הסיוט של אלוביץ': כך הפך יו"ר רשות ניירות ערך פרופ' שמואל האוזר לשריף של שוק ההון

"בטרמינולוגיה של הצבא - רשות ניירות ערך היא ה'מסתערבים' של שוק ההון. בטרמינולוגיה של הסידרה משחקי הכס - אנחנו שומרי החומה". הציטוט הזה מפיו של פרופ' שמואל (שמוליק) האוזר, יו"ר רשות ניירות ערך, תואם את הדימוי הלוחמני שמטפח מי שכיום מוביל את חקירת רשות ניירות ערך בפרשה המתוקשרת של בזק ובעל השליטה בה, שאול אלוביץ'.

הדימוי הלוחמני - "שריף", קרא לו אחד מעורכי הדין - אמנם שימושי למדגישים את מלחמתו הבלתי מתפשרת בתרמיות בשוק ההון, אולם מתיישב טוב גם אצל המבקרים את פעולותיו. בהמשך לדימוי המערבון יש שרואים בהאוזר כזה שמחפש "לסמן כוכבים על חגורה": "לרשות ניירות ערך יש יותר מדי כוח, היא עושה בו שימוש מוגזם, וזה מביא לפגיעה בשוק ההון", אומרים המבקרים.

לאחרונה מסתמן מצב שבו הבכירים בחברות כבר לא יוצאים בשלום מהתנהגות בעייתית או פלילית כבעבר. מאז שנכנס לתפקידו כראש רשות ניירות ערך, במאי 2011, הנהיג האוזר (62) מדיניות של אכיפה בלתי מתפשרת כלפי כל מי שחשוד בהפרת החוק. הוא אינו חושש להתעמת, לחקור, ולהעמיד לדין פלילי, לרבות כמה מהאנשים שעמדו או עומדים בראש החברות הגדולות והחזקות במשק.

האוזר דוגל בשיטת המקל והגזר - מצד אחד של המשוואה, הוא שואף לאפשר לשוק ההון לפעול ללא הפרעה ולתת לאנשים ולחברות לעשות עסקים ולעבוד. זאת, מתוך אמונה שפעילות עסקית חופשית מחסמים מובילה לצמיחה ולשגשוג. מצד שני של המשוואה, של המקל, האוזר נוקט מלחמה בלתי מתפשרת במי שפועל בדרך לא חוקית בשוק ההון. גישתו, כפי שאמר לנו משפטן בכיר: "לכו לעבוד ושיהיה בהצלחה, אבל אם תעברו על החוק נתפוס אתכם ונשפוט אתכם בכיכר העיר". 

 שמואל האוזר / איור: מושיק גולסט

"הולך עם האמת שלו"

בועידת שוק ההון של "גלובס" שהתקיימה ב-13 ביוני, אמר האוזר: "אני חושב שהצלחנו ליצור איזון נכון בין אכיפה בלתי מתפשרת והרתעה לבין הקלות ופיתוח שוק ההון. לגבי אכיפה, אין אצלנו 'הנחה לריקי כהן' ואין 'הנחת סלב'. מבחינתי, כולם שווים בפני החוק. כולם יודעים היום שאף אחד לא חסין. מי שסרח ייענש".

האוזר צמח במקביל ברשות ניירות ערך ובאקדמיה. בין השנים 2005-1989 הוא כיהן ככלכלן הראשי של רשות ניירות ערך, והיה שותף פעיל בעיצוב כל הרפורמות בשוק ההון. במקביל, הוא פיתח קריירה אקדמית כמרצה וכחוקר בתחומים של מינהל עסקים ושוקי ההון. יש מי שרואה בשילוב הזה כסוד כוחו.

עו"ד אסף ברם, מומחה לשוק ההון, אומר כי "יתרונו הגדול של האוזר הוא המקצועיות שלו והעובדה שבניגוד לכמה מקודמיו הוא משוחרר מלחצים פוליטיים או מקרבה למוקדי כוח בחברות הגדולות. האוזר לא מחובר למוקדי כוח, כמו טבע או אי.די.בי. הוא לא חושש להיכנס בקבוצות העסקיות החזקות, מה שלא היה לפניו".

