תצלמו, תמצאו עבודה

אחת התקלות הנפוצות בראיונות עבודה היא שימוש בסיסמאות. במקום להגיד את הדברים עצמם אנשים מדברים על הדברים, לא מבינים שליושב מולם אין אלא את המילים שהם פולטים לחלל האוויר, מהן הוא צריך לבנות תמונה שלמה. הם מדברים כאילו המראיין הוא קולגה לעבודה שיודע בדיוק על מה מדובר, בטוחים שכאשר הם אומרים לו "יש לי ניסיון רב בניהול תפעול על כל ההיבטים שלו" הוא יודע שמדובר במערך של 5 מפעלים, מרכז לוגיסטי ואלפי עובדים שהם ארגנו מחדש, לרבות העתקת 2 מפעלים והקמת אחד חדש; או לחילופין שלמראיין ברור כי הסיסמה "אני בעל יכולות ניהול משא ומתן מול הדרגים הבכירים ביותר" פירושה "הובלתי עסקאות של 100-150 מיליון דולר לעסקה, מול חברות אנרגיה בכל העולם".

גברים קמצנים במילים

התוצאה היא ראיון גנרי שלא מצליח לבדל גם מועמדים מצוינים (ומראיין משועמם עד רדום במקרה הטוב, אגרסיבי במקרה הגרוע), וככל זה רק משום שלא השכילו לפרק את הקריירה למקבץ סיפורים קטנים עם התחלה, אמצע וסוף.

התקלה הזו אופיינית לאנשים בכל הדרגים אבל מפתיעה במיוחד כשמדובר במנהלים, שהרי הם אמורים לדעת להסתכל על התפקיד מלמעלה ולפרק אותו למהלכים עם מסקנות ניהוליות.

רק לאחרונה פגשתי שניים כאלה- מנכ"ל מצליח של חברה בינונית, וסמנכ"ל בכיר, ראש חטיבה באחת מ 3 החברות הגדולות בישראל שלא מוצא עבודה קרוב לשנה. המנכ"ל בקושי דיבר (תקלה נפוצה אצל מרואיינים גברים), מסתפק בסדרת תשובות קצרות וסתומות, אמירות כלליות על שינויים ארגוניים ומהלכי התייעלות שלא מסבירות בצורה קוהרנטית את ההישגים שלו בתפקיד. הסמנכ"ל, לעומתו, לא הפסיק לדבר, הציף אותי בשלל סיסמאות נבובות ומסרים גנרים (יש לי ניסיון בפיתוח מוצרים והחדרה שלהם לשווקים מגוונים.... הובלת מהלכים עסקיים מורכבים...... עבודה עם גורמים בינלאומיים......), אבל לא הבנתי כלום.

בשני המקרים לקח יותר מחצי שעה עד שהתמונה החלה להתבהר, פרק זמן שכל מראיין מצוי היה נשבר כבר מזמן, מתייק את המרואיין במגירת "הצנון", ומתקדם למועמד הבא.

בהתחלה היתה מסגרייה

איך פתרנו את הבעיה? צילמנו. "תמונה" של הארגון בנקודת הכניסה לתפקיד ותמונה ביציאה ממנו, ואז איתור ההבדלים בין שתי התמונות.

במקרה של המנכ"ל זה היה פשוט "כשנכנסתי לחברה זו היתה מסגרייה" אמר, "כשיצאתי זה היה המפעל הגדול בתחומו במזרח התיכון, עם פערי מכירות של מאות אחוזים ומעבר מהפסד לרווח שגדל כל שנה". פירקנו את התקופה לפרויקטים המרכזיים וסביב כל אחד מהם בנינו סיפור - דוגמא להצלחה בפרמטרים הרלוונטיים עליהם נבחן מנכ"ל (למזלו אחרי שבועיים פוטר מנכ"ל החברה המתחרה והוא זכה בתפקיד בזכות המוניטין שלו בענף).

במקרה של הסמנכ"ל זה היה קצת יותר מסובך כי החטיבה ידעה עליות וירידות, ללא הבדלים משמעותיים במכירות וברווח בין נקודת הכנסה לנקודת היציאה. למרות העדר ההבדלים בין הקצוות איתרנו את ההצלחות העיקריות במהלך התפקיד, פירקנו את התקופה לפרויקטים העיקריים, סביב כל אחד מהם בנינו מקבץ דוגמאות להמחשת האתגרים השונים, כנ"ל בתפקידים הקודמים בקריירה, והתוצאות הגיעו במהרה (הוא גויס לתפקיד מקביל בחברת מזון מובילה, למרות שלא היה לו ניסיון קודם בתחום).

איך משתמשים נכון בדוגמאות וכיצד מספרים סיפור?

להתכונן מראש. ללא דוגמאות הראיון כנראה יכשל, אבל הניסיון לגבשן במהלכו מניב דוגמאות פחות טובות (אם בכלל), ופוגע בריכוז עקב הצורך לייצרן תוך כדי.

להכין הרבה דוגמאות. לפחות 10-15, להמחשת ההישגים וההתמודדות עם מגוון האתגרים בכל תפקיד, מהן תשלפו בראיון רק את הקומץ הרלוונטי.

"לצלם" כל פרויקט לפני ואחרי, ולפרק אותו לדוגמאות פשוטות וממוקדות, שהרי אותו פרויקט ממחיש יכולות שונות (אסטרטגיות / ניהוליות / מקצועיות / בינאישיות, עמידה ביעדים / בלוחות-זמנים, התמודדות עם קונפליקטים / ממונים, קולגות, כפיפים.... )

להחליט מראש מה המסר. לפני הצגת פרויקט החליטו מה המסר הממוקד שאתם רוצים להעביר, ובחרו את הדוגמא הייעודית מתוכו

להקפיד על מבנה משולש. דוגמא טובה מתארת: מה היתה בעיה, מה עשיתם, מה היתה התוצאה.

לגבות בנתונים כמותיים (דוגמא לא כמותית היא דוגמא חלשה), עם דגש על הפרמטרים עליהם נמדדם (או הייתם אמורים להימדד) בתפקיד.

להציג בקצרה. אם דוגמא לוקחת יותר מ 2-3 דקות, יש סיכון שהמראיין יקטע אתכם באמצע לפני שהספקתם להציג את ההצלחה. אם ירצה פירוט, שישאל.

בהצלחה.

הכותבת היא מומחית לשוק העבודה. לתגובות: orna@rudi-cm.com