הפרקליטות תבחן את חשיפת מועדי השיחות בין רה"מ לאלוביץ'

אחרי שבית המשפט העליון חייב שלשום (ב') את ראש הממשלה, בנימין נתניהו, להעביר לידי העיתונאי רביב דרוקר את פרטי מועדי שיחותיו עם הבעלים של "ישראל היום", שלדון אדלסון, ועם עורך העיתון לשעבר, עמוס רגב  - הפרקליטות שקלה לסרב להעביר את החומרים בטענה כי מדובר בחומרי חקירה בתיק 2000 (פרשת נתניהו-מוזס). אולם, בתום דיון שנערך אמש (ג') בפרקליטות, הוחלט שאין בעיה להעביר את החומרים, בהתאם לפסק הדין של העליון - כך נודע ל"גלובס". אחרי שבפרקליטות הגיעו למסקנה כי המידע שביקש דרוקר לא מהווה חומר חקירה בתיק שצריך למנוע את העברתו, עמלים כעת בפרקליטות על הפקת החומר המבוקש והעברתו לעיתונאי הבכיר.

לפי החשד שעומד במרכז תיק "2000", נתניהו ומו"ל "ידיעות אחרונות", נוני מוזס, ניסו להגיע לסיכום באשר לאופן הסיקור של "ידיעות" את עבודת ראש הממשלה. לפי החשד, השניים ניסו להגיע להסכמה, לפיה "ידיעות" יזנח את הקו הלוחמני שבו נקט כלפי נתניהו בשנים האחרונות; ובתמורה, נדונה האפשרות שנתניהו יסייע להקטנת תפוצת "ישראל היום", המתחרה ב"ידיעות".

תיק דרוקר-נתניהו אינו היחידי שבו מתבקשת המדינה להעביר מידע על פגישות של נתניהו עם בעלי הון המחזיקים בכלי תקשורת והקשורים בחקירות שמתנהלות בעניינו של ראש הממשלה. עתירה דומה במהותה לזו שהגיש דרוקר, מתנהלת בבית המשפט המחוזי בירושלים ובה מתבקש נתניהו לחשוף את מספר הפעמים בהם הוא נפגש עם הבעלים של בזק, שאול אלוביץ', בעת שראש הממשלה כיהן גם כשר התקשורת.

לפי המידע שבידי "גלובס", גם בתיק זה בוחנת כעת הפרקליטות את השאלה אם המידע המבוקש בעתירה מהווה חומר חקירה בפרשת בזק-אלוביץ' - ולפיכך להתנגד לחשיפתו. זאת לאחר ששלשום, לאחר מתן פסק הדין של העליון בתיק נתניהו-דרוקר הורה שופט המחוזי בירושלים, ארנון דראל, למדינה להגיש עמדה מעודכנת בבקשה לחשוף את מועדי פגישות נתניהו-אלוביץ'. במסגרת פרשת בזק, נחקר אלוביץ' בחשד שניצל את שליטתו בשלוש חברות - בזק, יורוקום וחלל תקשורת - כדי לייצר עסקאות בשווי מנופח בין החברות.

העותר בתיק המתנהל בירושלים, עו"ד שחר בן-מאיר, אמר היום ל"גלובס" כי "האינטרס הציבורי שבחשיפת כמות הפגישות של נתניהו עם אלוביץ' הוא גדול, כי מדובר בתקופה שבה נתניהו קיבל החלטות לגבי חברת בזק שבבעלות אלוביץ'". נזכיר כי בדוח שפרסם מבקר המדינה ביולי האחרון, נמתחה ביקורת על נתניהו, שכיהן גם כשר התקשורת מנובמבר 2014 עד לפברואר 2017, בשל העובדה שהוא לא דיווח על החברות שלו עם אלוביץ'. זאת, למרות שהיה מעורב בפועל בכמה נושאים המשפיעים על חברת בזק.

נסכם ונאמר כי פסק הדין של העליון בתיק נתניהו-דרוקר, כמו גם העתירה של עו"ד בן-מאיר בבקשה לחשוף את פגישות נתניהו-אלוביץ', מעוררים עניין ציבורי רב ונראה שהם יולידו הליכים משפטיים נוספים.

השיחות של ראש הממשלה עם המו"לים ייחשפו?