לדברי עו"ד ברם, "להאוזר אין מחויבות פוליטית ואין לו מחויבות לטייקונים. הוא איש מקצוע מוערך בתחום, והמחויבות המרכזית שלו היא למקצועיות, והיא מאפשרת לו לחשוף שיניים. האוזר, יותר מקודמיו, מבין בתחום שהוא מנהל. זה כמו מנהל בית חולים שהיה רופא והוא יודע מה זה חולה ומה זה ניתוח".

ברם מציין שהדימוי של האוזר בתחילת הדרך היה של אקדמאי תמים. "חשבנו שנוכל לעבוד עליו ושאין לו שיניים, אבל בגלל שהוא רציני ואובייקטיבי ונטול פניות, הוא מוכיח מקצועיות".

ברם מוסיף שהאוזר עמיד ויודע לעמוד בלחצים. "בתיקים כמו של דנקנר ואלוביץ' יש לחצים גדולים שמופעלים מכיוונים שונים, והאוזר יודע לעמוד בהם ולטפל בכולם. פתיחה בחקירה דורשת אישור של האוזר. חלק מקודמיו לא השתמשו בכל הסמכויות שהיו להם, לא בכל המצבים ולא כלפי כל החברות.

"האוזר לא חושש לעשות שימוש בסמכויות. הוא הולך עם האמת שלו, ללא מורא וללא חשש. ברמה האזרחית זה מצוין שבודקים וחוקרים פרשות כאלה. אפילו אם אלוביץ' לא יועמד לדין ב'תיק בזק', ואפילו אם התיק נגדו ייסגר, זה טוב שפותחים וחוקרים ובודקים".

לפני יותר משבע שנים, ב-1 בפברואר 2010, הוכה עולם העסקים הישראלי בתדהמה, כאשר נודע כי רשות ניירות ערך עצרה לחקירה באזהרה את בכירי בית ההשקעות "פסגות" הגדול בישראל. זאת, בחשד להרצת אג"ח במסגרת "מכרז החלף" של משרד האוצר בשנת 2007. במרכז החקירה, שהייתה אחת מ"גולות הכותרת" של כהונתו של היו"ר לשעבר של הרשות, פרופ' זוהר גושן, ניצבו בתחילת הדרך כמה מהבכירים דאז של פסגות, החשודים שדווקא יצאו, לבסוף, בשלום מהפרשה, ביניהם מנכ"ל פסגות לשעבר, רועי ורמוס ומנכ"ל פסגות ניירות ערך, שי ירון. החשד היה שהם קיבלו בזמן אמת דיווחים שוטפים על הנעשה בחשבון הנוסטרו, שבאמצעותו בוצעה הרצת האג"ח, ואישרו חלק מהפעילות האסורה.

ברבות הימים נסגר התיק נגד ירון, וב-2013 יצא גם ורמוס בזול: הוא אמנם הודח מעבודתו ושילם קנס של חצי מיליון שקל, אבל לא הוגש נגדו כתב אישום. מנגד, בדצמבר 2016 הורשעו בעבירות הפליליות של הרצת האג"ח שני נאשמים ששימשו בתפקידים זוטרים יותר בפסגות: דוד אדרי, שהיה סמנכ"ל ברוקראז' בבית ההשקעות וניהל את חשבון הנוסטרו; ושי בן-דוד, שהיה מנהל חדר ברוקראז' בפסגות.

באפריל השנה הטיל השופט חאלד כבוב על אדרי ועל בן-דוד עונשי מאסר כבדים - אדרי נשלח לארבע וחצי שנות מאסר, ובן-דוד נדון למאסר של שנתיים וחצי. על כך הם הגישו ערעור לבית המשפט העליון.

שיטת המקל והגזר

האוזר והרשות חשפו, חקרו והביאו להרשעתם ולשליחתם לכלא של אנשי העסקים ג'קי בן-זקן ואיתן אלדר, באשמת הרצת מניות חברת מנופים-פיננסים. ב"פרשת רוביקון-ברמלי" חקרה הרשות בראשות האוזר את אמיר ברמלי ששלט בעשרות מיזמים עסקיים, וכיום עומד לדין בגין גניבה, מרמה, זיוף והלבנת הון בסך של יותר מ-400 מיליון שקל.

