התחרות בשוק התקשורת עוברת דרך התשתית של בזק

בשבוע שעבר פרסמנו ב"גלובס" שרשות ההגבלים העסקיים מתכוונת להיכנס לעובי הקורה ולהסיר 'צווארי בקבוק' אשר מקשים על השחקנים החדשים בשוק לפרוס תשתיות של סיבים אופטיים לבניינים. ההתערבות של רשות ההגבלים העסקיים היא מבורכת ויש לקוות שהפעם הרשות תפגין נחישות כדי לסייע בקידום התחרות, לאחר שבשנים האחרונות היא כמעט ולא הייתה מעורבת בשוק התקשורת.

שחקנים בשוק התקשורת תוהים מדוע הרשות לא מתערבת בקידום התחרות, למרות עשרות פניות שנעשות אליה. זו שאלה שאין עליה מענה. מה שברור הוא שאם הרשות הייתה נוקפת אצבע - כל שוק התקשורת היה נראה אחרת לחלוטין. זה פספוס אדיר שרק מיכל הלפרין, הממונה על ההגבלים העסקיים, יכולה לתקן. אפשר לקוות שהגישה החדשה של הלפרין תוביל לשינוי.

בכירים בשוק התקשורת מדברים על כך שמשרד התקשורת, שעבר בתקופה האחרונה שורה של טלטלות, צריך לקבל החלטות פשוטות יחסית, אבל בפועל הרגולטור לא מתערב.

בחודשים האחרונים נוצרו תנאים אשר יכולים לתמוך בהגברת התחרות בשוק התקשורת. משרד התקשורת וחלק מהחברות דיברו על כך ש"השוק הפסיבי" נחלץ מקיפאון, הודות לכך שבזק מוכנה לאפשר למתחרות שלה להשתמש בתשתיות הפיזיות.

למשרד התקשורת היה נוח להציג את הדברים בצורה כזאת. המסר הוא שהמשרד קשוב לביקורת ולדרישות המתחרים של בזק, שרוצים לפרוס סיבים. לדעתנו מדובר בספין של בזק והמשרד. בתכלס הושג שיפור קל בנכונות של בזק לאפשר נגישות למתחרים אך בשטח הקשיים והמכשולים הועברו מנקודה א' לנקודה ב', כפי שנסביר בהמשך.

לזכותה של בזק צריך לציין כי רפורמת 'השוק הסיטונאי' עדיין לא יצאה לפועל בכל מה שנוגע לתשתיות של הוט.

חברה אלופה

בזק היא חברה אלופה שמנצחת כמעט בכל המאבקים הרגולטוריים. בניגוד למה שחושבים, הרפורמה בשוק היא ניצחון אדיר לבזק. החקירה שמנהלת הרשות לניירות ערך על הקשר הפסול בין בזק למשרד התקשורת היא הוכחה לכך שמשרד התקשורת עבד לכאורה למען בזק בשנתיים האחרונות. רבים טועים בהבנת הסיוע שנתן המשרד לבזק. חלופת המכתבים והמסמכים מתוך המשרד לבזק ובחזרה היא רק קצה הקרחון. הבעיה היא בסוגיות כמו השוק הפסיבי, שמשרד התקשורת עיכב שנתיים.

במשך שנתיים מנע המשרד מסלקום ומפרטנר להשתמש בתשתיות של בזק, בניגוד למדיניות המוצהרת. דו"ח מבקר המדינה מתאר זאת בצורה ברורה. בסופו של דבר, דרך הביורוקרטיה, המשרד "הרג" בשקט את הרפורמה שלכאורה הותנעה מחדש וזו ללא ספק הצלחה של בזק.

במה מדובר? השוק הפסיבי אמור היה לאפשר לסלקום ופרטנר נגישות לגובים (צנרת בטון שבה מניחים את הסיבים) של בזק שבהם יש תשתית של סיבים אופטיים. המטרה היא לאפשר למתחרים להשתמש בסיבים כדי להגיע מנקודה א' לנקודה ב', על ידי כך שיניחו סיב משלהם.

אם סלקום למשל רוצה לפרוס תשתית בחיפה, היא צריכה להתחבר לגוב של בזק בצומת הכניסה לעיר, ולהשחיל סיב לשכונת דניה. בזק דרשה בתחילה שהסיב ייקטע בכל גוב בדרך. כלומר סלקום או פרטנר יידרשו להשקיע סכום משמעותי בחיבור של מספר רב של נקודות.

חודשים ארוכים של דיונים בוזבזו עד שמשרד התקשורת הסכים לבטל זאת והורה לבזק לאפשר את החיבור עד לנקודה הסופית ובדוגמא שלנו - חיבור ישיר לשכונת דניה. בזק שוב התעקשה ובגוב האחרון לפני השכונה היא דרשה מהמתחרים להקים גוב משלהם.

