עלייה וקוץ בה: תעשיית ניהול תיקי ההשקעות, תמונת מצב

רשות ניירות ערך פרסמה נתונים אודות תעשיית ניהול התיקים בשנת 2016. זאת, בהמשך לפרסומים קודמים שלה.

בהשוואה בין נתוני 2016 ל-2015 בולטים הממצאים הבאים:

- ככלל, לא חל שינוי דרמטי בתעשייה ב-2016. היקף הנכסים גדל באופן מזערי מ-262 מיליארד שקל ל-263 מיליארד שקל, וגם מספר החברות המנהלות תיקי השקעות גדל באופן שולי מ-124 ל-125.

- עם זאת, יש מגמות שעשויות לעורר דאגה, חלקן כהמשך למגמה שהסתמנה כבר קודם לכן. היקף ניהול תיקי השקעות עבור לקוחות שאינם מוסדיים ירד מ-162 מיליארד שקל ל-160 מיליארד שקל. אם מביאים בחשבון שהתשואה המשוקללת נטו שהשיגה התעשייה בשנה שעברה עמדה על כ-2%, הרי שמדובר בשחיקה של כ-3%, שנובעת ממעבר של כספים להשקעות, אם זה השקעה בתיקון 190 (מסלול השקעה בקופות גמל המעניק הטבות לחוסכים), פוליסות פיננסיות, קופות גמל להשקעה בנדל"ן, ובהשקעות אלטרנטיביות שונות שאינן סחירות, כמו קרנות גידור. ואכן, הדוח של רשות ני"ע מצביע על קיטון במספר החשבונות מ-87,800 ל-82,580, ירידה של קרוב ל-6%, שמייצגת ירידה במספר הלקוחות שנעזרים בשירותי התעשייה (אם כי לא בהכרח באותו שיעור, שכן יש לא מעט לקוחות שיש להם יותר מחשבון אחד בחברות שונות של ניהול תיקים).

במקטע של ניהול עבור לקוחות "מוסדיים", קרי קופות גמל, לרבות מפעליות, קרנות נאמנות וקרנות פנסיה, נרשמה עלייה מ-100 מיליארד שקל ל-102 מיליארד שקל, כלומר, קיפאון ריאלי (בניכוי תשואה).

מספר החברות: העלייה והנפילה

ביקשנו לבדוק אילו שינויים חלו בתעשייה לאורך זמן - מפברואר 2004, המועד שבו עשינו הערכה של היקף התעשייה, בהיעדר נתונים רשמיים, ועד לדצמבר 2016, המועד אליו מתייחס הפרסום האחרון של רשות ניירות ערך.

גודל התעשייה: היקף הנכסים גדל מ-48 מיליארד שקל ל-263 מיליארד שקל, גידול מרשים, אך צריך לדייק: בלי ה"מוסדיים" (שבנקודת הפתיחה לא נכללו במסגרת של ה-48 מיליארד שקל), דהיינו, בלי קופות גמל מפעליות, גופי גמל וקרנות נאמנות שמנוהלים על-ידי חברת ניהול תיקי השקעות של אותו בית, הגידול הינו מ-48 מיליארד שקל ל-160 מיליארד שקל, עדיין גידול מרשים מאוד.

שיעור גידול שנתי: שיעור הגידול השנתי הממוצע הכולל של התעשייה (ללא מוסדיים) במונחים של נכסים מנוהלים, מגיע כמעט ל-9.6%. לשם השוואה, סך הנכסים הפיננסיים של הציבור גדל ב-13 השנים האחרונות (פברואר 2004 עד לדצמבר 2016) בקצב שנתי ממוצע של קרוב ל-8%. כלומר, יש ביניהם מתאם חיובי יפה לאורך זמן.

מספר הלקוחות: אם ב-2004 מספר הלקוחות הפרטיים המנוהלים עמד על כ-45 אלף, הרי כיום מספרם כמעט והוכפל, ל-82 אלף, גידול שנתי ממוצע של קרוב ל-6%. אבל בפועל לא מדובר במספר לקוחות אלא במספר חשבונות. מספר הלקוחות עומד, להערכתנו, על כ-66 אלף בהשוואה ל-40 אלף לפני 13 שנים, גידול מתון.

יש לא מעט לקוחות, פרטיים ובוודאי עסקיים, שמנהלים מה שקרוי "תיקי תחרות" אצל גופים שונים (2-5 תיקים). הם נספרים כלקוחות שונים, וזה מייצר הבדל לא קטן. יתרה מזו, אפילו בתוך אותו בית השקעות מתנהלים לעתים תיקי השקעות אחדים בכמה בנקים של אותו לקוח.

