במלון קראון פלאזה בת״א התכנסה היום (ד') אסיפת מחזיקי האג״ח של חברת אפריקה ישראל לדיון במגעים להסדר חוב עם קבוצת סיידוף שבשליטת נתי סיידוף, על רקע הקשיים האחרונים שהתגלעו במו״מ בין הצדדים.
את האסיפה פתח עו"ד גיא גיסין, מטעם הנאמנים ונציגות מחזיקי האג״ח. הוא אמר כי "אנחנו מנהלים מאז 17 ביולי משא ומתן ובמסגרתו עלו נושאים שונים. היתה נקודה אחת מהותית שבעינינו אין לנו הסמכה לנהל משא ומתן והיא התניה של קיום ההסדר בהסכמת נושים אחרים של אפריקה ישראל, כי אז העסקה הופכת מעסקת as-is לעסקה מותנית. ניסינו בכל אופן להתקדם ולמצוא פתרונות, באנו לכאן להתייעצות ולקבל מכם הנחיות".
לאחר מכן אמר אייל ידווב, היועץ של קבוצת סיידוף: "יש לזה פתרון מאוד פשוט לטעמי. ההצעה שלנו היא שתעניקו לנציגות את הסמכות לדון גם בסוגיה הזאת, ובסוף בכל מקרה מחזיקי האג״ח יידרשו לאשר את ההסדר כולו. חבל לעצור משא מתן בסוגיה אחת שלדעתנו היא טכנית".
קודם לכינוס האסיפה, פרסמו נאמני האג״ח את התכתובות שהתנהלו הבוקר בין הצדדים. במכתב ששלחה קבוצת סיידוף נכתב כי עוד מתחילת המגעים הבהירה הקבוצה שהצעתה לרכישת אפריקה ישראל תותנה בביצוע הסדר נושים לפי סעיף 350 לחוק החברות. בנוסף, טענה קבוצת סיידוף כי דווקא הנציגות היא שדרשה לבצע שינויים מהותיים בהצעת ההסדר הראשונית ואף הוסיפה על כך מגבלות שונות.
בקבוצת סיידוף הדגישו כי מצבה של אפריקה ישראל והחברות שבשליטתה מתדרדר מדי יום, ומשום כך דרשו כי הנאמנים והנציגות יפעלו ללא דיחוי לכינוס אסיפת מחזיקים לצורך קבלת הסמכויות הדרושות להם להמשך המשא ומתן.
במכתב תגובה ששלחו עוה״ד גיא גיסין ואופיר נאור מטעם נציגות המחזיקים, נכתב כי מעולם לא ניתנה הסכמתם לניהול משא ומתן הכולל הרחבת הצדדים כך שיכללו נושים בלתי ידועים בכל קומות הקבוצה. הם אף הדגישו כי חזרו למשא ומתן רק לאחר שנציגי קבוצת סיידוף הבהירו כי אינם עומדים על הדרישה שההסדר יכלול גם נושים בלתי ידועים בכל הקומות.
בימים הקרובים תתקיים כנראה הצבעה, בה יידרשו המחזיקים לבחור בין הענקת סמכות לנציגות, שמשמעותה המשך המו"מ, לבין אי הענקת הסמכות שמשמעותה הפסקת המשא ומתן לטובת אחת משתי ההצעות החלופיות שעמדו עד לאחרונה על הפרק - הצעת ההסדר של מוטי בן משה ולב לבייב והצעת הפירוק של חלק מהמחזיקים הגדולים.
מקורבים למו"מ טענו לאחרונה כי המגעים בין הצדדים התנהלו בעצלתיים בשבועיים האחרונים, וזאת למרות הזמן הקצר שהקצתה אסיפת המחזיקים לשם כך. מנגד, טענו מקורבים אחרים, כי הנאמנים והנציגות בחרו להציג את השינויים כמהותיים, כדי שיוכלו לפעול לחילוט פיקדון דמי רצינות של 2 מיליון דולר, שהפקידה קבוצת סיידוף בידיהם.
