לטפל במונופולים כשהם עוד קטנים

1. יש מונופולים שגדלים לנו מול העיניים ואפשר לטפל בהם בינקותם, הרבה לפני שהופכים גדולים מדי, חזקים מדי ונגישים מדי לשלטון - כמו שקרה במונופול הגז הטבעי מבית יצחק תשובה ונובל אנרג'י. כשהוא היה קטן, הוא לא הפריע לממשלה. כשהתבגר - כבר היה מאוחר לסדר תחרותי והתקבלה פשרה בדמות "מתווה הגז". לכן קריטי לעצור ולבדוק כבר עכשיו לאילו כיוונים עלול ללכת מערך ייצור החשמל הפרטי - שנועד להתחרות במונופול הנוכחי של חברת החשמל. ורצוי לבדוק לאיזה כיוון צועדת השליטה בתחום מערכות הבטיחות לרכב.

2. צעד ראשון נעשה כבר בשבוע שעבר. הוועדה לצמצום הריכוזיות (גוף מנומנם, שבקרוב ימלאו לו 3 שנים די ריקות מתוכן. חבריו הם: אבי שמחון - ראש המועצה הכלכלית חברתית במשרד ראש הממשלה; יואל נווה - הממונה על הכנסות המדינה ומ"מ ראש אגף תקציבים וראש הצוות לסיום זיכיון החברה ישראל בים המלח, ומיכל הלפרין - הממונה על ההגבלים העסקיים) המליצה לא לתת רישיון ייצור חשמל לעוד תחנת כוח בשליטת קבוצת עידן עופר. וזאת - כדי למנוע הרחבה והעמקת השליטה בתחומי המשק שונים - מחשש ל"ריכוזיות משקית".

על זה נוסף אירוע נוסף, בסדר גודל אחר בשלב זה - רשות ההגבלים העסקיים בודקת אם מובילאיי הפכה - או הופכת - למונופול בשוק התקנת מערכות בטיחות לרכב. הבדיקה החלה לאחר שהוגשה תלונה והתקיימה בדיקה מקדמית.

3. תזכורת לבאות: מונופול הגז האימתני, שלא מפסיקים לדבר בו, נולד בלילה אפל אחד באפריל 2011. באותו לילה פוצץ צינור הגז ממצרים וישראל נותקה מספק הגז הטבעי ממצרים. מאגר ים-תטיס הפך לספק הבלעדי של גז בישראל. באותה תקופה היו כל הקידוחים בישראל בשליטת נובל ותשובה: ים תטיס, תמר (שהתגלה ב-2009), תנין 1 וגם, וזה עיקר העיקרים, השליטה ב"תגלית הגז הגדולה ביותר במים עמוקים בעולם" - הלא היא מאגר לוויתן, שעל אודותיו דווח כבר ביוני 2010.

המונופול היה אז ילד צעיר ולכן אף אחד לא טיפל בו. שרים ופקידים בכירים במשרדי האוצר והאנרגיה, ברשות החשמל, ברשות ההגבלים העסקיים ובכלל - מטפלים רק במה שבוער עכשיו, ומעבירים את הצרות הגדולות לבאים אחריהם. כך קרה שמונופול הגז קיבל במתנה 4 שנים כדי להתנפח, להתבסס, להתחזק ולהתעצם. ואז, כשהקרקע כבר בערה, הגיע מתווה הגז המפורסם, שלא נותר לו אלא לעשות תיקונים, בידיעה שאם לא יעשה זאת - המונופול רק יגביר את עוצמתו, ייסכן וייקר את מעבר המשק לגז, ולמתווה הבא יגיע הרבה יותר חזק.

4. מכירת מובילאיי לאינטל לא נדרשה לאישור הממונה על ההגבלים ולדיון בוועדת הריכוזיות, שכן אינטל היא חברה גדולה וזרה, שאימצה את מובליאיי הישראלית אל חיקה. אולם, בתחום מערכות הבטיחות לרכב החברה נשארת חזק בארץ - צמודה, משכנעת ומטפחת מזה כמה שנים את הסבסוד המבטיח של מאות מיליוני השקלים שהמדינה הקצתה ומקצה, במישרין ובעקיפין, במימון ממשלתי ישיר או בהטבות מס.

הכסף הציבורי הכבד שזורם ממשרדי האוצר והתחבורה כבר כמה שנים למטרות אמת של הצלת חיי אדם, הוא תוצאה של צווי חובת התקנת מערכות בטיחות לרכבים, תחת השם הממכר "מערכות מצילות חיים". צוותי השכנוע של אנשי מובילאיי עברו ממשרד למשרד, מבכיר לבכיר, עד שבשנת 2016 הוחל צו חובת התקנת מערכות ברכבים ציבוריים אוטובוסים, משאיות ואמבולנסים. אחר כך הוחלט על מימון ציבורי מלא, החל מ-2017, למימוש חובת התקנת מערכות בטיחות ל-120 אלף מכוניות ישנות, וכבר רצה חובת התקנה בכל המכוניות שיגיעו לארץ החל מ-2018.

מה שהתחיל במאות אלפי שקלים עובר כבר את רף הסבסוד של מיליארד שקל, והולך להגיע בעתיד לכמה מיליארדי שקלים. מה שאומר שעסק טוב ומבטיח עכשיו - הולך להיות עסק ענק וסופר-רווחי בעתיד.

5. שלוש חברות מרכזיות מתקינות כאן מערכות בטיחות לרכב. איוואקס, מובילאיי ו-MOVON הקוריאנית. כל אחת והמערכת שלה עם מעלות, חסרונות ומחירים שונים. כל אחת מהן שואפת "להתלבש" יותר ויותר על הסבסוד הממשלתי הנדיב. אגב, גם בתקווה שההחלטה של ישראל להתקנה מומנת או מסובסדת תשפיע על מדינות מערביות אחרות לעשות כמוה.

