נחקרת תלונת תיאום מחירים בין קבלני החברה למשק וכלכלה

בעקבות תלונה של החברה למשק וכלכלה (המשכ"ל), פתחה הרשות להגבלים עסקיים בחקירה בחשד לתיאום מחירים בין שתי חברות קבלניות שזכו במכרזיה - י.ב. שיא משאבים וקפלן את לוי. המשכ"ל טוענת, כי במכרז מסגרת שפרסמה לפני חודשים אחדים זכו שתי החברות תוך תיאום מחירים, הפרת כללי התחרות וכללי המכרז, ותוך הסתרת העובדה ששתיהן נשלטות על ידי אותם בעלים. ברשות להגבלים עסקיים תיבחן התלונה על רקע השיטה הייחודית של מכרזי המשכ"ל.

בין המשכ"ל לבין חברת שיא משאבים מסכת ארוכה של הליכים משפטיים בערכאות שונות, שחלקם עדיין לא הסתיימו. עוזר המנכ"ל שמואל אזולאי (בעלת השליטה והמנכ"ל היא יאנה ברוייטמן) הגיש לפרקליטות ולמשטרה תלונות ובהן טענות חמורות על המתרחש בתחום המכרזים של המשכ"ל ועל התייחסות המשכ"ל כלפיו. בין השאר טוען אזולאי כי במסגרת ניסיון לסלק אותו מרשימת המתמודדים במכרזים, נעשה זיוף של תלונות נגדו.

"תלונה" של נפטר

אחד ההליכים המשפטייים בין המשכ"ל לשיא משאבים עוסק במכרז מתחילת 2016, לביצוע עבודות ניקיון בעיריית נס ציונה. נגד הקבלן נרשמו במ.ל.ב (המרכז לפיקוח ובקרת זכויות עובדים של המשכ"ל - ר' מסגרת) 48 תלונות של עובדים בחברת שיא משאבים על כך שלא קיבלו את זכויותיהם בהקשר לתשלומי חלף קרן השתלמות. לדברי אזולאי, הוא הפעיל חברת חקירות, שמצאה כי אף אחד מאלה ששמותיהם הוזכרו לא התלונן במ.ל.ב, ותלונה אחת הוגשה על שם אדם שכבר נפטר.

בעקבות תלונותיו של אזולאי הוציא המ.ל.ב הבהרה: "לאור בקשת החברה למשק וכלכלה הפקנו דוחות תלונה לעובדים המצוינים בנספח, אשר נשלחו אליך באמצעות המייל. יובהר כי העובדים לא הם שהתלוננו אלא התלונה נפתחה לבקשת הרשות ו/או משכ"ל בלבד".

בעקבות תלונה של הקבלן ליועץ המשפטי לממשלה והגשת תלונות ביחידת להב 433, נמסר העניין לטיפולו של המשנה לעניינים פליליים בפרקליטות המדינה.

המשכ"ל מסרה בתגובה לעניין זה: "מדובר על ניפוח מגמתי ומוגזם והעצמה של טעות טכנית של פקידה, תקלה שתוקנה במהירות".

במהלך הסכסוך והעימותים המשפטיים עם המשכ"ל טוען אזולאי, באמצעות עו"ד משה יוסוב ובתפוצה רחבה, על מה שלטענתו נראה כעצימת עין של המשכ"ל ושל הרשויות המקומיות מול תופעות של שחיתות בשיטת הפעולה של המשכ"ל עצמה. עיקרי טענותיו:

בדיקות השכר של המשכ"ל הן רק למראית עין - לא מתקיימת השוואה בין הדיווח בתלושי השכר על שעות העבודה לבין שעות העבודה בפועל.

קיימת תופעה רחבת היקף של תשלום ב"שחור". הסיבה: חלק ניכר מהמועסקים הם עולים מחבר המדינות ואתיופיה שעברו את גיל הפנסיה ומקבלים קצבת זיקנה, ועל כן בדיווחים נמסר נתון שקרי ונמוך על מספר שעות עבודתם, כדי שלא תיפגע קצבת הזיקנה.

