ביום שאחרי פרסום תוצאות ההגרלה הגדולה, לאחר שכ-15 אלף מחוסרי דירה התבשרו כי זכו לרכוש דירה בפרויקטי מחיר למשתכן, הדגיש יו"ר מטה הדיור במשרד האוצר אביגדור יצחקי, כי אותם מאושרים יגורו בדירות - "תוך שנתיים וחצי, מקסימום שלוש שנים".
מי שנבהל מההצרות הללו הם קודם כל היזמים שרכשו את אותן קרקעות. רבות מהן ללא היתר. חלקן עדיין לא ראויות לבנייה. חברת מיטל הנדסה למשל רכשה קרקע ל-122 דירות בשכונת מורשת במודיעין. 70% מהדירות יימכרו במסגרת מחיר למשתכן ו-30% בשוק החופשי.
לדברי עופר שגיב, מנכ"ל החברה, "הייתי מאוד שמח אם באמת תוך שנתיים וחצי או שלוש שנים הזוכים יגורו בדירות, אבל זה לא רלוונטי. זה בכלל לא מעשי. בשכונת מורשת במודיעין יש היום גבעה שאין בה כלום. לקבל היתר בנייה זה תהליך של שנה וחצי: הגשת תוכנית, דיון בוועדה, דרישות למלא, הליך של רישוי. גם המדינה מתחייבת למסור לי את הקרקע ב-18 חודשים, אבל שום דבר לא מונע ממנה למסור את הקרקע גם כמה חודשים מאוחר יותר. ואחרי קבלת הקרקע, לבנות פרויקט של 122 דירות, כולל חפירות שהן לא קלות, עבודות פיתוח, בנייה של חניון תת קרקעי, הקמת כלונסאות, זה לא משהו שייקח פחות משנתיים וחצי, וזה אם אני אלוף העולם בלוחות זמנים. אז כבר הגענו לארבע שנים. אז אני לא מבין מאיפה ההבטחות האלה. הן לא ריאליות. בסוף הזוכים עוד יגידו לנו שאביגדור יצחקי הבטיח דירה תוך שנתיים וחצי, ואנחנו נצא לא בסדר".
הדירות שלך יוגרלו ב-15 בספטמבר. כשהזוכים יפנו אליך לדעת באיזו דירה זכו, מה תגיד?
"גם אם יפנו אליי בעוד שלושה חודשים, אני לא אדע כלום. יכול להיות שהדייר ידע יותר ממני. אני לא אעשה חוזים עם אנשים לפני שיהיה לי היתר בנייה, כי אני עלול להבטיח דירה מסוימת, ובסוף הדירה תהיה אחרת. עד שאין לי היתר בנייה, אני לא יודע כמה דירות 3 חדרים יהיו לי, איזה כיווני אוויר, או מה השטח המדויק של הדירות.
"לכן, זה אומר שמי שזוכה בהגרלה במודיעין ייאלץ לחכות שנה וחצי, עד שאקבל היתר, ורק אז הוא יידע איזה דירה קיבל. ואז הוא אולי יראה שזו דירת 5 חדרים שהוא לא מסוגל לקנות, או 3 חדרים שהוא בכלל לא צריך. הוא יבטל את הזכייה ויחזור לנקודה שבה התחיל".
למשרד האוצר אצה הדרך?
"בהתחלה המדינה אמרה שההגרלות יהיו רק אחרי היתר בנייה. אחרי זה ההגרלות בוצעו לפרויקט שהגישו בקשה להיתר בנייה. והנה היום מוגרלות דירות כשאין עוד בקשה בכלל, למרות שהיה הגון יותר להגריל רק אחרי היתר. למה? כי הם רוצים להוציא אנשים מהשוק, אבל זה על חשבון אותה אוכלוסיה שרצו להיטיב איתה. בנאדם גר בשכירות, זכה בהגרלה, ישלם 60 אלף שקל שכר דירה עד שיתקבל היתר בנייה, ורק אז יתברר לו שהוא לא יכול לקנות דירה בפרויקט, כי הדירה שהוא זכה בה לא מתאימה לו".
ומבחינתך כל זה כלכלי בכלל?
"אם הפרויקט היה 100% מחיר למשתכן לא הייתי ניגש למכרז. מה שמסבסד את החלק של מחיר למשתכן, שההכנסות ממנו יהיו לפי 8,833 שקל למ"ר לא כולל מע"מ, זה 30% מכירה בשוק חופשי. בכל מקרה אסטרטגית אנחנו לא ניגשים למכרזי מחיר למשתכן מחוץ לאזורי ביקוש, כי הם לא כלכליים ואני גם לא רואה שעומדים בתור ללכת לשם".
אבל מחיר למשתכן צובר תאוצה.
"התוכנית טובה, אבל היא הכניסה לשוק הרבה אנשים שלא תכננו לקנות דירה. אנשים שגרים היום בשכירות וסבורים בצדק שהם פראיירים אם לא יקנו דירה בהנחה. אז אמנם מטרת התוכנית היתה להוציא קונים מהשוק, אבל לא לקחו בחשבון שהתוכנית גם הכניסה הרבה ביקושים. בסופו של יום, האם מכל הבעיות של המדינה היה נכון להשקיע מיליארדים דווקא במחיר למשתכן? לא היה קורה כלום לזוג צעיר אם הוא היה מתחיל את החיים בדירת 3 חדרים בקומה רביעית בלי מעלית, כמו שאני התחלתי. לא כולם חייבים להתחיל בדירה חדשה".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.