איפה הייתה האכיפה?

ביום שישי האחרון שודרה בערוץ 2 כתבה מפרגנת מאוד, יש שיאמרו מפרגנת מדי, לפעילותה של משטרת ישראל כנגד נהגים המתעסקים בסלולרי שלהם תוך כדי נהיגה. שוטרי אגף התנועה נראו בה עומדים על גשר להולכי רגל ומכוונים מצלמות משוכללות עם עדשה ארוכה, המתעדות את הנהגים תוך ביצוע העבירה, עד לרזולוציה של קירוב המכשיר לאוזן - ומיד מודיעים לניידות שנמצאות כמה עשרות מטרים משם לעצור את העבריין ולרשום לו דוח במקום.

ההתפעלות של כתב המשטרה, משה נוסבאום, מהיכולת הטכנולוגית המרשימה שיכולה להביא בקלות להרשעת נהגים, הייתה גדולה. שימוש בסלולר תוך כדי נהיגה הוא דבר מאוד מסוכן. אבל מה שלא פחות מסוכן הוא נהגי משאיות עבריינים שחולפים מתחת לציידי הסלולרים המשטרתיים האלה ויוצאים ללא פגע - במקרים כמו זה שראינו אמש (ב') בכביש 4 ליד אוניברסיטת בר-אילן.

כל בר-דעת מבין שמשאית היא כלי הרבה יותר מאסיבי, ויכולת הפגיעה שלו באחרים, כולל בהולכי רגל או שוטרים שעומדים על גשר ומצלמים, היא רבה וקטלנית הרבה יותר.

מיד אחרי התאונה בה פגע מנוף המשאית של אליחי טדרי ז"ל בגשר הולכי הרגל, הפנו כל המומחים אצבע מאשימה לחברת נתיבי ישראל, שבנתה את הכביש, כאשמה במחדל. איך יכול להיות שגשר נופל כשמנוף נכנס בו במהירות גבוהה, ולמה הוא לא חזק יותר? היו שהזכירו את המשאית שפגעה באותו הגשר ב-17 בפברואר 2009, שבעקבותיה קבעו מהנדסי החברה הלאומית לדרכים (לימים נת"ע) כי אין סכנת קריסה מחדש, וניתן להשתמש בו בלי צורך בחיזוק או תיקון.

איני מומחית לתעבורה ובטח שלא מהנדסת, אבל השכל הישר אומר שאם מנוף פוגע בגשר פעמיים - כנראה שאין אכיפה מספקת של המשטרה בדרכים. אנשים שמכירים את התחום היטב אמרו לי שהיו פניות חוזרות ונשנות של אזרחים וגורמים מוסמכים למשטרה, שהתריעו על "זבנגים" חוזרים ונשנים שחטפו גשרי הולכי רגל ברחבי הארץ ממשאיות למיניהן. במרבית המקרים לא היה נזק גדול ונראה לעין, במשטרה הבטיחו שיטפלו, ודבר לא נעשה.

לפני חודש, אחרי שנים של אכיפה כושלת נגד משאיות, התבשרנו על הקמת "יחידת המשאיות של משטרת ישראל". לפי נתוני המשטרה, במהלך 5 השנים האחרונות היו מעורבות משאיות בכ-25% מכלל תאונות הדרכים הקטלניות, כיוון שעוצמת הפגיעה שלהן קשה מזו של רכב פרטי ומסחרי.

למה זה קורה? התעבורה היא המרכיב היקר ביותר בבניין, תשתיות ותעשייה, ולכן מעמיסים על המשאיות כמה שיותר ובכך מסכנים את הנהג והרכבים לידו. בנוסף, נהגי משאיות נוהגים מעל 12 שעות, ללא מנוחה מספקת במהלך הנסיעה ואחריה (7 שעות לפי החוק), ומקבלים שכר מינימום - שלא לדבר על נהיגה פרועה ולא אחראית בכלי כבד כל-כך.

בעיה נוספת היא של המערבלים המעמיסים מעל ל-80% בטון המותרים בחוק, משאירים מאחוריהם שובל אפור שנוזל על הכביש, מתקשה ומסכן את חייהם של נהגי האופנועים.

בהודעת יח"צ התגאתה המשטרה כי בפעילות יומית בה הושקה היחידה, נרשמו 53 דוחות, 25 מהם בגלל משקל יתר, 10 בגלל תקינות לא ראויה - וזה רק ביום אחד.

הנתונים המרשימים האלה מעלים מחשבות נוגות: אם שוטרי היחידה החדשה היו עובדים כמו שצריך, ציידי הסלולרי במדים היו שמים לב גם למשאיות ולא רק לטלפונים. האסון בכביש 4, שרק בנס לא היה כבד יותר, היה נמנע - ואולי גם האסונות הבאים.