אלוביץ' מנהל מגעים להסדר שלא יכלול את מכירת בזק

עשרה ימים עברו מאז שפורסם כי שאול אלוביץ' מוכן לוותר על השליטה בבזק במסגרת הסדר חוב של קבוצת יורוקום עם הבנקים. מאז נמצא אלוביץ' במגעים עם בנק דיסקונט, הפועלים והבינלאומי - להם חייבת יורוקום כמיליארד שקל. לאחר שנפגשו לפגישה ראשונית בשבוע שעבר, הצדדים היו אמורים להיפגש השבוע לפגישת המשך לצורך גיבוש מתווה ההסדר, אולם לבקשת נציגי אלוביץ' הפגישה נדחתה לשבוע הבא.

ל"גלובס" נודע כי ההסדר אינו צפוי לכלול את מכירת מניות בזק בזמן הקרוב, זאת מכיוון שלשני הצדדים יש אינטרס לדחות ככל הניתן מהלך שכזה (ראו הרחבה בהמשך). ההסדר יתמקד במימוש נכסים אחרים שיש בקבוצת יורוקום (כגון נכסי נדל"ן וחברת אנלייט), ובנוסף מוכנים הבנקים לוותר כרגע על מימוש מניות בזק אם תיפתר סוגיית השעבודים שהועברו לידי בנק דיסקונט.

החוב בגינו מקיים אלוביץ' מגעים להסדר חוב הוא ברובו חוב ישן, שאינו משולם כסדרו מזה 3 שנים. דיסקונט - הנושה הגדול - הוא בעל חוב של חצי מיליארד שקל; בנק הפועלים עם חוב של קרוב ל-400 מיליון שקל; והבינלאומי עם חוב של 28 מיליון שקל. נציין, כי בעבר הועברו לידי דיסקונט ביטחונות בדמות מניות אינטרנט זהב (החברה באמצעותה שולט אלוביץ' בבזק), וכן ביטחונות על בניין יורוקום נדל"ן. אחת האפשרויות היא שביטחונות אלה יחולקו בין שלושת הבנקים. לחלופין דורשים הבנקים כי אלוביץ' יזרים 100-120 מיליון שקל. בסביבת אלוביץ' לא נלהבים מאפשרות ההזרמה ובוחנים אפשרויות אחרות בדמות מניות או נכסים אחרים שישועבדו לבנקים במקום. בתמורה לעיבוי הביטחונות ו/או ההזרמה החיצונית, יסכימו הבנקים לפרוס לאלוביץ' את החוב, ולהעניק לו מרווח נשימה לפחות עד אשר תתפזר אי-הוודאות של חקירת רשות ני"ע כנגדו. לפי הערכות, המגעים בין הצדדים יואצו, כאשר המטרה היא להגיע להסדר בתוך כמה שבועות.

כאמור, אלוביץ' הודיע לבנקים כי במסגרת הסדר חוב הוא יסכים למכור מחצית מהחזקותיו בחברת התקשורת, אולם נראה כי מדובר בעיקר בהצהרת כוונות. בפועל, במערכת הבנקאית מעריכים כי מימוש המניות יהווה אלטרנטיבה אחרונה. מבחינה פיננסית, מכירת המניות יכולה להוות פתרון לא רע לבעיית החוב: היא גם תייצר נזילות וגם תייצר רווחי הון נאים לקבוצת בי קום (המחזיקה באופן ישיר במניות), שיאפשרו חלוקת דיבידנד עד לקומה של יורוקום.

כיום, קבוצת יורוקום לא נהנית כלל מההשקעה בבזק, שכן הדיבידנד נבלע בקומות התחתונות של הפירמידה. יחד עם זאת, מכירת המניות היא תהליך מורכב בלשון המעטה. הכנסת שותף לחברת בזק כלולה גם בקבלת היתר שליטה מהמדינה. כיום קבלת היתר כזה אינה תהליך טריוויאלי, ומספיק לראות את הניסיונות הרבים בענף הביטוח לקבל אישור כזה מהרגולטור.

הרגולטור צפוי להפגין נוקשות גם בחברה מסוגה של בזק שמהווה מונופול בתחומים מסוימים בענף התקשורת, וגם לאור המשמעות הביטחונית של החזקה בשליטה בחברה זו. משרד התקשורת יתנהל עוד יותר בזהירות בכל אישור שקשור לקבוצת אלוביץ' ולשותף שתרצה להכניס לחברה בזמן שישנה חקירה כנגד אלוביץ' שקשורה גם למשרד. בבנקים מעריכים כי גם אם יתקבלו אישורים, הליך המכירה עלול להימשך שנה-שנתיים, וכי מכירה מהירה תביא לירידה בערך המניה ובתמורה שיקבלו. בבנקים גם לא אוהבים להחזיק בשליטה בנכסים ולנהל את מכירתם, במיוחד כשמדובר בנכס אסטרטגי למדינה כמו בזק.

אפשרות נוספת היא שאלוביץ' פשוט ימכור את מניות בזק בבורסה ויפזר את גרעין השליטה. אולם, נציין, שגם בתרחיש כזה נדרשת התערבות של רגולטורים בקביעת מתווה לפעילותה של בזק כחברה ללא גרעין שליטה.

בשורה התחתונה, מכירת מניות בזק אמנם נמצאת עדיין על השולחן, אולם נראה שזה הפתרון האחרון שהצדדים רוצים לבצע - בוודאי כל עוד אי-הוודאות לגבי השאלה כיצד תסתיים החקירה של אלוביץ' קיימת.

 יורוקום