אין ספק שמובילאיי הפכה למותג, כמו "פריג'ידר" או "פלאפון" של מערכות הבטיחות. אנשיה, בליווי לוביסטים בכירים מטעמה, כמו גם מקורבים בכירים אחרים שהופעלו מול שרים אלה ואחרים, כבר יוצאים ובאים זה כמה שנים במסדרונות הממשלה (עם הזמן התחילו השרים להקפיד לא להיפגש איתם לבד - אלא תמיד בנוכחות פקידים אחרים). הנציגים מצטלמים עם השר הזה וההוא, מטפחים שרים שרוצים ביקרם, מסדרים להם ראיונות בתקשורת, ותמיד מדברים רק על אכפתיות גבוהה: חיי אדם!

כסף? זה ממש לא חשוב...

זה הגיע לכדי כך שלשר התחבורה, ישראל כ"ץ, הגיעה שמועה שגוף מרכזי שעובד עם מובילאיי התבטא במילים "המשרד בכיס שלי". באותו שבוע הודיע כ"ץ לאנשי משרדו על הפסקת כל הפגישות עם לוביסטים ושהוא עצמו מפסיק להיפגש בענייני מערכות הבטיחות - אלא אם בחדר יהיו נוכחים גם אחרים.

עם זאת, כמות הכסף שזורמת מהממשלה להתקנות מערכות הבטיחות - רק הולכת וגדלה. התלונה הראשונה על ניסיונות השתלטות ההתקנות של מובילאיי הגיעה למשרד התחבורה. בתגובה נקבעו נהלים וקריטריונים בתקווה שיישמרו על שוויוניות התמריצים בין החברות.

ואז הגיעה לרשות ההגבלים העסקיים תלונה מצד חברות המתחרות במובילאיי, הטוענות כי התקנות מובילאיי כבר הגיעו לרמה של מונופול, מעל 50% - מה שכבר דורש התייחסות. הרשות בודקת. וראוי שזה ייעשה במוקדם ולא במאוחר מדי.

6. לפני שבוע יצאה הודעה: "הוועדה לצמצום הריכוזיות ממליצה לא לתת רשיון ייצור חשמל לתחנה שנרכשה על ידי קבוצת החברה לישראל". מדובר ברכישת חברה, שהוקמה לצורך הקמת תחנת כוח בצומת פלוגות, שאיי.סי.פאוואר, מקבוצת החברה לישראל, מבקשת עבורה רשיון ייצור חשמל. מדובר אמנם בחברה בייצור נמוך יחסית, שעתידה למכור את כל הייצור לחברת החשמל בלבד וגם להיות תלויה בהחלטות חברת החשמל.

כלומר, לא זו החברה שתהפוך את ייצור החשמל של עידן עופר לגורם מונופוליסטי. אלא שוועדת הריכוזיות עשתה עוד צעד אחד קדימה ומצאה את הפרסומים שלה עצמה בדבר מתודולוגיה לבחינת ריכוזיות כלל משקית. בנייר הזה מוצגים הסברים, שיקולים ומדדים לריכוזיות כלל משקית.

"שיקולי ריכוזיות כלל משקית עניינה בביזור הכוח המוענק למחזיקים בתשתיות חיוניות, כך שהרחבת שליטה של מחזיק חזק אל תשתית חיונית נוספת לזו שבה הוא פועל, תיעשה באופן מבוקר ותוך שקילת כל ההשלכות הרלוונטיות...".

ועוד: "מטרת ההסדרים... היא לצמצם את ההתרחבות של גורמים אלה לתחומי תשתית נוספים, למנוע את שילוב הזיקות וההשפעה בין תחומי משק שונים ומאסדרים, ולקדם את הגדלת מספר השחקנים בתחום התשתיות החיוניות".

ובראש כל זה המשפט, התיאור, המאפיין את מהות היכולת של גופים ששולטים בכמה תחומי פעילות חיוניים (חשמל, מים, דלק, גז טבעי, טלפוניה, תחבורה) "הפעלת כוח מיקוח כלפי דרג מקבלי ההחלטות לשם קבלת הטבות על חשבון האינטרס הציבורי".

7. אחרי מהפכים שעברו על המשק ועל כמה מ"טייקוניו" שהתפרקו, נחשב היום עידן עופר לקודקוד הקבוצה אליה מיוחס המונח 'ריכוזית משקית'. הוא חולש על מוצרי ים המלח, באמצעות חברות כיל, ים המלח, רותם אמפרט ועוד ועוד. על בז"ן - בית הזיקוק הגדול בישראל הנמצא במפרץ חיפה, על המפעלים הפטרוכימיים, גם על חברת צים, אי.סי פאוור, פעילות האנרגיה, ייצור חשמל, די לא מזמן גם התפלת מי ים. לזה נוסיף גם עסקי תקשורת מחצית השליטה ב"רשת".

בדיוק לגופים האלה נועד חוק הריכוזיות. בדיוק לאלה מכוון החשש של כוח מיקוח מול מקבלי ההחלטות (תזכורת: השביתה הגדולה בנגב בשבועות שלפני הבחירות האחרונות, במטרה שבעל השליטה ישיג הישגים, והלחצים הנמשכים עד היום להארכת זיכיון כי"ל). ההחלטה, יותר נכון ההמלצה לרשות החשמל לא לתת רישיון ייצור חשמל נוסף משמעותה אחת: לא לגלוש למונופול אדיר של שליטה בחשמל. לא להיות חברת החשמל מספר 2, כדי שלא נגיע לדואופול הרסני בעתיד.