התפלגות פרטיים/עסקיים מלכ"רים: למרות שחלפו כמעט 13 שנים, הרי שעל פניו נראה שלא חל שינוי של ממש בתמהיל שבין לקוחות פרטיים לעסקיים והיחס היה ונותר: כ-60% מהכסף המנוהל שייך ללקוחות פרטיים וכ-40% ללקוחות תאגידיים. הערכה זו מתבססת על דוחות שמתפרסמים מצד גופים גדולים בתעשייה שמנהלים רוב מכריע של נכסיה. כיום לקוחות פרטיים ועסקיים מנהלים 160 מיליארד שקל שמתפלגים, להערכתנו, בין כ-100 מיליארד שקל ללקוחות פרטיים לבין כ-60 מיליארד שקל ללקוחות עסקיים ומלכ"רים. מספרם של הלקוחות התאגידיים נאמד בכ-3,000.

מספר החברות הפעילות: נתון זה כמעט ולא השתנה ב-13 השנים האחרונות. אגב, ב-1988, כ-6 שנים לפני שנחקק חוק הייעוץ, אמדנו את מספר החברות/אנשים פרטיים שעסקו בכך ב-90. כיום הוא עומד על 125, בדומה ל-2004 (130), אבל הסתכלות כזו מנקודת זמן אחת לרעותה כאשר חלפו 13 שנים, היא מטעה. בפועל, מה שקרה היה שמספר החברות לניהול תיקים הלך וגדל והגיע לשיאו, איך לא, בשנת 2007 - עת פעלו 205 חברות לניהול תיקי השקעות, אבל אז הגיע משבר 2008 ומספר החברות הלך והצטמצם עד למימדיו כיום, כאמור, 125 חברות.

"בדרך" הוקמו בתי השקעות נוספים והתחסלו אחרים, בעיקר בשנים האחרונות, אם בדרך של פירוק או בדרך של מיזוגים ו/או רכישות. לאחרונה, התבשרנו דווקא על הקמת כמה בתי השקעות חדשים, אך עדיין מספר החברות שהפסיקו את פעילותן לאורך זמן, גדול ממספר החברות החדשות שנכנסו לתחום.

יצוין שמספר החברות עדיין לא מלמד על ניהול תיקי השקעות בפועל, שכן יש חברות שקיבלו רישיון לניהול תיקים מצד רשות ני"ע, אבל לא הפעילו אותו.

אוהבים חברות קטנות

רמת הריכוזיות: הריכוזיות של התעשייה עלתה, אבל דמי הניהול ירדו. כיום, 10 החברות הגדולות בענף ללא ניהול השקעות למוסדיים (בסדר אלפביתי) הן להערכתנו: אי.בי.אי, אלטשולר שחם, אקסלנס, הראל פיננסים, ילין לפידות, מגדל, מיטב דש, פסגות, פעילים ותפנית.

גופים אלה מנהלים יחד כ-113 מיליארד שקל מתוך 160 מיליארד שקל, כ-70% מסך הנכסים המנוהלים עבור לקוחות פרטיים, עסקיים ומלכ"רים, ללא מוסדיים (קופות גמל מפעליות וקרנות נאמנות בניהול חברות לניהול תיקים). זוהי עלייה לעומת המצב ב-2004, ערב רפורמת בכר, עת 10 החברות הגדולות ניהלו כ-27 מיליארד שקל, שהיוו אז 56% מהנכסים.

הסיבה: תהליכי קונסולידציה שאפיינו את השוק והיתרון לגודל שקיים בתעשייה גם בשל הרגולציה המכבידה. להערכתנו, תהליכי הקונסולידציה יימשכו והריכוזיות בתחום זה תגדל.

חברות הבת של הבנקים: חברות אלו ניהלו ערב רפורמת בכר נכסים בסך של 13 מיליארד שקל מתוך 48 מיליארד שקל: 27%. העובדה שזו הייתה תעשייה שלא בשליטת הבנקים, היא מהסיבות לכך שרפורמת בכר, שהוציאה את ניהול קרנות הנאמנות וקופות הגמל מן הבנקים, ויתרה על הוצאת ניהול תיקי השקעות מהבנקים.

כיום, סך הנכסים המנוהלים על-ידי חברות בת של בנקים - פעילים, תפנית, יוניק ואתגר, נאמדים על-ידינו, בכ-27 מיליארד שקל, שהם כ-17% מהנכסים המנוהלים על-ידי חברות ניהול תיקים שלא עבור מוסדיים, או כ-10% מהנכסים המנוהלים כולל עבור מוסדיים.