בכיר נוסף שנאלץ לשבת על ספסל הנחקרים במשרדי רשות ניירות ערך הוא שר הרווחה, חיים כץ. כץ חשוד כי קנה מניות של חברת נצבא ביולי 2015, זמן קצר לפני שהחברה דיווחה שהיא מתמזגת עם איירפורט-סיטי. זאת, לפי החשד על בסיס מידע פנים שהעביר אליו היועץ הכלכלי של החברות, מוטי בן- ארי. השניים מכחישים את המיוחס להם.

מדיניות האכיפה התקיפה שמוביל האוזר הביאה גם לחקירתו ולהרשעתו של נוחי דנקנר, שנחשב בזמנו לאיש העסקים החזק ביותר במשק. דנקנר הורשע בהרצת מניות חברת אי.די.בי אחזקות, ונשלח לשנתיים מאסר בעקבות החקירה הנמרצת והמאומצת שניהלה רשות ניירות ערך. גם דנקנר מערער לבית המשפט העליון על פסק הדין.

כשנדמה היה שפרשת דנקנר תהיה שיא כהונתו של האוזר, החלה (ב-20 ביוני השנה) חקירת "פרשת בזק-אלוביץ'", שמסעירה את המדינה. גם במקרה זה הרשות חוקרת באזהרה את בכירי החברה הציבורית מהחזקות ומהגדולות בארץ.

בין הנחקרים - בעל השליטה בבזק, שאול אלוביץ'; מנכ"לית החברה, סטלה הנדלר; ומנכ"ל משרד התקשורת, שלמה פילבר. חקירת פרשת בזק החלה בעקבות חשדות שנוגעים לעסקה בשווי של כמיליארד שקל, שנחתמה במארס 2015, שבה השלימה בזק את רכישת חברת yes. לפי החשד, מנהלים בבזק וב-yes עשו פעולות מלאכותיות בקשר לעסקה, באופן שהשפיע על דיווחיה של בזק. חשד נוסף נוגע לעסקת מתן שירותי תקשורת לוויינית בין חלל תקשורת לבין yes. כמו כן נחקר חשד להפעלה לא חוקית של גורמים שונים סביב עסקאות בעלי עניין שביצעה בזק. פילבר חשוד כי פעל בתפקידו הציבורי לקידום האינטרסים של בזק. אלוביץ' חשוד בבעלי עניינים ובעבירות דיווח וטוהר המידות הנוגעות לקשר בינו לבין פילבר. חשוב לציין כי כרגע לכל החשודים עומדת חזקת החפות.

כלים מודיעיניים

עו"ד ירון ליפשס ממשרד רם כספי ייצג לאורך השנים כמה חשודים שנחקרו והועמדו לדין על-ידי רשות ניירות ערך. בין היתר ייצג ליפשס את ג'קי בן-זקן שהורשע בהרצת מניות חברת מנופים-פיננסים, וגם את אהרון נבון לשעבר עובד דויטשה-בנק, שזוכה מהאישומים נגדו במשפט "פרשת פסגות".

ליפשס משבח את "האקטיביזם" של האוזר. "ככלל, נראה לי שהאכיפה הפלילית שהולכת גם נגד הגורמים שנמצאים הכי למעלה, ובהם אלוביץ', דנקנר, היא מהלך חיובי, כי זה מקדם את האמון בשוק, מראה שאף אחד לא חסין, ושהרשות מחפשת לבער את הנגע. העובדה שהאוזר צמח בתוך רשות ניירות ערך, נתנה לו יתרון מאוד גדול. האוזר מבין איך הדברים פועלים, ויש לו גם פרספקטיבה נכונה על התיקים".

ליפשס מזכיר כי בימים שבהם היה האוזר הכלכלן הראשי של רשות ניירות ערך, הוא נתן חוות-דעת כלכלית עבור הרשות בתיק הרצת המניות בחברת שירותי המעו"ף, אופמת, שהסתיים בזיכוי מהדהד. אופמת ומנהליה הואשמו בהרצת מניית חברת פרטנר, ביום של החלפת מניות במעו"ף, ובהשפעה בתרמית על מדד המעו"ף. ב-2008 הסתיים התיק בזיכוי מחמת הספק של החברה ומנהליה. ליפשס: "כשאתה מגיע עם רקע כזה לראשות הרשות, כשהיית מעורב בתיקים כמו אופמת, אתה יכול לקבל החלטות בדרך הרבה יותר מושכלת".