קיימת תופעה רחבת היקף, בעיקר בבתי ספר, לפיה בני משפחה נוספים עובדים בפועל, אך תלושי השכר מופנים רק לעובד אחד.

"כ-80% מכלל עבודות הניקיון במוסדות חינוך וציבור שהמשכ"ל מספקת באמצעות הקבלנים השונים ברשויות המקומיות, הנן עבודות שהתגמול בגינן נעשה בשחור ללא כל תיעוד ובאמצעות תלושי שכר מפוברקים, והכל בידיעתה של המשכ"ל, שהדבר היחיד שמעניין אותה הוא קבלת עמלתה בשיעור הידוע של 6%, תוך ניגוד עניינים עליו זועקת החברה מזה שנים".

חותמת על חותמת

הפרשה שנחקרת על ידי הרשות להגבלים עסקיים החלה לפני חודשים אחדים, אז זומנה שיא משאבים לשימוע במשכ"ל בטענה שבהליך התמחור של מכרז ניקיון בעיר נשר נמצא כי החברה תיאמה מחירים עם חברה אחרת, קפלן את לוי, במכרז בו זכו שתי החברות.

הטענה של המשכ"ל היא, שבמסמכי התמחור נחשפה חותמת של חברת קפלן את לוי אשר נמחקה בטיפקס, ומעליה הוטבעה החותמת של שיא משאבים. המשכ"ל פסלה את זכייתן של שתי החברות במכרז.

אזולאי, הטוען לנקמנות אישית ואפילו מחשיד את המשכ"ל בפיברוק החותמות, מסר: "התלונה הזו היא חלק מהעלילות שמעלילה משכ"ל על שיא משאבים, בניסיון להלך אימים על החברה ומנהליה. משום שמעולם לא היה תיאום מחירים, אין ספק שגם הבדיקה של הרשות להגבלים עסקיים תקבע זאת".

שופט ביהמ"ש המחוזי לעניינים מנהליים בת"א, קובי ורדי, דחה את טענת הקבלנים לחוסר סמכות של המשכ"ל לפסול אותם ולממש ערבויות. על החלטה זו הוגש ערעור לבית המשפט העליון, שהדיון בו נקבע לסוף ספטמבר.

במכרז מסגרת לשירותי ניקיון מבנים שנסגר לאחרונה, נפסלה סופית השתתפותן של שיא משאבים וקפלן את לוי. במכרז מסגרת אחר, לניקיון בשטחים פתוחים, גם כן נפסלה השתתפותן. עו"ד נתן מאיר, בשם המשכ"ל, דחה את טענותיו של אזולאי נגד הפסילה. שיא משאבים פנתה לביהמ"ש המחוזי לעניינים מנהליים, באמצעות עו"ד חיותה רובינשטיין, והשופטת ד"ר מיכל אגמון גונן החליטה לעכב זמנית את פתיחת מעטפות המכרז השני, עד לתגובת משרד הפנים והמשכ"ל.

"פיזור מסך עשן"

בתגובה מסרה החברה למשק וכלכלה: "קשה להשתחרר מן הרושם כי הטענות חסרות השחר המועלות על ידי חברת י.ב. שיא בע"מ, כמו גם העתירות הרבות אותן היא מגישה לבתי המשפט כנגד משכ"ל, הינן בבחינת פיזור מסך עשן שמטרתו היא להסתיר את העובדה כי ועדת המכרזים של משכ"ל ביטלה את זכייתה במכרז פומבי לשירותי ניקיון בשל ממצאים חמורים...ואת קיומה של חקירת הרשות להגבלים עסקיים כנגדה, שנפתחה בעקבות ממצאים אלו.

"ביסוס לרושם כאמור ניתן גם למצוא בהחלטות שופטי בתי המשפט לעניינים מנהליים השונים אשר אליהם עתרה חברת י.ב. שיא בשבועות האחרונים ואשר דוחים את עתירותיה על הסף ומחייבים אותה בהוצאות בגינן.