יש עדיין פערים
מעיון בחליפת המכתבים שהתנהלה באותה התקופה בין הצדדים, עולה כי ישנם פערים בכמה נושאים. הנושא הראשון והמרכזי שביניהם נוגע לתביעות החוב האפשריות שיוגשו מצידם של צדדים שלישיים כנגד אפריקה ישראל בעת הגשת ההסדר לאישור ביהמ"ש, כאשר בעיקר אמורים הדברים לגבי רשות המסים.
בעוד שאת מחזיקי האג"ח מעניין החוב כלפיהם בלבד, הרי שקבוצת סיידוף דורשת כי החברה כולה תמורק מחובות טרם השלמת הסדר החוב וכי עלויות נוספות הכרוכות בכך לא יוטלו על כתפיהם.
הנושא השני שעל הפרק קשור לקרקע ברוסיה, שהזכויות בה משועבדות לטובת מחזיקי האג"ח ושבמסגרת ההצעה המקורית היוותה חלק מהתמורה למחזיקים.
לדברי קבוצת סיידוף, קרקע זו אינה נמצאת בבעלות אפריקה ישראל אלא בבעלות החברה הבת הציבורית אפריקה תעשיות (שגם היא נמצאת בקשיים כבדים). בידי אפריקה ישראל רק שיעבוד על הקרקע שקיבלה כנגד ערבות שהעמידה להלוואה שניטלה בגינה, ולכן בשלב הראשון יוכלו מחזיקי האג"ח לזכות רק בזכויות שהוקנו מכוח הסכם ההלוואה.
מחלוקת נוספת נמצאת בתמורה אחרת שהובטחה למחזיקים, בדמות 2% ממניות אפריקה מגורים בשווי של כ-17 מיליון שקל, שמוחזקות בידי דניה סיבוס, חברה בת בבעלות מלאה של אפריקה ישראל. לדברי קבוצת סיידוף, כל מניות אפריקה מגורים שבידי דניה סיבוס (74% מהחברה) משועבדות כיום לבנק דיסקונט ולכן העברת המניות למחזיקים מותנית באישור הבנק.
לאפריקה ישראל חדלת הפירעון, אג"ח בערך נקוב של 2.66 מיליארד שקל, המשקפות חוב של כ-2.8 מיליארד שקל למחזיקים. החברה הצהירה אשתקד כי אין באפשרותה לפרוע חוב וזה, ומשום כך מנהלים בשנה האחרונה מחזיקי האג"ח הליך למכירתה במסגרת הסדר חוב.
ב-11 ביולי הצביעו המחזיקים משלוש הסדרות לטובת הצעת החלטה, לפיה תקבל קבוצת סיידוף בלעדיות למשך 30 יום בניהול משא ומתן עם הנציגות והנאמנים על בסיס הצעתה הראשונית לרכישת אפריקה ישראל במסגרת הסדר חוב. בהחלטה נקבע עוד, כי הנאמנים יוכלו להאריך את התקופה בשתי תקופות נוספות בנות 14 יום כל אחת.
הצעתה המקורית של קבוצת סיידוף קובעת כי ביום השלמת ההסדר היא תרכוש בדרך של הקצאה פרטית 100% ממניות אפריקה ישראל, בעוד המניות הקיימות של החברה תבוטלנה במסגרת הסדר נושים שיאושר בביהמ"ש (לפי סעיף 350 לחוק החברות).
עוד קובעת ההצעה כי מחזיקי האג"ח יוותרו במסגרת ההסדר על מלוא האג"ח הקיימות שברשותם, ויקבלו בתמורה 505 מיליון שקל במזומן, 1.6 מיליארד שקל באג"ח חדשות של אפריקה ישראל (נושאות ריבית של 4% ובעלות מח"מ של 4.9 שנים), וכן נכסים נוספים בשווי מוערך של 125 מיליון שקל. בנוסף, הוצע כי 17.5% מהאג"ח החדשות שיונפקו (קרן של 280 מיליון שקל בתוספת ריבית) יעמדו לפירעון בתוך שנה מיום השלמת ההסדר.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.