ליפשס מבהיר, עם זאת, כי "המהלך האכיפתי של רשות ניירות ערך נגד בכירים ודמויות מפתח נובע גם מהרבה מאוד מהלכים שקרו בתוך הרשות עוד לפני תקופתו של האוזר, ובעיקר שינוי משמעותי במערך המודיעין של הרשות, שהוא היום הרבה יותר פעיל ואקטיבי מאשר בעבר. יש היום שימוש בכלים מודיעיניים שלא היו בזמנם. כלים שנכנסו בתקופתו של זוהר גושן, והיום הם נותנים את הפירות. למשל, בכל החקירות הגדולות יש האזנות שנעשות לחשודים. זה לא היה בעבר וככה מגיעים לדברים הנסתרים באמת".

לעו"ד ליפשס יש ביקורת על השימוש העודף של רשות ניירות ערך בכלי של אכיפה מנהלית נגד חברות ציבוריות, שמאפשרת לרשות להטיל קנסות וסנקציות נוספות על נושאי משרה בחברות שפעלו ברשלנות או במחדל (ולא באופן פלילי).

ליפשס: "לטעמי, הרגולציה של רשות ניירות ערך על חברות ציבוריות היום היא כבדה מדי. האכיפה המנהלית היא לא ה'בייבי' של האוזר, והיא נולדה בתקופת גושן, אבל זה מופעל היום בצורה מוגזמת. השימוש באכיפה המנהלית הביא למצב שאני לא מבין איך אנשים מרשים לעצמם להיכנס לתפקידים בכירים בחברות ציבוריות, כי אי-אפשר לדעת מתי תבוא האכיפה המנהלית.

"טעות של דירקטור בחברה ציבורית עלולה לעלות לו בהרבה מאוד כסף, בפגיעה במוניטין ובהרחקה מהעבודה. לתפיסתי, זה הצד השני של המטבע שגורם לשיתוק, ויכול להיות שהוא קשור להצטמקות שוק ההון".

מי שסבל (ובצדק) מנחת זרועה של רשות ניירות ערך, הוא איש יחסי הציבור, צבי (צביקה) רבין. רבין נעצר ונחקר על-ידי הרשות לאחר שעלה החשד כי הוא עשה שימוש אסור במידע פנים, ורכש לאורך תקופה ניירות ערך של חברת הביומד הציבורית אבוג'ן. רבין, שהיה איש "קשרי המשקיעים" של החברה, נחשד שרכישת ניירות הערך באה בזכות מידע פנים שקיבל מאנשיה. החקירה הובילה להרשעתו ולשליחתו לכלא חרמון ל-22 חודשי מאסר.

רבין, הלא אובייקטיבי בעליל, אמר ל"גלובס": "אני חושב שחוקרי הרשות לא מנסים להגיע לחקר האמת, אלא מנסים להביא להעמדה לדין של הנחקר". כמי שחווה על בשרו את טעמה של מחלקת החקירות ברשות, הוא טוען: "אני מדבר מניסיון שלי וגם ממה שעולה מעתירות שמוגשות לבית המשפט נגד התנהלות של חוקרים. חלק מהחוקרים משקרים לנחקרים, החקירות לא מתועדות, מסמכים נעלמים, ובתי משפט מתירים לרשות להתנהג באופן הזה".

פרקליט בכיר המעורה בשוק ההון אומר כי "כמו קודמיו, האוזר הוא שוחר תקשורת, וזה פחות נחמד כי בתפקיד שלו ישנם דברים שצריך לשמור קרוב לחזה, ולא לטפטף החוצה. היו אירועים לא סימפטיים בעבר שבהם התקשורת עיוורה את עיני הרשות, וזו טפטפה לתקשורת חומרים שלא הייתה צריכה, אבל זה במסורת שלה - האוזר לא הראשון".

ביקורת על האוזר נמתחת גם סביב השינוי המבני של הבורסה שהוא מוביל. גורם המכיר את שוק ההון אומר, ש"המרוויחים הגדולים על-פי ההסכם המקורי בנוגע לשינוי המבני, הם ועד העובדים, עורך הדין שלהם וגם יו"ר הבורסה שאמור היה לקבל נתח מהמניות. זה אומר, שהאוזר נתן יד - בשתיקה או לא בשתיקה, ידע או לא ידע - לכך שעורך דין פרטי יחזיק נתח מהבעלות על הבורסה".