"גם הטענה אותן מעלה מר אזולאי בשם חברת י.ב. שיא, תחת כל עץ רענן, לפיה אחוז ניכר מעבודות הניקיון במוסדות החינוך והציבור ברשויות המקומיות מבוצעות 'בשחור', אינה ידועה למשכ"ל, ועד היום, חרף פניות חוזרות ונשנות, לא טרח מר אזולאי להמציא אסמכתא ו/או ראיה כלשהי לביסוס טענתו. "משכ"ל שבה וקוראת למר אזולאי כי ככל שבידיו ראיות ו/או אסמכתאות לביסוס טענותיו החמורות בדבר הפרת הוראות הדין ו/או הפרת תנאי ההתקשרות של קבלן/ים עם הרשויות המקומיות, הוא מתבקש להעבירן אליה ו/או לכל רשות חוק מוסמכת, ולמותר לציין כי אלה יטופלו בהתאם.

"משכ"ל דוחה מכל וכל את טענות הסרק חסרות הבסיס של חברת י.ב. שיא ומר אזולאי".

הנכס העיקרי: הפטור מחובת מכרזים

החברה למשק וכלכלה (המשכ"ל) היא חברה בת של השלטון המקומי (90%) ושל כ-250 רשויות מקומיות, המרכזת עבור הרשויות המקומיות מכרזי מסגרת של עבודות קבלניות, בעיקר עבודות כמו ניקיון, גינון, תברואה, שמירה, תחזוקה וכו'. יו"ר החברה הוא חיים ביבס, ראש עיריית מודיעין, והמנכ"ל הוא אביקם בלר. ביבס החליף בתפקיד היו"ר את שאול מזרחי, שהורשע בקבלת טובות הנאה מידי ספק של המשכ"ל והיה אחד הנחקרים בפרשת ישראל ביתנו.

היקף הפרויקטים השנתי המבוצעים באמצעות המשכ"ל הוא כ-5 מיליארד שקל, והיא מקבלת עמלה הנעה, בהתאם לאופי הפרויקט, בין 2.5% ל-8.5%.

יתרונה של המשכ"ל, כך היא מצהירה, הוא בפטור ייחודי שהוענק לה במסגרת חוק חובת מכרזים. על פי הפטור, הרשויות פטורות ממכרזים ספציפיים, והמשכ"ל מפרסמת "מכרזי מסגרת" לקבלנים. אחרי מכרז המסגרת, הרשות המקומית מבצעת "נוהל הצעת מחיר", שבו הקבלנים שנבחרו במכרז המסגרת מציעים לרשות המקומית את המחיר המדויק עבור השירותים, והרשות בוחרת את קבלן הביצוע.

בגלל הרגישות של העסקת עובדי קבלן במוסדות ציבור והמאבק הציבורי על יישום הסכם ההעסקה הישירה במגזר הציבורי שנחתם לפני שנתיים בין האוצר להסתדרות, המשכ"ל מפעילה גוף בשם המ.ל.ב, שתפקידו הוא לבדוק ולוודא שעובדי הקבלן אינם מקופחים מבחינת הזכויות הסוציאליות שלהם, ולדווח למשכ"ל אם נמצאה חריגה כזו. במסגרת הבקרות שביצעה היחידה בשלוש שנים האחרונות, הושבו למעלה מ-6.5 מיליון שקל לעובדי קבלן בגין הפרות שונות.

בדו"ח מבקר המדינה לפני שנתיים העיר המבקר, כי לאור הפטור מחובת מכרזים, יש מקום להסדיר בחקיקה מפורשת ומוסדרת את נושא הפטור, ויש להקפיד על שקיפות. המבקר העיר כי שולי הרווח של המשכ"ל רחבים מעבר לנדרש לצורך שמירה על חוסנה הפיננסי, וכי עליה לפעול להוזלת העלויות לרשויות המקומיות באמצעות הפחתת שיעור העמלות.