חברות ניהול "קטנות": דווקא במגזר זה נרשמה בשנים האחרונות עלייה בהיקף הנכסים המנוהלים, עלייה שניתן להסבירה ברצון של חלק מהלקוחות במגע יותר אישי וישיר עם הבעלים של אותם גופים, שבדרך כלל הם גם המנהלים את תיקי ההשקעות. יצוין כי מגמה דומה מאפיינת בשנתיים-שלוש האחרונות גם את תעשיית קרנות הנאמנות, אם כי מסיבות אחרות. דרך נוספת להתבונן בנתונים בהקשר של ריכוזיות היא לבדוק מה קרה להיקף הנכסים המנוהלים על-ידי החברות הגדולות בהשוואה לקטנות. יש 18 חברות "גדולות" על-פי הגדרות הרשות. בסוף שנת 2013 הן ניהלו 204 מיליארד שקל וכיום 225.7 מיליארד שקל, צמיחה של כ-11%. שאר החברות, 107 במספר, מוגדרות חברות "קטנות". ב-2013 הן ניהלו 30 מיליארד שקל וכיום 37.6 מיליארד שקל, צמיחה של כ-25%. הפערים בין שתי הקבוצות בנכסים המנוהלים אינם כל כך גדולים כפי שנראה ממבט ראשון, שכן, אם נתייחס ללקוחות הפרטיים בלבד, שהרי חברות קטנות כמעט ואינן מנהלות תיקי השקעות למוסדיים, ובפרט לא לקופות גמל מפעליות, התמונה נראית בערך כך: 18 החברות הגדולות מנהלות כיום כ-124 מיליארד שקל (אחרי ניכוי המוסדיים שכמעט כולם מנוהלים על-ידי החברות הגדולות), לעומת כ-38 מיליאר ד שקל שמנוהלים על-ידי החברות הקטנות עבור לקוחות פרטיים.

דמי ניהול: דמי הניהול ירדו באופן דרמטי בשנים האחרונות, ובעיקר אחרי רפורמת בכר. שיעור הירידה נע בין 30% ל-40%, מה שמלמד על כך, שלמרות תהליך הקונסולידציה ועלייה ברמת הריכוזיות, שהיא טכנית במהותה, הרי שהתחרות ממשיכה להיות חריפה גם בין גופים שונים בתוך התעשייה, וגם בין התעשייה כולה למוצרים שהם אלטרנטיביים לניהול תיקי השקעות.

מגמה זו היא סימן היכר ברור מאוד לתחרות החריפה המאפיינת את הענף, חרף העלייה, לכאורה, ברמת הריכוזיות, כאשר מתבוננים רק ב-10 החברות הגדולות.

קרנות נאמנות בתיקי השקעות: חלק ניכר מהגופים שמנהלים תיקי השקעות, ובעיקר הגופים הגדולים, מנהלים גם קרנות נאמנות, כאשר חלק מכספי הלקוחות בניהול תיקים מושקע בקרנות נאמנות "תוצרת בית", כמובן ללא כפל דמי ניהול.

השיעור של מספר תיקי השקעות המוגדרים על-ידי רשות ני"ע כתיקי קרנות (תיקי לקוחות שאינם מוסדיים, שרוב נכסיהם מושקע בקרנות נאמנות) מתוך כלל תיקי ההשקעות עומד על 37%, אבל במונחים של שווי כספי, שיעור שווי קרנות הנאמנות בתיקי ההשקעות הינו נמוך מזה.

סך שווי קרנות הנאמנות בתיקים מגיע לכ-36 מיליארד שקל, המהווים 13.7% מסך הנכסים המנוהלים בתיקים, או כ-22.5% מסך הנכסים המנוהלים בתיקים (ללא המוסדיים). אותם 36 מיליארד שקל מהווים 16.8% מסך תעשיית הקרנות, אבל מכיוון שמדובר כמעט רק בקרנות מסורתיות אקטיביות (להערכתנו, כ-34 מיליארד שקל מתוך 36 מיליארד שקל), הרי שבהשוואה להיקף הקרנות המסורתיות האקטיביות בתעשייה, מדובר ב-20.3%.

■ הכותב הוא בעלי בית ההשקעות מיטב דש ויו"ר מיטב דש קרנות נאמנות בע"מ. אין לראות באמור מתן ייעוץ/שיווק השקעות והאמור אינו מהווה תחליף לייעוץ/שיווק השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם

 הנכסים המנוהלים

 מספר החברות