לדברי גורם הקשור לשוק ההון, "החקיקה הרבה והאכיפה הרבה מביאות לכך שאנשים מתרחקים משוק ההון. אני מבין שיש מיאוס מהבכירים שעושים המון כסף וסורחים, אבל מערכת בריאה לא יכולה לעבוד תחת פחד כזה. אנשים לא רוצים לבלוט, לא רוצים שידעו עליהם כלום. להיות חברה ציבורית זה היום בעיקר כאב-ראש".

גישה שונה מציג גורם אחר הקשור לשוק ההון. לדבריו, "בכל מה שקשור לחוקים, תקנות, ולרגולציה מול הגופים שמנהלים כסף, ומול החברות שנסחרות בבורסה, האוזר הוא מתון וקשוב ושומע את שני הצדדים. בוודאי בהשוואה לממונה על רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון, דורית סלינג'ר. היא, בשם טובת המבוטחים, מוכנה להפיל כל דבר על הגופים המפוקחים. איתו אפשר לדבר והוא קשוב".

לדברי הגורם בשוק ההון, המשבח את האוזר - "לעומת זאת, בכל הקשור לאכיפה, האוזר הוא קיצוני ואינו מתפשר ואפשר להגיד שהוא פועל כשריף. זה דבר חיובי כי גופים כמו זה שאני קשור בו, שרוצים שוק הון נקי וישר, מעוניינים באכיפה של החוקים ובמניעה של תרמיות בבורסה".

גורם בשוק ההון אומר כי אלה שמבקרים את המדיניות התקיפה של האוזר, הם כנראה אלה שיש להם עניין אישי נגדו. את ההתנגדות להתנהלות הרשות הוא משווה למי שמתנגד לאכיפה בכבישים. "אף אחד לא רוצה שיהיו מצלמות מהירות, אולי רק מי שנוסע עד 90 קמ"ש. אבל מי שנוסע 130 קמ"ש, ועובר על החוק, לא מעוניין שיהיו מצלמות מהירות".

גורמים בתיק בזק: "פתיחת החקירה תוזמנה"

לדברי גורמים בתיק בזק, טענותיו של האוזר ב"פרשת בזק" מעידות "על בורות, ועל ניגוח של אנשי עסקים ובכירים במשק, ולא על שום דבר אחר".

גורם נוסף המעורב בפרשה, מבקר גם את התנהלותו התקשורתית של האוזר מראשית הפרשה, וטוען כי הוא "סימן מטרות". לדברי הגורם, "מדובר בחקירה שנפתחה ותוזמנה באופן פלאי יחד עם הרצאה שהאוזר העביר באותו יום, כאשר הוא - שעומד בראש הרשות חוקרת - כבר חורץ את הדין בהרצאה שהוא נותן, ואומר: 'שמעתם, הבוקר שנפתחה חקירה, עצוב לי'.

"למעשה, הוא מכריע את דינם של החשודים ביום שהחקירה נפתחת - זו שערורייה שאין כדוגמתה. אין אף ראש רשות חוקרת אחר שהיה מרשה לעצמו להביע את דעתו על החקירה, וזה אומר הרבה על החקירה הזו".

עוד לטענת אותו גורם, האוזר מגלה גם חוסר אחריות כלפי המשקיעים והשוק במסגרת הפרשה. "ביום שהתאוששה המניה לאחר פרוץ החקירה, ונערך כנס משקיעים, פתאום בצורה חריגה שעה אחרי כנס המשפיעים, יצא האוזר בהודעה שגם היא חריגה ביותר, ואין לה תקדים, על התפתחות בחקירה גם בעניינים שקשורים לעסקת חלל. כמובן, זה הביא לפגיעה קשה במנייה".

לדברי האיש, "אלה התנהלויות שמעידות באופן ברור על כך שהחקירה מתנהלת בצורה מוטה".

היחיד שנכנס בלי פחד באופציות הבינאריות

אחד המאבקים החשובים והמוצלחים ביותר שהוביל האוזר הוא המאבק במסחר באופציות בינאריות מול לקוחות ישראלים. אופציה בינארית היא אופציה על מגמת השינוי במסחר בנכסים סחירים, כמו מניות, סחורות, מטבע חוץ, ואג"ח, או על מחיר המימוש של הנכסים.