בנוסף בזק לא מאפשרת להשתמש בתשתיות שמובילות מהרחוב ועד לארונות התקשורת בבניינים. נראה שמדובר במכשול מיותר שרק בזק יודעת לייצר, בזמן שמשרד התקשורת שותק.

חשוב להבין עד כמה אנשי משרד התקשורת סייעו לכאורה לסיכול התחרות. שלמה פילבר, מנכ"ל המשרד שהורחק מתפקידו, פעל שוב ושוב על מנת "לדחות את הקץ". במקום לקבל החלטה ולחייב את בזק לאפשר למתחרות שלה נגישות עד לבניין, פילבר העלים עין מההתחמקויות של בזק.

בהיבט הכלכלי נציין שאם מפעיל צריך לחפור גוב, רק כדי להתחבר לסיב שאותו מפעיל מעביר דרך הצנרת של בזק, מדובר בעלות של 20 אלף שקל לפחות וזה עוד לפני שדיברנו על כאב הראש שנדרש עד לקבלת האישורים.

כמה ראשי ערים יסכימו לפתוח את המדרכות כדי לאפשר לפרטנר או לסלקום להתחבר לבניין? לא הרבה כנראה. זה כמובן לא סוף הסיפור כי כל מתחרה נדרש לעשות זאת בעצמו כך שפעם פותחים לפרטנר ופעם צריכים לפתוח לסלקום. כמה גובים צריך ליד הגוב של בזק שהוא ריק ועוד 10 מפעילים יכולים להיכנס אליו ויישאר בו מקום? הרי בזק מקבלת תשלום עבור כל מקטע ברשת שלה. בזק נוקטת בהתשה על מנת להתנגד לדבר שנראה אלמנטרי - לאפשר למתחרים נגישות לתשתית.

דיירי הבניינים לא מוכנים כמובן, ומבחינתם בצדק, לאפשר למתחרים לחפור תעלות נוספות כדי להתחבר לארונות התקשורת. לעתים צריכים לעשות זאת בצורה עקיפה, מעל לפני הקרקע ואז נוצר מפגע סביבתי. בשורה התחתונה עבודה שהייתה יכולה להיעשות בפשטות וביעילות, הופכת לקשה ומסורבלת, בגלל מה שנדמה כאינטרסים זרים של משרד התקשורת. החשדות שפורסמו לגבי המשרד מעוררים את החשש שראשיו פעלו למען בזק ונגד התחרות.

לדחות את התחרות

למה בזק דאגה לייצר את הסחבת הזאת? קודם כל בגלל שהיא יכולה ובזכות העובדה שלא קיבלה התנגדות ממשרד התקשורת. בנוסף לכך בזק מכירה את הרשת שלה היטב ועקב כך יודעת איזה מהלך שלה יסכל או ידחה את התחרות.

עכשיו הכדור מתגלגל חזרה למנכ"ל משרד התקשורת בפועל, מימון שמילה, שצריך לפתור את הסוגיה. בשיחות עם החברות שמילה מפגין רצון אמיתי לסייע. הבעיה היא ששמילה היה חלק מאותו מנגנון של פילבר שדרכו עשו הכל למנוע את התחרות. עכשיו, על תקן מנכ"ל, יש לו הזדמנות לתקן את המצב.

שמילה הוא האחרון שירצה להיות מושא לדו"ח ביקורת נוסף של מבקר המדינה שצפוי לבדוק האם הערותיו טופלו. יש לקוות שהוא יתקן את הנדרש מכיוון שיש לו גיבוי של רשות ההגבלים וגם מאחר שהוא מבין את הצורך והחשיבות של פתרון בעיית הגובים והחיבור לבניינים. התשתית המשפטית שצריכה לתמוך במהלך כבר קיימת ומה שנותר כעת הוא רק לאכוף את ההחלטות.

מבזק נמסר בתגובה כי "השוק הסיטונאי על גבי התשתית הפסיבית של בזק עובד מצוין והחברה אף עושה מעבר למתבקש ממנה על פי תיק השרות, ולראייה ההשקה האחרונה של פרטנר, המבוססת ברובה ככולה על תשתיות בזק. בתוך כך, השוק הסיטונאי ממשיך לצמוח, מה שמאפשר לספקיות התקשורת לשווק שירותי טלוויזיה מתקדמים באיכות גבוהה, כל זאת, על גבי תשתיות בזק. כל אלו לא היו מתקיימים, אילולא שיתוף הפעולה המלא של בזק".