פסיקת העליון בתיק נתניהו-דרוקר עשויה להוביל לכך שבקרוב יימסרו פרטים נוספים על מגעיו של נתניהו עם אנשי תקשורת אחרים. כבר בינואר השנה, בסמוך לחשיפת השיחות בין נתניהו למו"ל "ידיעות אחרונות", ארנון (נוני) מוזס, הגישה עמותת "הצלחה" בקשת חופש מידע, בה התבקשו הקלטות, ותמלולים של שיחות ופגישות שנערכו בנוכחות או בהשתתפות ראש הממשלה נתניהו ואנשי לשכתו עם מו"לים של עיתונים, מנהלים או בעלי שליטה בכלי תקשורת בשלוש השנים האחרונות.

בבקשה מוזכרים, "למען הסר ספק", שמותיהם של מוזס, עמוס שוקן ("הארץ" ו"דה מרקר"), אשר בהרב ("ישראל היום"), יואל אסתרון ("כלכליסט"), אליעזר פישמן (בעלי "גלובס" באותה תקופה), אבי ניר (הזכיינית קשת) אבי צבי (הזכיינית רשת) ולן בלווטניק, אביב גלעדי ויוסי ורשבסקי (ערוץ 10).הזמן המקסימלי למתן תשובה בעניין בקשת חופש מידע הוא 120 יום, ותקופה זאת כבר חלפה.

היועץ המשפטי של "הצלחה", עו"ד אלעד מן, הגיש בעניין זה תלונה למשרד המשפטים, שבינתיים עדיין לא התבררה. השלב הבא עשוי להיות עתירה לעליון. ייתכן שעל רקע פסיקת העליון בעניין בקשתו של דרוקר - יזכה הנושא ליתר תשומת לב.

בקשה נוספת שהוגשה על-ידי עמותת "הצלחה" נוגעת לפירוט השיחות והפגישות של ראש הממשלה נתניהו ואנשיו עם אנשי רשות השידור.

בקשה זו הוגשה באפריל, בסמוך לניסיונותיו האחרונים של נתניהו "להותיר בחיים" את רשות השידור ולמנוע את הקמתו של תאגיד השידור. גם הזמן המקסימלי למתן מענה לבקשה זאת כבר חלף.

העליון: "דרישת דרוקר אינה עניין רכילותי גרידא"

בפסק דין משלשום חייב בית המשפט העליון את ראש הממשלה, בנימין נתניהו, להעביר לידי העיתונאי רביב דרוקר וחדשות 10 את פרטי שיחותיו עם עורך "ישראל היום" לשעבר, עמוס רגב, ובעלי העיתון, שלדון אדלסון.

דרוקר ביקש לקבל את תיעוד מועדי שיחות הטלפון שנערכו בין ראש הממשלה לבין אדלסון ורגב בשלוש השנים שקדמו ל-11 בפברואר 2012. בבקשה נדרשו פרטים אודות תאריך כל שיחה, שעתה והזמן שנמשכה.

שלושת שופטי בית המשפט העליון שדנו בתיק, מני מזוז, אורי שהם וניל הנדל, היו שותפים לדעה כי דינה של העתירה להתקבל. השופט מזוז כתב כי "לא מדובר בעניין רכילותי גרידא, בקשר חברי שבין גורם שלטוני לבין בעליו או עורכו של עיתון. הקשר שבין ראש הממשלה לעיתון 'ישראל היום' - עיתון יומי נפוץ ורב-השפעה - מצוי על סדר היום הציבורי ומעסיק את הציבור ואת המערכת הפוליטית כמעט מיום הקמתו של העיתון ב-2007. השיח הציבורי האינטנסיבי והמתמשך בשאלת מהות הזיקה שבין ראש הממשלה לעיתון ובאשר למטרות העומדות ברקע ייסודו של העיתון, הובילו, בין היתר, גם לבדיקה של מבקר המדינה, לעתירה ליו"ר ועדת הבחירות המרכזית וליוזמות חקיקה להגבלת פעילות העיתון".

לפי פסק הדין של בית המשפט העליון, "יש לתת משקל גם לעובדה כי מדובר מחד גיסא, בראש הממשלה - היינו הגורם השלטוני הבכיר ביותר, שבתקופה הרלוונטית החזיק גם בסמכויות מיניסטריאליות במשרדים נוספים, כולל משרד התקשורת; ומאידך גיסא, מבקשי המידע אינם 'אזרח סקרן' גרידא אלא עיתונאי בכיר וכלי תקשורת מרכזי, שערכו תחקיר בנושא".