האופציה הבינארית נחשבת לאחד הכלים הפיננסיים בעלי הסיכון הגבוה ביותר בשוק, והיא משמשת בעיקר ספקולנטים או כאלה שמתפתים לרווח מהיר. רכישת אופציה כזו שלא למטרת גידור סיכונים, מהווה - לפחות על-פי רשות ניירות ערך - "הימור" מסוכן. ברשות רואים במסחר באופציות בינאריות כמשהו שדומה במהותו למשחקי הימורים, על כל המשתמע מכך.

לפני כשנה אסרה רשות ניירות ערך על מסחר באופציות בינאריות עם לקוחות ישראלים. וב-18 ביוני, אימצה הממשלה, ומאוחר יותר גם ועדת שרים לענייני חקיקה, הצעת חוק להרחיב את האיסור במסחר גם מול לקוחות המצויים מעבר לים. על-פי הצעת החוק, מסחר באופציות בינאריות מצד גופים ישראליים מול לקוחות בארץ ובחו"ל, יהווה "עבירת מקור" לפי חוק איסור הלבנת הון. זאת, נוכח "המאפיינים העברייניים שעשויים להתלוות לתעשייה זו".

לדברי האוזר, "מעבר לפגיעה הכלכלית החמורה באזרחי העולם, משווקי אופציות בינאריות גורמים לנזק תדמיתי והרסני חמור, שהולך וגובר וצובר תאוצה ומלבה את האנטישמיות כלפי היהודים בכלל והישראלים בפרט. החוק יאפשר לרשות ניירות ערך לפעול באופן תקדימי נגד אותם גורמים הפועלים היום מישראל, מול לקוחות מחוץ לישראל". עו"ד אסף ברם מציין לטובה את הטיפול של האוזר באופציות הבינאריות. "הוא נכנס בכל הכוח באופציות הבינאריות, מה שלא עשו לפניו. זה תחום עם המון כסף ואינטרסים ולחצים מכל מיני כיוונים - והאוזר נכנס בו בלי לחשוב על אהדה ציבורית".

גם בנושא הזה אין תמימות דעים, ויש מי שמבקר את האוזר. לדברי עו"ד בכיר, "כשהאוזר ראה שמפנים אליו אצבע מאשימה בגלל שיש התייבשות בבורסה, אז כתרגיל התחמקות, הוא החל להתלבש על האופציות הבינאריות, שהן תחום שולי ומעט מאוד ישראלים מתעסקים בו. זו לא חוכמה גדולה".

מקורבים לרשות ניירות ערך: "אכיפה בלתי מתפשרת כלפי מפרי חוק"

מקורבים לרשות ניירות ערך אומרים כי האסטרטגיה של האוזר נושאת פירות. מצד אחד, יש התעוררות בשוק ונפחי המסחר גדלו בעשרות אחוזים, ופעם ראשונה מאז המשבר ב-2008 מספר החברות הציבוריות נמצאות במגמת עלייה. מצד שני, האוזר לא רואה בעיניים כשזה מגיע להגנה על המשקיעים ולבניית האמון של שוק ההון בבורסה. בשנים האחרונות האוזר מוביל מדיניות של מקל וגזר. מצד אחד, הסרת חסמים רגולטוריים לפעילים בשוק ההון, כדי לעודד את הפעילות, שכללה הקלות לחברות מו"פ, בהנפקות חדשות, הקלות לחברות קטנות ובינוניות ועוד. מצד שני, אכיפה בלתי מתפשרת כלפי מפרי חוק, הכוללת גם את המלחמה בתעשייה המפוקפקת של האופציות הבינאריות.

בכל הנוגע לדברור חקירות, כל מי שעוסק בסוגיה, לרבות התקשורת, יודע שהרשות בעידן האוזר מעולם לא הדליפה חומרי חקירה. הדברים היחידים שמתפרסמים הם הפרוטוקולים הפומביים של בתי משפט. באשר לטענות של גורמים מתיק בזק נגד התנהלות של האוזר במהלך החקירה, נמסר מרשות ניירות ערך כי "מדיניות הרשות הייתה ותהיה שלא להגיב בכל הנוגע לשאלות בנושאי חקירות ומודיעין". 

 תז שמואל האוזר

 מריץ כתבי אישום