מיני מבחן דרכים: סיאט ליאון המחודשת - שיעור בצרכנות

איתור מציאות בשוק המשפחתיות הישראלי הוא עניין קשה מאוד. לא זו בלבד שהמיסוי הכבד מנפח את מחירי חו"ל בעשרות אחוזים, אלא ששורה של פרקטיקות עסקיות בענף הרכב מבודדות ביעילות בין הלקוחות הפרטיים לבין הוזלות מחירון פוטנציאליות. ירידות בשערי מטבע מגיעות רק לעיתים נדירות לכיסי הצרכנים, הטבת המס הירוק "נעלמת" בדרך, והמחויבות של המשווקים ל"שמירה" על הלקוחות המוסדיים - בין שמדובר ברכבי ליסינג או במכירות ל"אפס קילומטרים" - מביאה לניפוח מחירי המחירון.

אבל יש דוגמאות חריגות, ואחת מהן היא סיאט ליאון 1 ליטר המחודשת. הליאון אינה משחקת את משחק הליסינג וה"אפס קילומטר", נהנית מהטבת "מס ירוק" מקסימלית שמועברת לצרכן, ומקבלת רוח גבית משער האירו הנמוך. התוצאה היא משפחתית כדת וכדין מבית קבוצת פולקסווגן, שמוצעת כיום ב-110 אלף שקל במחיר המחירון הרשמי.

חיצונית, הליאון 2017 שומרת על העיצוב הזוויתי-מלוטש והנאה שהפך אתה למכונית "קאלט" בקרב צעירים אופנתיים בישראל. מודל 2017 מציע ערכת גריל-פנסים מודגשת, שימוש קצת יותר נדיב בכרום ועוד כמה שינויים קוסמטיים קלים, לצד חישוקי 16 אינץ' נאים בדגם הבסיס, שעוטים גומי ספורטיבי. בצבעים הנכונים, רצוי בגרסת ה-3 דלתות (שאפילו זולה יותר בכמה אחוזים), היא תעניק לבעליה כרטיס כניסה מיידי ל"מועדון הליאון", כפי שהוא מכונה על ידי מעריצי המותג. המועדון הזה אמנם פעיל בשעות הקטנות של הלילה, אבל לא מדקדקים במתנות חינם.

תא הנוסעים מקביל לזה של משפחתיות הדור החדש מקבוצת פולקסווגן (גולף, אוקטביה), והוא נראה יותר תכליתי מיוקרתי. הצבעים השולטים כהים, המושבים מתכווננים ידנית, הריפוד בסיסי ועמיד, ולמערכת המולטימדיה התקנית יש מסך קטן ובסיסי במקום המסך הגדול והמבריק של הגולף המחודש. חלק ממערכות הבטיחות האקטיביות המחוכמות של הגולף פינו מקומן למערכת מובילאיי בסיסית. אבל גם גרסת הבסיס לא מרגישה "ערומה" והנהג מקבל את איכות הייצור הגבוה של המותג, בידוד רעשים מצוין, מזגן אלקטרוני ואפילו חלון גג חשמלי כסטנדרט, מה שבגולף הוא אופציה בהחלט לא זולה. אם מוסיפים לכך מרחב פנים נדיב ומתוכנן היטב, מקבלים חבילה משפחתית שימושית ויעילה מאוד.

את פלטפורמת MQB של קבוצת פולקסווגן כבר פגשנו תחת כמה שמות ומותגים של הקבוצה וזו של הליאון מציעה את תחושת הנהיגה המוכרת: היגוי מהיר ומדויק למדי, שמשאיר את הנהג בתמונה גם בכבישים מאתגרים, שליטה מרשימה בתנודות הגוף, יציבות כיוונית "גרמנית" במהירויות שיוט גבוהות וספיגת זעזועים טובה בנסיעה עירונית משובשת.

גם את מנוע ה-1 ליטר טורבו החדש, עם 115 כ"ס ו-20 קג"מ, כבר פגשנו לאחרונה באוקטביה המחודשת, ובשילוב עם תיבת DSG מדור אחרון הוא לא מתקשה לשנע בקצב מכובד בהחלט את הליאון, ששוקלת משקל נוצה של 1,123 קילו. אמנם השהיית הטורבו קצת יותר מוחשית מאשר במנועי הטורבו הגדולים יותר ולפעמים מורגש עיכוב קצר עד שנבנה דחף הולם בעליות. אבל אין בעיה לשמור קצב יותר מראוי, וגם תאוצה מאפס למאה ב-9.6 שניות תשאיר מאחור דגמים עם מנועים גדולים משמעותית. המינוס העיקרי, הוא צליל קצת שקט ומוזר שלא ירשים את ה"ליאוניסטים" חובבי המפלטים הקולניים ומערכות הפליטה המשוחררות. הפיצוי הוא צריכת דלק ריאלית, שנושקת ל-20 קילומטר לליטר.

בשורה התחתונה, הליאון 1 ליטר היא אחת העסקאות המרשימות, שמוצעות כיום בשוק: משפחתית שימושית ונאה, עם הרבה הנדסה גרמנית עילית במחיר של סופר-מיני יפנית מאובזרת, או אם תרצו כ-22 אלף שקל פחות מהאחות התאומה גולף. ככה היה צריך היה להיראות גרף התמורה לכסף של שוק הרכב הישראלי אילו כללי המשחק לא היו מקפחים את הלקוח הקטן.