גוברת התלות הכלכלית של ישראל בזרים למימון מחקר ופיתוח

גוברת התלות הכלכלית של ישראל בתאגידים זרים כמקור מימון למחקר ופיתוח: על-פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שפורסמו היום (ג'), בשנת 2015 חצה לראשונה המימון מחו"ל את קו ה-50% מסך המימון למו"פ. 51.6% מסך המימון למחקר ופיתוח - או למעלה מ-26 מיליארד שקל - הוזרמו לישראל ב-2015 לבדה על-ידי גופים זרים והופנו ברובם למגזר העסקי. 

טענתה של ישראל לתואר "אומת סטראט-אפ" נשענת במידה רבה על ההוצאה למו"פ: בישראל פועלים כ-300 מרכזי פיתוח בבעלות תאגידים זרים ובהם גוגל, פייסבוק, אפל, אינטל ומיקרוסופט אך גם ענקיות תעשייה מסורתית יותר כמו יצרניות הרכב הגדולות. על-פי הלמ"ס, ההוצאה הלאומית למו"פ בישראל היא הראשונה בגובהה בעולם, ועומדת על 4.3% מהתוצר המקומי הגולמי. לפי דירוגים אחרים ישראל איבדה לפני שנתיים את הבכורה ועברה למקום השני אחרי דרום קוריאה.  

מקור המימון השני בגודלו למו"פ אחרי הגופים הזרים היה המגזר העסקי שמימן 34.3% מכלל המו"פ האזרחי בישראל, מעט פחות משנת 2014 (35%). המגזר הממשלתי מימן, בעיקר באמצעות העברות למוסדות להשכלה גבוהה ובמימון עצמי, 12.8% מההוצאה, לעומת 13.6% בשנת 2014. המוסדות להשכלה גבוהה מימנו 0.4% מסך ההוצאה, לעומת 0.2% בשנת 2014 והמלכ"רים הפרטיים מימנו 0.9% מסך ההוצאה למו"פ, מעט פחות משנת 2014 (1%).

ההוצאה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי, במחירים שוטפים, הסתכמה בשנת 2016 בכ-52 מיליארד שקל, וחלקה בתוצר המקומי הגולמי היה 4.3%. על פי אומדנים ראשונים, בשנת 2016 עלתה ההוצאה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי, במחירים קבועים, ב-2.3%, לאחר עלייה של 6.1% בשנת 2015 ושל 1.3% בשנת 2014 .

76,646 מועסקים עבדו בשנת 2015 במחקר ופיתוח במגזר העסקי, כולל מועסקים במו"פ בבתי החולים הכלליים (עלייה של 5.1% לעומת 2014), מהם 70,494 משרות מלאות (עלייה של 0.9% לעומת 2014). 

התפלגות המועסקים לפי רמת השכלה מראה כי בשנת 2015, 4% מהם היו בעלי תואר שלישי, 77% היו בעלי תואר שני וראשון, 12% היו בעלי תעודת הנדסאי וטכנאי ו-7% מהם היו בעלי השכלה אחרת.