנב? הן הומצאו בערך לפני 70 שנה, הרבה לפני שהיו בכלל כבלי שידור, ונזרקו לפח הטכנולוגי יחד עם המצאות מהעבר הקרוב יותר כמו קלטות טלוויזיה ומכשירי ה-VCR שניגנו אותן.

כעת, האנטנה ההיא רושמת קאמבק, בזכות דור משתמשים שלא הכיר את החיים שלפני שידורי הכבלים, וצופה בעיקר בנטפליקס, הולו (Hulu) ו-HBO באמצעות האינטרנט. מכירות האנטנות הללו בארה"ב צפויות לעלות השנה ב-7% לכשמונה מיליון יחידות, לפי התאחדות הטכנולוגיה הצרכנית.

דן סיסקו, סטודנט ל-MBA ממדינת יוטה, גילה את פלאי האנטנה הישנה כשהזמין חברים לצפייה במשחק הסופרבול של 2014. בשידור האינטרנטי שהוא מצא למשחק לא היו הפרסומות המהוללות - שמחצית מהאורחים שלו הגיעו בעיקר כדי לצפות בהן.

סיסקו החל לחפש באינטרנט פתרון, וגילה שהוא יכול לקנות ב-20 דולר אנטנה ולצפות ברשתות כמו ABC , NBC, פוקס ו-CBS בחינם.

בדרך כלל אין כל צורך לטפס על הגג כדי להתקין את האנטנות. יש עדיין כמה אנטנות ביתיות שנראות כמו "אוזני הארנב" הזכורות לטוב, אבל אנטנות ביתיות מודרניות נראות כמו דפים דקים שאפשר להסתיר מאחורי המסך השטוח של הטלוויזיה, או לתלות על הקיר כמו תמונה.

צרכנים רבים עדיין לא מאמינים שמדובר במוצרים חוקיים. "הם לא מאמינים לי כשאני מסביר שאלו הם למעשה ערוצים מקומיים בחינם", אומר צעיר בן 21 מסן דייגו שמוכר אנטנות דיגיטליות כאלו ב-20-25 דולר.

כ-30% מהאמריקאים כלל אינם יודעים שתחנות טלוויזיה מקומיות בארה"ב הן בחינם, לפי סקר מיוני של התאחדות חברות השידור הארצית.

משחר הטלוויזיה, רשתות השידור הגדולות שידרו איתותים מעל גלי האתר, כלומר האוויר. קליטת השידורים הללו היא עדיין בחינם אחרי קנייה של אנטנה ביתית או חיצונית וחיבור שלה לטלוויזיה. רוב הצרכנים עברו כמובן לשידורי הכבלים, שכוללים הרבה יותר ערוצים ועולים בארה"ב עד 100 דולר בחודש.

חלק מהבלבול נובע מחקיקה פדרלית שחייבה את חברות השידור לחדול לשגר איתותים אנלוגיים ב-2009 ולעבור לשידורי היי-דפינישן דיגיטליים. פירוש השינוי היה שמקלטי טלוויזיה ישנים לא יכלו לקלוט את השידורים, והצרכנים נאלצו לקנות מקלטים חדשים או ממירים כדי לקלוט את האיתותים בחינם.

סקוט וויליס, בכיר בתעשיית הסלולר מסן פרנסיסקו, עבד בשעתו על החקיקה שהביאה את השינוי הזה לשידורים דיגיטליים. הוא שוחח עליה עם בנו, שהיה אז בגיל העשרה. כעבור עשור, וויליס שאל את בנו אם הצעירים בגילו יודעים שהטלוויזיה המשודרת באוויר עדיין קיימת. הבן השיב לו, "אבא, דווקא אתה צריך לדעת שכבר אין טלוויזיה משודרת".

הבן, הנטר, אומר שהוא צופה בעיקר בנטפליקס. "לא היה לי מושג שיש עדיין שידורי טלוויזיה מסורתיים. אני אפילו לא בטוח שאני מבין את הקונספט הזה", הוא אומר.

ועדת התקשורת הפדרלית, FCC, הגוף המפקח שמחליף משרד תקשורת בארה"ב, הוציאה מיליוני דולרים על מסע הסברה של שידורי טלוויזיה דיגיטליים, והקונגרס הקצה יותר מ-2 מיליארד דולר לסיוע לצרכנים לשלם תמורת ממירים שיאפשרו לטלוויזיות ישנות לקלוט את השידורים. אבל ההתמקדות הייתה בעיקר באנשים מבוגרים שהכירו אנטנות שידור.

וויליאם לייק עבד אז ב-FCC. כעבור כמה שנים הוא הציע לבתו הסטודנטית לקנות לה אנטנת טלוויזיה כדי שהיא ושותפותיה לדירה יוכלו לקלוט שידורי טלוויזיה. לבת לא היה מושג על מה הוא מדבר. "היא חשבה שזה מין שירות לוויין מודרני או משהו כזה", הוא אומר.